מקורות הכסף להון סיכון בארץ מתייבשים (ארה"ב במשבר ויורדת מגדולתה), רוב החברות מוטות שוק אמריקאי, המודלים של הקרנות קרסו (זה כבר נכון כמה שנים), לכן זה לא סוף המשבר אלא תחילת הסוף של שוק הון סיכון וחברות היי טק שמוכרות חלום. ולכן מרחץ הדמים עוד לפנינו. ואתם אנשי ההיטק שנפגעו, תפנו את יכולתכם לשווקים אחרים כאשר הכוון מזרחה: סין, הודו, לא בהכרח היי-טק של כתיבת קוד. למה לא הייטק של תעשיה מסורתית? סביבה, חברה?

מה לרשום בביטוי החיפוש.

ויתרכזו באלה שאכן עשויים לפרוץ קדימה. ראו את טווטר ופייסבוק. לפי שהם פרצו מישהו היה משקיע בהם? לא. למה? אין ולא היה להם תוכנית לזרימת מזומנים. אבל הפלא ופלא אותם החברות הם כיום החברות הכי מחוזרות. אני בטוח שאותם משקיעים שדחו בראשית דרכם את החברות הללו כיום אוכלים את עצמם וזה עוד בלשון המעטה. לא צריך להפוך עולמות בשביל לקבל מוצר /שירות מהפכני. צריך רק רעיון טוב או מימוש עוד יותר טוב של משהו קיים. Sale-Talk.com מתכון לענות על הדרישות הנל.

חברה שנמכרה במחיר נמוך מההשקעה זה לא תמיד כשלון. אם משהו הסכים לשים 20 מיליון דולר, אז זה אומר שהוא מאמין בחברה וחושב שיש לה פוטנציאל. בנוסף, זה אומר שהחברה ממשיכה לפרנס את עובדיה, שזה גם דבר חשוב. התעשייה האווירית חברה לא ריווחית בכלל, אבל היא מפרנסת 15000 עובדים. ואל תשכחו שבעלים של חברה כזאת, שכנראה הקים את החברה ע"מ להתעשר (בין היתר), עדיין יוצא עם סכום יפה. אמנם רוב הכסף מהמכירה הולך לקרנות הון הסיכון שהשקיעו בחרה ויצאו מופסדים, אבל הבעלים שמחזיק בחלק קטן יקבל נתח מה 20 מיליון דולר. אמנם נתח לא גדול, אבל מכיוון שהוא לא השקיע מכספו (ברוב המיקרים), מדובר ברווח מכובד מאוד. וכמו שנכתב בכתבה ונאמר בתגובות, זה עדיין הרבה הרבה יותר טוב מפשיטת רגל. העובדים מאבדים את עבודתם, הבעלים ומחזיקי המניות לא מקבלים אגורה, וכל מי שנותן שירותים לחברה תמורת תשלום מפסיד את כספו וצריך לחפש את מה שחייבים לו. ובקרנות הון סיכון מוצלחות, תמיד יש את החברה שתימכר ותכניס הרבה מאוד כסף שיכסה על ההפסדים. ואם אין חברה כזאת (או אפילו חברות), הם יכולים לבוא בטענות רק לעצמם.

אומרים שכל משרה בהי-טק בישראל, מייצרת 2.5 משרות בתחומים אחרים במשק. כלומר על כל מובטל בהי-טק, בסופו של דבר יש עוד 2.5 מובטלים בתעשיות אחרות. אם ההי-טק ירד משמעותית, אז נתחיל לראות פה הרבה אנשים שלא יכולים לשלם את המשכנתא. כמו באמריקה.

לאחרונה הגשתי מאמר לאוניברסיטה בה אני לומד בנושא הכתבה הנ"ל כל החברות בישראל נבנות במודל צמיחה שבו אחרי 3 שנים בערך הן אמורות לעשות "אקזיט". חברה שנבנת מלכתכילה ל"אקזיט" היא לא חברה שנבנתה להרוויח אלא חברה שנבנתה לייצר "פטנט" ולרוץ לספר לחבר'ה איך עשינו מכה לאמריקאים... 100 מליארד שקל הושקעו בתעשיית ההי-טק הישראלית בעשר שנים האחרונות רוב ההשקעות הסתיימו בין "ברייק-אייבן" להפסד. יש היום באזז גדול בקרנות ההשקעה האמריקאיות על האשליה של ההי-טק שלא מחזיר את ההשקעות שבו והמרוויחים הגדולים הם מנהלים צעירים שחיים בבזבזנות מכעיסה גל הההתפכחות בדרך אלינו, לא מאמינים לי? תבדקו בגוגל.

ולכל אלה שאוהבים הסברים אני אתרום את ההסבר שלי: זה 80% מזל (או תיזמון שזה אותו דבר) ו-20% כישרון. לא חסרות דוגמאות, דב מורן ומודו לעומת מ-סיסטם היא אחת עדכנית. מטאלינק סיפור דומה: גייסה פעמיים בטיימינג נכון וכולם יצאו עשירים, עוד שלשה חודשים היא נמחקת.

נורא קל להוציא דברים מהקשרם - אנחנו בתקופה שכמיות אדירות של כסף נמחקות מדובר בתעשיית הון סיכון וכן יש סיכון ונכון המודל ואסטרטגיות ההשקעה אולי לא אופטימאליות (למשל להשקיע בעשרות חברות בתחום הוידאו שגם החברות הגדולות ביותר ללא מודל ריוחיות) אבל עדיין בגדול מדובר בחברות שהעובדים והמנהלים נותנים את כול כולם כדי להגיע לריווחיות או לאקזיט עבורם ועבור המשקיעים. ולפחות שהחברה נסגרת או נמכרת בחסר הם נשארים בלי כלום. להבדיל מטייקונים המבצעים תספורת או עובדי ומנהלי בנק שמקבלים בונוסים אדירים גם אחרי הפסדי עתק

כבר מצאו פראייר שיקנה אותם? מ

I agree with you

אלה ששמחים על נפילת ההייטק הישראלי - קחו בחשבון שההכנסות מאקזיטים מוצלחים מימנו בעבר גם פרזיטים כמוכם.

אמר לי חבר שעובד כבר 20 שנה בסיליקון וואלי בארה"ב, ששם זה "מרחק דמים" כהגדרתו. נתוני האבטלה שם הרבה יותר גרועים לטענתו. דווקא זה שהמצב בישראל פחות גרוע מראה על עוצמת התעשיה פה - גם החברות וגם הקרנות. חברה שתשרוד את המשבר, תצא לעולם שאחרי המשבר במצב של הרבה פחות מתחרים.

שנים של משכורות ירדו לטמיון.... הכל על חשבון הברון חיים.

ציטטה מהפנינים בכתבה " "התעשייה בישראל לא השכילה,,," ועוד אחת " החברות שנרכשות בימים אלו נכנסות למצוקה כי הן לא בנויות לגדול,,,," הלא המודל הומצא ותוחזק ע"י הקרנות -לא היזמים,

חברת אורסוס השקיעה את מירב הכסף שגייסה בכמה "רעיונות" אשר קסמו למשקיעים לאורך השנים אך התבררו כפלופ נייס רוכשת את אורסוס לא בגלל השקעות העבר שלה אלא בגלל השקעתה של אורסוס בתחום מערכות שו"ב לתחום HLS התחום הנ"ל רווי מתחרים מכל העולם, תחום בעל סף כניסה טכנולוגי נמוך אשר לא יניב שום ייתרון יחסי לנייס , רוב לקוחותיה של נייס משלבים את מערוכת נייס למערכות שו"ב ייעודיות שלהם ולא חושב שייקנו מנייס מערכות שו"ב כחלק מפתרון כולל אם נייס קנתה את אורסוס כדי למכור ללקוחות פתרון כולל כחברת שילוב מערכות היא תסכן את השוק הקיים שלה עם חברות המשלבות מערכות בשוק העולמי. להערכתי אורסוס תומחרה בהרבה מעל שוויה ולמזלה נייס קונה אותה אחרת הם לא היו מחזיקים מעמד עד סוף 2010

העיקר לכתוב קוד מהר שכנראה לא שווה הרבה.

ב"מחירי הרצפה" האלו שקנו אותן, מפיקים ומשווקים בחו"ל משחקי מחשב שמוכרים במינימום עשרות מיליוני דולרים (שלא לדבר על עלות של סרטים מוצלחים, כמו שראינו לאחרונה בישראל). ותראו אצלנו, 3 חבר'ה מחולון הפיקו בכספם הפרטי משחק מחשב ברמה מאוד גבוה, RISING EAGLE שמו, שהיה חסר לו מעט מאוד בגימור כדי לעשות אותו מעולה והיה חסר לו הרבה מאוד (כסף) בשיווק כדי שמישהו ישמע עליו מחוץ לישראל. במשחקי מחשב ברמה טכנית גבוה ("משחקים הוליוודיים" או AAA וכו') חצי מעלות ההשקעה בהם הולכת על שיווק, כלומר עלות הפיתוח הטכני היא לא גבוהה בכלל. כמובן, שכמו בכל מוצר, הדבר הכי חשוב זה שאת הפיתוח יוביל חזון אחד (וחזון בכלל). מישהו שיודע מה דרוש, מה יצליח, מה אנשים אוהבים. ושידע שהמאמץ הולך להיות שווה את זה, שההכנסות יכסו את כל ההשקעה. אבל להקים חברה, כשיודעים שיהיה קשה למכור גם אחרי הרבה שנים, ועיקר המטרה של החברה היא להימכר הלאה, "לעשות אקזיט", קשה לי לקרוא לזה חזון. זה נראה לי יותר כמו חכמולוגיה ישראלית. *ואני לא מכליל פה גם חברות נורמליות שפשוט נפגעו מביש מזל. ואגב, בקשר לחבר'ה שעשו את RISING EAGLE, הבנתי שהם רצו להמשיך בתחום פה בארץ אבל פשוט לא מצאו אפילו משקיע אחד, למרות הרקורד שלהם. פשוט פדיחה לישראל. אבל יאללה, תשקיעו באיזו חברת היי-טק שפיתחה טכנולוגיה להצגת פרסומות על פיתות.

קרנות ההון לא חשבו אף פעם להקיע בחברות שיכולות להתפתח ולעשןת כסף. הם מחפשים את העבודה הקלה להשקיע סכום יחסית גבוה כדי שלא יתצטרכו ל"נהל" הרבה חברות. לבחור חברות שאין חשיבות אם המודל שלהן יביא אותן לרווח כל עוד הן פטינציאל למכירה לחברה גדולה ואז אם חברה כבר בתיק 4-6 שנים ולא נראה שיצליחו להדביק אותה למשהו נפתרים ממנה כמה שיותר מהר. בד"כ גם למיסדים אם עדיין לא זרקו אותם אין כל אפשרות להתנגד למהלך והם נשארים בלי כלום.

יותר מובטלים ופחות כסף יעשו רע לכל המשק. אני לא אומר שצריך לסייע לחברות כושלות, זה כבר עיניין של שוק, אבל גם לא צריך לשמוח שיזמים נכשלים.

לא יהיה יותר היי-טק בארץ. כיוון שהבנקים בארץ מעדיפים להשקיע את כספינו בקניית בזק או פרטנר במחיר מנופח, לא נשאר לחברות הקטנות חמצן. כאשר יסתיים המשבר, והוא יסתיים, הרבה טכנולוגיה שנקנתה במחיר הפסד תתברר כרכישה טובה. אבל אז היא כבר לא תשאר בארץ יותר אלא תעבור לארה"ב\אירופה.

הכל התחיל ומתחיל מהחברות שרכשו את הסטרט-אפים (סיסקו, מיקרוסופט, AOL, ...) - שאלת הרווחיות לא היתה החשובה ביותר. כתוצאה מזה חברות שרצו להצליח לא חיפשו רווחיות לאורך זמן אלא השתוללו עם ההוצאות ועשו רעש כדי לנסות ולמשוך את תשומת הלב של חברה גדולה. לפעמים זה עבד. היום החברות הגדולות לא קונות חברה מפסידה אלא רק חברה עם רווחיות ברורה בשוק צומח. אבל חברה שצומחת מתוך הרווחים שלה ולא מכספי משקיעים, לוקח לה יותר שנים לפתח שווקים ולגדול. הבשורה הרעה - חברות שישרדו את המסננת החדשה יהיו באמת חברות טובות עם סיכוי להפוך לחברה גדולה. הבשורה הרעה - הכסף הזול נגמר בהי-טק.

לקרנות ההון סיכון בישראל אין שום מושג ירוק בהי טק, הן משקיעות בכל מה שמורחים אותו יפה בצבע ורוד למרות שתחת הצבע הוא חום כהה. אין להן אנשים טכניים לבדוק אבל יש להן כסף לזרוק. הן מחפשות פטנטים, ומוכרים להם פטנטים. ולכל המובילים את הקרנות הללו עוד קוראים "ראשי ענף ההי טק" . אוסף של אפסים במקום להשקיע מיליונים בחברה תשקיעו כמה אלפים בלבדוק אותה.

חברה שנמכרת ב-40 או 30, או אפילו 20 מיליון דולר - אינה בהכרח כשלון. העובדה שיותר כסף הושקע בה - אינה בהכרח עדות לכשל בסיסי של החברה. עובדה זו כן מהווה עדות ל"כשל שוק" שמלווה את תחום הון-סיכון כבר קרוב לעשור. כשל זה נובע מעובדה שחברות הסטארט-אפ הטמיעו היטב - יותר מדי טוב - את המנטרה "כמה שנותנים לך - תיקח" ואת המוטו "במו"מ תמיד aim high". במילים אחרות, אתה צריך מיליון $ ? תבקש 10, ובסוף תסגור על 5. אתה צריך 5? תגייס 20. כשכל החברות מסביב עושות את זה, וכשקרנות ההון סיכון תחת לחץ תמידי לנצל את עודפי הכסף שזרמו לכיוונן באמצע העשור (לאחר ששככו הדי התפוצצות הבועה הראשונה), וכשמנהלי הון סיכון מעדיפים לרכז את כל כספם באותן חברות שבהן כבר השכיבו הון (במקום לחתוך הצידה מהטרנד ולבחון חברות קטנות, אולי פחות בזבזניות...) - התוצאה היא, השקעות יתר חריגות בחברות צעירות. החברות מצידן, כמובן, לא פראייריות, ועד המשבר הפיננסי הנוכחי הוסיפו לשרוף (סליחה, לנצל) כל סנט שהגיע אליהן - על גיוס עובדים מיותרים, פיתוח מוצרים צדדיים (במקום להתמקד בטכנולוגיות הליבה), מסעות שיווק יקרים, משרדים נוצצים, וכל מה שצריך כדי לגייס - כמה עצוב - את השקעת המיליונים הבאה. בקיצור - זה לא שמכרו בזול. זה שקנו ביוקר.

אני כ"כ שמח שהיי טק הישראלי מתברר אט אט כפלופ גדול של הישראלים