אני עוקב אחרי כתבות של הכותב מזה זמן רב. לא תמיד אני מסכים עם הנאמר ולפעמים יש שם נימה של ציניות שאפשר לוותר עליה. מכאן ועד לבוא ולומר שהכותב אינו משכיל הדרך ארוכה. האיכויות והתכנים של הכותב רבות ואף אחד לא יקח לו את זה. יש משפט "כל הפוסל במומו פוסל" תלמוד בבלי, מסכת קידושין דף ע עמוד ב. תגובתך על משקל זה מראה מרירות מהולה בעצב וכעס ומצביעות כי אינך אדם משכיל במיוחד (לשם מה השימוש ברו"ח אם לא לשם עשיית רוח). איני יודע מה הקשר האישי שלך לכותב ואם ישנו או איננו אך הייתי מציע לך לתעל את המרירות והכעס לכיוונים יותר חשובים של עשייה ושיפור העולם בו אנו חיים.

מי גיב לעצמו לא ראוי לתגובה

התגובה שלך למאמר הינה לא עיניינית , מהולת כעס ועלבון. האם יתכן שפוטרת מהחברה בה הכותב עובד? ולעניין המאמר - הניתוח הוא אינטילגנטי וההקבלה לתוכניות ריאליטי מעניינת.

תוכניות ריאלטי הן רדודות ומי שמקביל את החיים העסקיים אליהם הוא לא אדם משכיל מיוחד. ניכרת במאמר מרירות מהולה בעצב וכעס על כך שיש כאלו שנהיו מנכלי"ם ומנהלי ו/או בעלי חברות ויש כאלו שמייעצים להם ובדרך כלל היועץ הוא כמו החתול המסורס צווח ולא מקבל הרבה כסף...

שתי נקודות אני לקחתי מהמאמר. 1. שהפוליטיקאים פחות גרועים ממה שהם נראים לנו 2. מצאתי סיבה להמשיך לצפות בתוכניות ריאליטי. אני אגיד לבעלי שאני עוסקת במחקר מעשי במדעי החברה

דומה כי הדברים אליהם אני נחשף במעלה דרגות הניהול בחברות השונות תמיד חשף אותי לכל אילו שלא ברור מה היה תפקידם ואחרים שברור כי הנזק שהם מביאים עולה על התועלת... ברור כי יש חשיבות נעלה שאחרת היו נעלמים... אבל ההרחבה של התופעה לתפיסה תרבותית מקיפה כל כך מחדדת את ההבנה של ההשפעות הקיצוניות של תרבות לא ערכית, מתלהמת, מיידית, רדודה וחסרת ראיה לטווח שמעבר לחצר הפרטית שלי. הפיתרון, עגום ככל שיהיה מושתת על ההבנה שמאתיים שנות "תרבות" לא ישנו מליון שנות אבולוציה, ואכן כפי שניתן לראות בכל בכל התחומים שסביבנו, יצר האדם לא טוב ולא רע מנעוריו אלא תועלתני (גם בנתינה יש קבלה אוטומטית) ומבוסס על כך שהמצב יקצין עד שסיר הלחץ יתפוצץ, תחול מהפכה חברתית (אלימה או שלא אלימה) ושוב נתחיל מבראשית... ובכל מקרה ההקבלה של "הישרדות" היתה מאלפת... תודה