ויש כאלה שחובשים כיפה כדי להסתיר את עולמם הערכי מהיושב במרומים. במקרה של עו"ד וינרוט נראה שיש צורך במטריה . עפ"י העו"ד היקר לגנוב זה בסדר מעניין איך איזה טיעונים היו לו במקרה שהיה צריך להגן על אדם עשיר שלקח את הכיבשה היחידה של העובד שלו

פשוט אם נתפסתם תומרו שזה על חשבון מה שיגיע לכם עד הפרישה, אך מאחר ואתם לא בטוחים שישאר כסף במקום העבודה עד אז, מסיבות שונות או כלכליות אז לקחת על חשבון, מקסימום הפרת אמון ביג דיל ותרשמו את הכתובת של העו"ד תתקשרו אליו עד אז הוא ימצא עבורכם שלל של יצירתיות !!!

וינרוט עשה מלאכת סנגוריה יפה מאד. עכשיו ההכרעה בתיק עוברת לבית המשפט ולכן, אחרי שתהיה הכרעת דין (וגזר דין), תוכלו לבוא בטענות רק כלפי בית המשפט. במילים אחרות - תפקידם של עורכי הדין נגמר, אז אפשר להפסיק "ללכלך" עליהם.

למשפטנים שבינינו, שמזמן לא פתחו את חוק העונשין, הנה לשון ס. 383 לחוק - א. אדם גונב דבר אם הוא - 1. נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע; 2. בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר. ב. לענין גניבה לפי סעיף קטן (א) אין נפקא מינה שהנוטל או השולח יד הוא חבר דירקטוריון או נושא משרה בתאגיד שהדבר שייך לו, ובלבד ששאר הנסיבות מצטרפות כדי גניבה. ג. לענין גניבה - 1. "נטילה" - לרבות השגת החזקה - א. בתחבולה; ב. בהפחדה; ג. בטעות הבעל ובידיעת הנוטל שההחזקה הושגה כך; ד. במציאה, אם בזמן המציאה מניח המוצא שאפשר באמצעים סבירים לגלות את הבעל; 2. "נשיאה" - לרבות הסרת דבר ממקומו, ובדבר המחובר - הסרתו לאחר ניתוקו הגמור; 3. "בעלות" - לרבות בעלות חלקית, החזקה, זכות החזקה או שליטה; 4. "דבר הניתן להיגנב" - דבר בעל ערך שהוא נכסו של אדם, ובמחובר למקרקעין - לאחר ניתוקו מהם.

כל רוכש אג"ח שביום פרעון האג"ח הודיעה החברה ממנה רכש את האג"ח על דחיית מועד הפרעון, רשאי להכנס למשרדי החברה ולקחת לעצמו כל רכוש שימצא בהם או כל רכוש אחר של החברה שניתן לקחתו ללא הפעלת אלימות מוגזמת.

יש הגונב משלו, מעביר את כספו מכיס לכיס, יש הגונב מהדודה מאמריקה בהסכמתה, יש הלוקח מן הקופה, בכוונה ל"החזיר" את מה שלקח, יש המועלים באימון, בהרגשה שמגיע להם יותר מאחרים, יש הנוטלים לא להם, בגלל שאף אחד לא רואה ולא יודע ולא שומע. ויש הגונבים בנפש חפצה, כי זה טבע שני אצלם. להוציא את המעשה הראשון, בכל שאר המקרים, זו גנבה לשמה וללא עוררין.