הוראות הקבע הן לטובת הגורמים המסחריים בדיוק כמו לטובת הלקוחות. אבל, הן לרעת הלקוחות הרבה יותר מאשר הן לרעת הגורמים המסחריים. לגבי השירותים החיוניים שציינת - סלולרי, ביטוח, חשבון מים או שאר דברים בסגנון - אפילו אם נכיר בחשיבות ההמשכיות של אלה, הרי שניתן לאפשר אותה גם עם שיחת טלפון ללקוח שיאשר זאת. בכך שחברת האשראי חוסכת את עלות העסקה הזאת (שנכון, היתה מגולגלת ללקוח בסוף ולכן גם הוא נהנה מהחסכון) - היא פוגעת בפרטיות אותו לקוח, באוטונומיה ושיקול הדעת הפרטי שלו. היא בעצם אומרת דבר כזה: נחסוך בעלות העסקה, עלות שהיתה מושתת עלינו בתחילה (ורק לאחר מכן מגולגלת ללקוח), ונבזבז בעלות הפרטיות - עלות שהלקוח סופג מיידית, ובלעדית. חברת האשראי מניחה עבור הלקוח שהוא מעדיף לחסוך 2-20 שקל עלויות עסקה ולהעניק את פרטיותו והאוטונומיה שלו בתמורה. זו הנחה בעייתית מאוד, במיוחד כשהיא מתבצעת על-ידי גוף מסחרי שאמון על כל-כך הרבה מידע אישי שלנו.

חכמים הזהרו. חברת כרטיסי האשראי שלי כיבדה כרטיס אשראי שבוטל לפני 7.5 שנים על עיסקה אקראית טלפונית לא שלי. לכרטיס לא היו אף פעם הוראות קבע. התברר כי הם מאפשרים לספקים ל"הכריח" אלקטרונית את המערכת לאשר להם תשלום כזה. אין ספק שהיה פה זיוף. מי האחראי על חברות כרטיסי האשראי בכדי שאוכל להגיש תלונה מסודרת ?

מה יהיה?

זה היה יפה והוגן אם באמת היו מיידעים אותי. הם לא יידעו. אולי תקלה נקודתית, אבל עדיין זו בעיה חמורה. לא היה מדובר ב"הוראת קבע" שהגדרתי לבנק/אשראי, אלא בחברת תקשורת חמה שהייתי מנוי בה (ונתתי לה מס' אשראי כמובן), המנוי תם ובוטל בטרם החלפתי כרטיס, ואז כששקלתי להתחבר שוב גיליתי שלא רק שהיא שמרה את פרטיי במערכת - אפילו היה לה הכרטיס המעודכן שלי, הישר מחברת האשראי. כשהתקשרתי לישראכרט להתלונן טענו בפניי שזה משהו שאני צריך לקחת כמובן מאליו, שירות שהם מעניקים. יופי לי. אם הנוהל היה opt-in (כלומר, להשיג ממני הסכמה למסירת המידע אחרת לא למסור), ולא opt-out (אנחנו מוסרים, תגיד אם יש לך בעיה עם זה ורק אז לא נמסור), אז מילא. אבל - כשהנוהל קבוע מראשיתו ככזה שמונע ממני שליטה מלאה ככל-הניתן על זרימת המידע האישי שלי, ונותן לישראכרט יותר שיקול דעת מאשר היא נותנת לי כ*בעל המידע* - ישראכרט לא יכולה לטעון שפרטיות הלקוח היא בראש מעייניה.

1. בהסכמים עליהם חתומים הלקוחות כתוב במפורש שבהחלפת כרטיס הוראות הקבע עוברות. 2. העברת הוראות הקבע היא לטובת הלקוחות. תחשבו רק על המצב של הוראות קבע לחברות ביטוח. אם ההוראה לא תעבור הלקוח לא יהיה מבוטח. אם הוראת קבע של חשבון סלולארי לא תעבור הטלפון ינותק. לקוחות אינם מודעים או שוכחים מהוראות הקבע, ההעברה היא בשבילם ולטובתם. 3. חברות האשראי אינן מעבירות מידע למפרסמים. חוברות הפרסומות הן באישור בנק ישראל. בית הדפוס והדיוור לרשימת התפוצה נעשה במישרין בין המדפיס לחברת האשראי. 4. הקיצור, שכל המלהגים יתחילו לכתוב על מה שהם מבינים.

ברגע שכרטיס מתבטל מיידעים אותך ואת בתי העסק שהוראות הקבע עוברות לכרטיס חדש, במידה ואינך רוצה אפשר לבטל את הוראות הקבע דרך ישראכרט.

למה הוא מתלונן לרשות? שיתבע אותם אזרחית ויוציא בקלות 50 אלף ללא הוכחת נזק. אולי אז לישראכרט באמת יהיה אכפת מזה, ולא יגיבו כאילו מדובר בזוטי דברים. זו לא הפעם הראשונה שישראכרט זורקים על פרטיות הלקוחות שלהם - הם גם מעבירים מידע על הכרטיס החדש שלך לכל מי שהם רואים שגובה ממך באופן קבוע (מנוי לחברת תקשורת, למשל), בלי לוודא שזה בסדר מבחינתך או שהסכמת *מדעת* להעברת המידע הזאת, כמתחייב בחוק.