כבר בשנות החמישים כתב על כך כלכלן מאוד חשוב של אותה תקופה Galbraith בספרו הביקורתי על הקפיטלזם "חברת השפע" , הוא כינה את התופעה supply create demand הוא ניסה להסביר את מקרים בהם אנשים צורכים מוצרים שהם לא בעצם צריכים אבל עצם קיומם של המוצרים הללו מעודד את הביקוש שלהם. אם נביט על הפונקציות הרבות בהמון מכשירים שאנו משתמשים נגלה שאנו עצם לא משתמשים בכולם, אולם מחירם של המוצרים הללו יקר וכולל קיומם של פונקציות אילו. הצרכן "נאלץ" לשלם בעצם על טכנולוגיה שהוא לא ביקש.

שאלת מי קודם התרנגולת או הביצה? הינה דומה למי קודם האדם או העובר! אלוהים ברא היצר קודם וממנו בא השושלת. נקודה hg2ask@gmail.com

התפישה שלפיה אפשר להבין את הצרכים האנושיים הכי עמוקים בעזרת סקרי שווקים היא שטחית בטירוף ולכן גם ההנחה של נורמן שמניחה את ההפך היא די שטחית הצורך בתקשורת ניידת הוא במרחב אינפורמציה מוטה הקשרים או אפילו בתיאוריות כמו זו של איינשטיין נובע מכמיהה לפתרון של הסתירות האנושיות הכי עמוקות שלכן רוב האנשים בכלל לא מודעים לקיומן וברוב המקרים גם הממציא לא מודע ולכן לא יודע שהוא רק ציון דרך קטן במסע ארוך(גאונים אמיתיים בדרך כלל מודעים לזה) שקשה או אפילו בלתי אפשרי לדעת עדיין את מטרתו הסופית לדוגמה התקשורת הניידית בדיוק כמו תורת היחסות של איינשטיין תורמת רבות לעיצוב מרחב שמצמם את הסתירות שבין הרחוק והקרוב ובין התנועה לדומם הטכנולוגיה משנה את תחושת המרחב והזמן שלנו אבל היא נובעת מהצורך העמוק שלנו לשנות אותם בשביל להגיע, לאן ? לתחושתי אפשר ללמוד ממהות הסתירות שההאמצאות והתיארויות האנושיות פותרות שמטרתה של התרבות או ההתפתחות האנושית זה אהבת נצח.

הגישה של נורמן לא כל כך חדשה. היא מאמצת גישה בפילוסופיה של המדע ושל הידע שמדברת על התפתחות של ידע בצורה אבולוציונית. כלומר מוטציות בידע/טכנולוגיה נוצרות באופן רנדומאלי על בסיס הקיים והמתאימות ביותר שורדות להמשך ומעמידות ידע/טכנולוגיה חדשים.

כשיש משהו חדש שהוא טוב יותר בצורה מובהקת מהדברים האחרים, הוא צובר תאוצה, יוצר "באז" וכולם רוצים אותו. מה זה "טוב יותר"? טוב יותר ניתן לכמת בצורה אבסולוטית - מהר יותר, חזק יותר, חוסך משאבים, נוח יותר, יפה יותר. הנרי פורד לא המציא את המכונית, אבל הוא המציא מכונית שכל אחד יכול לקנות ויצר שיטת יצור חדשה - הסרט הנע - שהיא ההמצאה האמיתית שלו. גוגל יצרו מנוע חיפוש שבאמת מוצא. מילת המפתח היא "טוב יותר", או - "מגניב", משהו שגורם לראש שלנו לחשוב ישר על איך הדבר החדש הזה חוסך לנו זמן\כסף\גורם לנו להיראות טוב יותר. בקיצור, עוד אוכל חינם שיודע לכתוב מאמרים חסרי משמעות שמתפרסמים בגלל שכל מי שקורא אותם חושב שלצטט אותם יגרום לו להיראות חכם יותר:)

////ו\\\\ \\\\ו////

שלום שיזף, קראתי את מאמרו של נורמן ולא מצאתי שהוא "מלגלג על התפיסה הרווחת שלפיה הפתרון הוא השקעה גדולה יותר בחקר שוק"... הוא מציין שחקר שוק טוב לשיפור מוצרים קיימים, אך חסר ערך בפריצות דרך טכנולוגיות. ההקבלה שעשית במאמרך לשאלה " האם מנהיגים מעצבים את העם או להיפך" אינה רלונטית כאן, לדעתי. יותר נכון להסתכל על פריצות דרך מדעיות אחרות, לוא דוקא טכנולוגיות, האם הן באו כתוצאה מצורך אנושי בשימושים שלהם, או כתוצאה מהבזק גאוניות של אדם מסוים, אדם שחשב "מחוץ לקופסא", ללא קשר לשימושים ולצרכים יום יומיים. האם איינשטיין חשב על תורת היחסות בגלל צורך שוק? האם ניוטון או ארכימדס חשבו על צרכים אנושיים? אולי אפשר לומר שמחקרים שבאים מתוך צורך של השוק יהיו, בעצם טבעם, מוגבלים, וחסרי מעוף... לפי דעתי פריצות דרך אמיתיות באות מצורך ודחף אחד - סקרנות, ומעוף, ולא מתוך הישענות על צרכים אנושיים וצרכי שוק.