גם הבוס שלי היה עו"ד בכיר וותיק שמייצג כל מיני גופים גדולים, שאמור להיחשב כאדם אינטליגנטי ומתורבת, אבל בפועל התנהג כמו נאצי.זאת למרות שהייתי עובדת מצטיינת ולמרות שהערתי לו על היחס המעליב שלו, הוא המשיך להתנהג כמו טרוריסט מגעיל, עד שהייתי קמה כל בוקר עם בחילה וללכת למקום העבודה היה כמו ללכת לעונש. בסוף עזבתי , כי החלטתי ששום כסף לא שווה את בריאות הנפש שלי ואת העונש הזה, הטראומה והגועל עדיין נשארו ולא אסלח לו לעולם על כל הסבל שגרם לי. אני מאחלת לו שיתפגר ויפשוט את הרגל.

אל תחבק, ואל תיגע, ואל תתקרב. אתה אוהב את העובד? מעריך אותו? תן לו כסף. את החיבוקים, הנשיקות והמגעים שמור לאישתך. אחרת תצטרך להסביר בבית המשפט מדוע התקרבת יותר מדי.

הייתי עובדת בקיוסק, כל יום הייתי צריכה לסחוב מלא דברים כבדים. לא בוקר טוב, לא כלום. יום אחד היו מלא לקוחות שהייתי צריכה לשרת, ואשתו עמדה בצד ורק אמרה שאני אשים לב שלא גונבים, ולא חשבה לעזור לי עם המליון לקוחות. אז אני הייתי אוכלת חופשי מהקיוסק, נותנת הנחה או חינם לחברים שלי. ככה יאה לבוס כזה

היחס שלה לעובדים היה מחפיר, כל הזמן דרישות, גערות והערות. כאשר פעם אחת אחד העובדים העיר לה שיכול להיות שדרישותיה מוגזמות - הוא פוטר מיד על המקום. הבעיה היא שההנהלה הבכירה, המנכ"ל, הבעלים - אף אחד לא מבין כמה נזק עושה מנהלת בכירה שמתייחסת לעובדים שלה כמו משאב זול. כמה מרמור מצטבר בדרגים הנמוכים, איך זה פוגע באיכות העבודה. האווירה בין העובדים היתה עכורה, אי אפשר היה לדבר על הבעיות עם הממונים, ותוך כמה חודשים חלק גדול מהעובדים הוותיקים מצאו עצמם מחוץ לעבודה (התפטרו, עזבו, פוטרו). כל הכבוד לכלכליסט שמפרסמים כתבה כזו, מקווה שבכך יפקחו קצת עיניהם של הבוסים הגדולים.

אני דדוד המחבק אוהב את עבוד שלי רפי אני מחבק אותו מאהבה יש בנינו אאהבה רבה מאוד הוא חמוד וכף לעבוד

לא טוב לכם במקום העבודה , פשוט קומו שימו מכתב ותלמדו להעריך את עצמכם עם כל הקושי במצב הכלכלי. הסבל הנפשי לא שווה את זה.

אז כבר היבננו שזאת באמת תופעה מאוד אמיתית - שלא נדמה לנו - לא המצאנו ואנו גם לא סתם רגישים מדי.... מה עושים אתם - האנשים האלה שמתעללים בנו מילולית ונפשית? אנשים משכילים עם חינוך גבוה, רמה תרבותית גבוהה מאוד עם התפתחות אמוציונלית של גרגיר אורז! אנשים שחושבים שמותר להעליב ולהשפיל אותנו; להשתולל מזעם ואף לנבל פה. מס'1 ליבי אתך. הטיפוס הזה בוחר את קורבנו - ומבודד אותו. ישנם כאלה במשרד שהוא לא מעיז להתעלל בהם או על כל מקרה לא שופך עליהם את זעמו באותה מידה. גם אם יש לנו את האומץ לעמוד לפניו ולהצביע על ההתנהגות הזאת הלא מתאימה וחל איזשהו שיפור מזערי הרי זה זמני בלבד והטירוף חוזר עד מהרה. האם הברירה היחידה שיש לנו היא לעזוב? לנוס על נפשנו?

חברה שכיף לעבוד בה.

אני עובדת במקום העבודה שלי מזה כשנה וחצי. אני רוצה לספר שהבוס הוא כמו אבא שלי - כמו משפחה בשבילי. כשהייתי חולה תקופה ממושכת הוא שמר על קשר ובא לבקר. כשבעלי היה במילואים בפסח הוא הציע לי להצטרף למשפחתו לליל הסדר (אין לי משפחה בארץ). תמיד אפשר לדבר איתו. מעבר לזה העבודה טובה, הוא מעודד שיתוף פעולה בין העובדים. יש הרגשה ביתית ומגובשת. אם יוצא לך לקרוא, אתה בטח מבין שזו אני. מזל טוב לך ובריאות ותודה לך על הכל.

ארגון אינו יכול להיות מנוהל בדרך צבאית כי זה מתכון לאסון וכישלון. כל הארגונים בישראל שנוהגים כך הם כושלים והעובדים ממורמרים. עובד צריך לבצע את עבודתו אך גם לדעת שמעריכים אותו על כך. ברגע שמזלזלים בו ונוזפים בו ומתייחסים אליו כאל טירון שצריך לבצע פקודות או פיון שניתן להזיז הוא יפסיק להועיל ויחכה לרגע שאפשר לעזוב

שלי תשאר במקומי. יש פתגם שאומר "סוס עובד הוא סוס טוב, לא עובד תן לו בעיטה".

עברתי לפני שנה למקום העבודה הנוכחי שלי אחרי שעבדתי במשרד מנוכר וקשה והיה לי ממש עונש ללכת לעבודה. הבוס הנוכחי שלי אדם מאוד מיוחד, אני ממש מרגישה ממש בבית במשרד. הוא אוכל יחד עם השכירים ארוחות צהריים, הוא מתעניין בשלום העובדים ומשפחותיהם ואני מרגישה שאם יש בעיה אפשר לפנות אליו. זה יוצר סביבת עבודה נעימה מאוד ואני מרגישה שזה גם עזר לי להתפתח מאוד בעבודה.

בעבודה כמו בחיים. לפעמים קשיחות מדרבנת את העובדים לתת תפוקה גבוהה יותר ולעיתים מדיניות הדלת הפתוחה, . הכי חשוב למנהל - זה להיות עם יד על הדופק ולבקר את העובדים, אחרת כולם ירמו אותו (ואת הפירמה) בין אם יהיה קשוח ובין אם יהיה נחמד.

אדם משכמו ומעלה שלמדתי ממנו המון. פשוט נכס לחברה. נהניתי מאד מהעבודה אפילו שיכולתי לקבל הרבה יותר בכל מקום אחר. כשהוא עזב, לקח לי בדיוק שבוע לעזוב גם כן למקום יותר משתלם. בוס שהוא טוב שווה לפעמים יותר מהעלאה בשכר.

אם אתה רוצה שחמור יעבוד אמור לו "בוקר טוב" ויש בוסים שלא מבינים שרגישות, הבנה ויחס חם נותנים מוטיבציה גבוהה לעובד לתרום הרבה יותר. משוב חיובי גם תורם כאן.

עובד אינטלקטואלי יעריך מאד ואף ידאג לתת תמורה ששווה עשרת מונים, אך ישנם עובדים שיפרשו את זה כחולשה ומכאן עד לניצול מקום העבודה והפרות משמעת הדרך קצרה, בסופו של יום לדעתי צריך לאמץ את הגישה של להיות קשה אך הוגן ולשתף את העובד בתהליכים שעוברים על החברה ברמת כותרות , אין צורך לפרוש תכניות כלכליות ומאזנים בפני כולם.

איילת. עת קראתי את תגובתך, נפתח לי הפצע מחדש שמסרב להגליד. אני עברתי התעללות נפשית קשה וטראומטית במשך שנתיים. כמעט מתתי רק מהצעקות של הבוס. מדובר בעו"ד בכיר לא אנושי בלשון המעטה. לעולם לא אוכל לשכוח ולהשתחרר ממה שחוויתי אצל הבוס. אם לא די בכך, הרי שאחרי 11 שנות עבודה, הוא פיטר אותי. כבר יבשו לי הדמעות מרוב בכי במקום העבודה הארור ההוא שכה סבלתי. אין אדם בעולם שאוכל לאחל לו את מה שעברתי. אין לך מושג כמה את צודקת בכל מה שכתבתי בתגובה שלך. אני רוצה לקוות שאין יותר אף מקום עבודה בארץ שיש כאלה בוסים. בהצלחה אני מאחלת לך מכל הלב.

לפני כמה זמן חוויתי משבר אישי קשה. הבוס שלי שם לב, נכנס לחדרי, שוחח איתי וחיבק אותי בסוף חיבוק אבהי. אני לא יכולה לתאר כמה זה עזר לי. הוא תמך לכל אורך התקופה ואני מרגישה היום מחויבות רבה אליו, הכרת תודה וצורך גדול לתת את המקסימום. אני מקווה שבוסים נוספים שיקראו את תגובתי יפנימו ויתנהגו כך.

לצערנו הגיע אלינו לפני מספר חודשים מנהל חדש שהיה בקבע שנים רבות מאוד. הוא חושב רק !! על עצמו. שיפץ לעצמו את המשרד, קנה רכב חדש ואנחנו עדיין במשרדים מימי הפלמ"ח. מעבר לכך גם כל ההתנהלות שלו היא כאילו מול ט י ר ו נ י ם. המצב במשק היום לא משהו אבל אם אין ברירה לא נהיה שם פשוט. חבל

בכל פעם שהבוס הגדול נעדר אני מחסיר פעימה ,ממש מפחד לקראת היום הבא כי שותפו של הבוס הוא איש רע ומפחיד שמטיל אימה וטרור בכל צעד ושעל

כל רומן בין מנהל גבר לעובדת אישה נחשב הטרדה מינית גם אם העובדת התחילה עם המנהל. אז רק אל תהיו נחמדים מידי.

אני כבר מזמן עזבתי כי לא יכולתי לסבול את זה, אך עד היום נותרו בי המשקעים הנפשיים ואני מאחלת לו שיקבל את עונשו. בוס או מנכ"ל שפועל בשיטת טרור ויוצר פחד אצל העובדים, מוריד לאין שיעור את המוטיבציה של העובדים וגם התפוקה שלהם, חכמים וטובים ככל שיהיו. בנוסף לכך, הוא גם משמש מודל שלילי לחיקוי אצל העובדים בחברה שמקבלים מסר מוטעה והוא: בכדי להשיג דברים צריך להיות קשוח ואטום לאחרים, לצעוק, לא להתפשר, לתחמן ולנצל כמה שאפשר וכך גם העובדים לומדים להתנהג, מה שהופך אותם לאנשים עצבניים וממורמרים בעצמם. לקח לי לא מעט זמן להתגבר על הטראומה של הבוס המנוול הזה. לצערי, יש רבים בינינו שסובלים מדי יום מבוס נורא שהורס להם את החיים, אבל בגלל המשכורת הם סותמים את הפה וסובלים בשקט, כי כרגע אין להם ברירה אחרת.