יוסי בכר, המועמד הראוי לתפקיד. איש מקצוע מהדרגה העליונה, אמין, נעים הליכות, נקי כפיים שהוכיח את עצמו בתפקידיו הקודמים.

טורבו לא מתאים.האיש זוחל משילטון להון וחוזר חלילה.לא ניהל בהצלחה עסק מימיו.מיחצן עצמו לדעת ונדחף לכל משרה מוצעת.שוכרים את שירותיו מתרסקים כמו לבייב שצריכים דריסת רגל במסדרון השילטון.הוא עולה המון ומשיג אפס תוצאות.תשאלו את רקנטי שהפקיד בידיו ניהול חברת השקעות מצליחה שנמכרה בנזיד עדשים לנוחי בעוד טורבוביץ' גוזר קופון בסך עשרות מיליוני שקלים.

שלמתי להם ריבית עבור אוברדרפט במסגרת, אוברדרפט חריגה, עמלות שורה ניהול ועריכת חוזים, לא נלאה אתכם בכל קשרינו. שרי בענוותה רק רמזה לי שאת הקרמיקה באמבט ביכטא היא קנתה על חשבוני. ד"א נרמז לי שבמקרה שלי הכסף לא יהיה הבעיה, לועדת האיתור תהיה קופה קטמה למועמדים כמוני.

לדעתי, זוהי דוגמא של אירוע מתמשך המעיד על כשל מערכות בו שותפים אנשי הון, ניהול ומומחים לבנקאות משפט ותקשורת. באירוע הומחשה התופעה של "הנחשול" - איך ניתן לגרום לאנשים חושבים ואחראים לבטל את דעתם (או לא לעמוד עליה) בפני דעה של גורם שולט. למרות שלרוב האנשים המצויים בדירקטוריון התאגיד יש ידע עשיר בתחום האחריות עליו הם מופקדים, אין הם עושים שימוש בידע. הם לא נוטים לשאול שאלות נוקבות. וישנו פער בין הסיבה העקרונית להיבחרם לדירקטוריון לבין פעילותם בפועל. בעלי המניות מאמינים כי נציגיהם מגינים על זכויותיהם בדירקטוריון. אצלי נוצר הרושם כי החזית האחרונה הוא בנק ישראל והמפקח על הבנקים וגם אותו ניסו לקעקע במשך זמן רב. פרשת הדירקטוריון וההחלטות שנעו בו או שהיה עליו לקבל איננה היחידה. מצב דומה קיים גם בועדת הכספים של הכנסת כשהיא דנה בחוק ההסדרים - תקציב המדינה. מקבלי החלטות ללא יכולת ואמצעים להחליט. זהו מצב שדורש תיקון.

מושחתים כל כך עושים כ"כ מעט יאללה ביבי לעבודה...