אם כן האם תוכל לתת קישור למצגת? תודה

מה המסקנה? צריך לעודד מלחמות וזוועות?

אף פעם לא יהיה שלום אינסופי. תמיד יהיו אינטרסים שונים בעתיד, דבר שיוביל שוב לעימות בין עמים, מדינות ודתות.

קחו את גרמניה,אטיליה,צרפת ואנגליה ותראו מה הן תרמו לציויליזציה האנושית במשך 450 השנים האחרונות (בלי טכנולוגיה צבית! אנו סופרים רק את תחומי הציור,הפיסול,הספרות,התיאטרון,המוזיקה,פיזיקה,רפואה,כימיה,ארכיטקטורה ומה לא) ומנגד קחו את תרומתה של שוויץ שכל אותה תקופה לא אפילו יום ותרמה לאנושות רק שעוני קוקיה..............

נפלת קורבן לחשיפה מוגבלת של התקשורת. דווקא בנושאים שהזכרת, יש ירידה חדה. הפשע הבינאישי נמצא בירידה. יש נתונים וסטטיסטיקות לגבי אלימות בינאישית ביחס לכלל האוכלוסיה והם חד משמעיים. יש ירידה ברמתם. לעומת זאת, בכל הנוגע למלחמות ואלימות ממוסדת, המאמר אכן לוקה בחסר.

קשה להגדיר ארה"ב כבריתה של מישהו ארה"ב תמיד מחפשת רווח מהמלחמות ולרוב אפילו יוזמת מלחמות על מינת לצאת ממשברים כלכליים ובעיות אחרות בתוך החברה. כי תמיד קל יותר ליחד את העם סביב מלחמה מאשר להתמודד עם המשבר. דרך אגב אם תלמדו היסטוריה טוב אתם תראו שאין כמעט במדינות נקיות=שקטות כמה נזק עשתה אנגליה,צרפת,גרמניה,ארה"ב ומדינות אחרות לעמים אחרים בעולם...

"רק המתים ראו את סוף המלחמה" ~ אפלטון

נכחתי בהרצאתך בנושא ויקי ונושאים הקשורים בכך. בנושא זה הצטיינת והרשמת מאד, וגם הבאת לתודעתי לראשונה את חוקי מטקאלף וריד. לכן, אמליץ שתתרכז בדברים בהם אתה מצטיין ומרשים. כי בטריטוריה של נושא המאמר הזה, אתה מפגין נאיבית החורגת לתחום האינפנטילי.

יתכן שכמות ועוצמת המלחמות בין מדינות ועמים הולכת וקטנה אבל האם האלימות כלפי חוץ לא מוחלפת פשוט באלימות פנימית בתוך המדינות? אלימות של פשיעה, חוסר סובלנות על רקע לאומי, דתי, כלכלי, גזעי, מיני, מחשבתי.... האלימות היא גם כלפי חלקים באוכלוסיה שהופכים קורבן ואין להם יכולת להתגונן או להשיב מלחמה. ילדים קטנים, זקנים, חולים ונכים. סוג זה של אלימות לא מביא לשום התקדמות של המין האנושי לא מפתח את הטכנולוגיה ואת המדע ולא עוזר לכלכלה ובודאי שאינו ממריץ את הפעילות האנושית. נראה שחוק שימור הרוע והאלימות עובד שעות נוספות ואם אינו מופנה כלפי חוץ אז הוא פועל כלפי פנים.

המלחמות הם הומניות ואסטטיות וכשעם במצור כל המלחמות הם הומניות ואסטטיות

הסתכלו במספרים! המאה ה-20 הייתה המאה הרצחנית ביותר ובפער אדיר. וזאת המאה שבה התפשטו הדמוקרטיות. גם אם התיאוריה של השלום הדמוקרטי נכונה (למרות דוגמאות סותרות), מי אמר שזוהי צורת השלטון האחרונה באבולוציה של צורות השלטון? כמו כל דבר בחיים, גם רצח הוא עניין של שילוב בין רצון ליכולת. בעוד לא ניתן להצביע על ירידה משמעותית ברצון לרצח במאה האחרונה, היכולת לרצוח השתפרה פלאים. כך התנפחו מספרי ההרוגים במלחמות ובסכסוכים למספרים חסרי תקדים. גם אם אירופאים נחמדים ובעלי בריתם הנרדפים בארה"ב בטוחים שכל העולם ורדרד, המספרים בשטח סותרים לחלוטין את הממצאים שלהם. לא מאמינים? תשאלו את אפריקה ואסיה, שם נרצחו עשרות רבות של מליונים במלחמות וסכסוכים אפילו לאחר תום "המלחמה הגדולה". אבל לא נבלבל את היורוצנטרים עם עובדות. הרי אירופה שקטה (חוץ מהמזרח אירופאים "הברברים", אבל הם לא נחשבים) כבר 65 שנה. ואם הם מכניסים את תורת האבולוציה למשוואה, אזי הם יורים לעצמם ברגל (בעורק הפמורלי). שני כוחות פועלים באבולוציה. האחד הוא כח ההתרבות (החיים) ואילו השני הוא כח ברירה הטבעית (המוות). בכדי להמשיך ולהתקיים, חייב גזע לשמר את יכולות השרידות שלו. בקונטקסט המלחמה, לעם בעל צבא מיומן יש יתרון אבולוציאוני אבסולוטי על עם ללא צבא (מי שביקר בממשית ובפטרה זכה לראות הדגמה היסטורית). אי לכך, הכח הצבאי הוא הכרחי להמשך השרידות. המשך קיומו של כח צבאי מכתיב את השימוש בו. אם לא שימוש בכח צבאי עצמאי, אזי שימוש בכח של בעל ברית (לדוגמא- אירופה וארה"ב בזמן המלחמה הקרה). ולגבי התגובה של סלע (תגובה מספר 3): עמים לא יוצאים למלחמות. מנהיגים מחליטים שעמים יוצאים למלחמות.

לי נראה שהמגמה בגדול היא המגמה המוכרת היא שככל שיש לאנשים יותר מה להפסיד, כך הם פחות מחפשים מלחמה... בדמוקרטיות ובחברות עם איכות חיים גבוהה, אנשים לא רוצים שמלחמה תפר להם את שלוות הקיום. לשמחתנו לחלקים הולכים וגדלים מהעולם כבר יש מספיק מה להפסיד, אבל חלקים אחרים (מישהו אמר בשכונה שלנו?) עדיין מעדיפים את האסתשהאד על-פני איכות חיים....

איזה יופי. ממש סוכריה לקריאה.