אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

מי עומד למות בעשור הקרוב?

20 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

20.
נושא מרתק. כמה דברים שיעלמו - לדעתי:
העיתון המודפס (ממילא זורקים אותו מיד), לעומת הספר המודפס שיישאר. כלי רכב הנעים באמצעות דלק ועל גבי צמיגים (תימצא טכנולוגיה אחרת לשינוע כלי רכב). הטלפון הסלולרי ייעלם ויישאר ממנו מחשב אישי (אופציית ההתקשרות תמוזער, המחשוב והאינטרנט יישארו) לעומת הטלפון הקווי שיישאר (גם בגלל יתרונות הצפנה, נל"ן וכדומה).
אחד העם | 03.02.10
17.
תגובה ל 11(אשר) ול16(אמיר)
בנוגע לשאלתך אשר - אני לא יודע להגיד לך אם זה יהיה טוב או רע אבל מה שבטוח הוא שהתפתחות טכנולוגית היא בלתי נמנעת, אני באופן אישי צופה כי תהיה מהפכה כתוצאה מהאצה טכנולוגית מהירה ויקומו מתנגדים בקרב אוכלוסיית העולם שלא מוכנים לקבל חידושים טכנולוגים בטענות כאלו ואחרות. והמצב יצור ניגודים וכשיש ניגודים יש מלחמות, אין לי מושג איזו סוג לוחמה זו תהיה אבל אני מאמין שהטכנולוגיה תנצח. בנוגע לתגובה של אמיר(16) - לא צריך לעבוד במשרדים כדי לדעת מה חשיבותם של מכשירי הפקס והניירת ואני בטוח שהפרופסור יודע זאת גם - אני לא יודע אם אתה מכיר מושג שנקרא "מחשוב עננים" אבל תהיה בטוח שהמעבר למחשוב שכזה יבטל את התלות בניירת משרדית. - הכיצד ? אז קח מצב היפותטי שסביר להניח יקרה בקרוב - נניח ויש מכשיר אלקטרוני בממדים של דף נייר רגיל שמחובר אלחוטית לשרת פרטי של החברה בו האדם עובד, המכשיר יכול להציג כל דף נייר שתרצה להציג בו וזאת בבקרת שליטה מסוג כלשהו (נניח פקודה קולית), אחסון הניירת מתבצע בשרתים מרוחקים שחברת צד שלישי מעמידה לרשות החברה שלך ולחברות אחרות (מן הסתם שגם יש מנגנון גיבוי קבצים) ולכל עובד יש את הססמא שלו לכניסה לאזור האישי שלו או לניירת של החברה שבה הוא מעוסק. כנ"ל לגבי פקס. אז איך מבטלים את התלות בסורק? בעתיד הלא רחוק לא יהיה צורך בסורק לעבודה שוטפת, היות וכל המידע הויזואלי שקיים כיום נקלט על ידי אמצעים דיגיטלים (כמו מצלמה דיגטלית לדוגמא) לכן כל המידע מעובר אוטומטית לרשת אז לא יהיה צורך לסרוק יותר( למעט מצבים נדירים) - תחשוב על זה עוד קצת ותיווכח שזה עשוי להיות מייושם בשטח.- היתרון הוא כלכלי - עלות הניירת ועלות התחזוקה של המדפסות וכל מה שקשור לעניין הוא עצום ביחס לרעיון הטכנולוגי שהצגתי כאן. לכן אני מאמין שהמעבר לשיטת עבודה שכזו תייושם בשטח כבר בעתיד הקרוב. בנוגע לתחליף לאימייל - תריץ חיפוש לגבי הגוגל וויב (זה הדבר הבא בתחום). לגבי מה שהזכרת על טלפונים נייחים ולקרינה הסלולרית - כבר היום יש אמצעים למזער את הקרינה הסלולרית ולנטרל את השפעתו על גוף האדם. יום טוב קובי חלי
קובי חלי בן 24 | 11.01.10
16.
גיבוב של שטויות כאלו, ועוד מפרסמים את זה בעיתון??? מדהים.
הפקס עוזב? הדואר האלקטרוני? נדמה כי הפרופ' הנכבד לא ממש עובד במשרדים. אלו כלים שאין להם שום תחליף? מה אתה רוצה להגיד? שמסנג'ר יחליף את הדואר האלקטרוני?? או אולי טויטר? מה בדיוק??? יש תחליף לסורק? לפקס? במה בנוחות שהוא מאפשר? הטלפון הקוי יחזור ובגדול לאחר שיבינו איזה נזק נקבל מהמשך דיבור בסלולרי וקרינה. אם משהו יעלם זהו העיתון. ובעצם, שלום ולא להת'.
אמיר | 10.01.10
15.
מסכי המגע יחליפו את המקלדות והעכבר? לא בטוח.
השימוש בעכבר נוח לעין ערוך מנפנוף ידיים נוסח "דוח מיוחד". זה מרשים, נכון, אבל אי אפשר לעבוד ככה יותר מכמה דקות. גם כפתורי מקלדת יישארו לעוד כמה זמן. יכול להיות שהמקלדות תשתנינה - בעזרת מסך מגע בתור המקלדת אפשר לצייר איזה כפתורים שרוצים, כך שהם יתאימו לשימוש הנוכחי. בוורד יהיו לך את כל מקשי האותיות, בדפדפן - כפתורים ייעודיים לגלישה וחיפוש. אישית הייתי שמח לפיתוח טכנולוגי שלא רק יציג כפתורים חדשים, אלא גם ישנה את צורת המקלדת פיזית כך שתשתמר תחושת ההקשה כמשוב פיזי. מעין מסך מגע שכל פיקסל בו יכול לנוע מעלה ומטה ע"מ לדמות כפתורים. יישום מצויין לעוורים :-)
ינתי פרזי | 09.01.10
12.
תדעו לכם את מה שלא אומרים לכם:
אם יש משהו שתרצו שישמר לעד אז הכי טוב זה קלטות כן המדיה המגנטית הישנה מחזיקה לעד מעל 70 שנה ויותר דיסק און קי עלול להיות פתאום לט מזוהה על ידי המערכת וכל המידה הופך לא גיש גם אם הוא שם ויש סכנה שימחק מאליו אן במקרה של זור רינה חשמלית או משהו דומה הרדיסק גם תקליטורים מקבלים פטריות ולחות הורגת אותם ג אני לא נגד אבל זה פשוט לא אמין וגם עוד לא חלפו מספיק שנים כדי לוודא אבל היתרון המגה ענק של הדיגיטל הוא האיחסון בנין /לם של קלטות יכול להיכנס בהרד דיסק קטן
 | 09.01.10
7.
איזה כיף לקרוא...
מאמר מעולה, תחום מרתק. משהו שחשבתי עליו בזמן הקריאה - נראה לי שהשם "טלפון סלולרי" כבר ממש לא רלוונטי... השיחה במכשירים האלה הופכת להיות חלק פחות ופחות משמעותי. לדעתי הגישה לאינטרנט אלחוטי דרך המכשיר, למשל, חשובה הרבה יותר מהעובדה שאפשר לשמוע דרכו את הקול של אמא. השאלה מה יותר משמעותי - יכולות הידע והמידע, או יכולות התקשורת.
אביעד | 08.01.10
4.
WTF? בקרוב גם נוכל להוריד את "עצמנו" לתוך רובוטים ונחיה לנצח? :\
ראשית אציין כי המאמר נהדר. בתור אדם שעוקב אחרי הפיתוחים הטכנולוגים אני חושב שצפויות לנו עוד התפתחויות רבות ומהפכות של ממש בתחום הטכנולוגי, אפילו בעשור הקרוב, קראתי איפשהו שמבחינה מתמטית הקצב בו הטכנולוגיה מתקדמת מעלה את עצמו בריבוע, כלומר, את כל ההתפתחות הטכנולוגית שחווינו במאה הקודמת חווינו את אותה כמות בעשור החולף, אז מעניין מה יהיה בעשור הבא :) ? - אציין עוד נתון מעניין - לפני כ 80 שנה בארה"ב כ 76% מכלל סקטור הפועלים היו החקלאים והשאר התחלקו בין העובדים בתעשייה והייצור לבין נותני השירות( פקידים עורכי דין וכדומה), כיום - רק 8% הם בסקטור החקלאי כ 70% בנותני השירות והשאר בתעשייה והייצור. הסיבה לכך היא מן הסתם התפתחות טכנולוגית, גם כיום מסתמנת כי הטכנולוגיה מחליפה גם את העובדים בסקטור השירותי - הכספומט שמחליף את פקיד הבנק, הבנקאות באינטרנט שמורידה את התלות בפקדי בנק ויש עוד אינספור דוגמאות, כמובן שבסקטור התעשייה קורה אותו דבר. מכאן נשאלת השאלה אז מה יקרה איתנו ב50 השנים הקרובות? האם יווצר מצב של אבטלה טכנולוגית בלתי נמנעת? אני חושב שכן. אם דבר כזה יקרה אז נחווה משבר כלכלי הרסני שתוצאתה ביטול התלות בכלכלה מבוססת כסף ולחלופין התבססות על כלכלה מבוססת משאבים.היריעה קצרה מלהכיל את הנושא כולו ולכן לא אפרט כאן יותר. אני חושב שהמצב בו אנו נמצאים כרגע הוא תחילתו של עידן חדש, עידן גדוש בטכנולוגיה שבו האדם "הפרימיטיבי" יקפוץ מדרגה בתודעתו ויחווה דברים חדשים והזווים שאדם עוד לא חשב עליהם. גוגל מציגה מכשיר טלפון שיכול לקלוט אדם שמדבר אליו ולהפוך את דבריו להודעה כתובה(SMS אימייל וכו') לא רחוק הרגע שבו נוכל גם לתת פקודות באמצעות מחשבה בלבד. המקלדת והעכבר - יוחלפו בהולוגרמות תלת מימדיות ובקרי שליטה חדשים כדוגמת חיישנים על האצבעות ושלל אפשרויות חדשות טכנולוגית זה כבר קיים גם היום, - מי שיציץ ברשומות הפטנטים (שבממוצע מקדימות את זמנם בכ4 שנים) יווכח לשלל טכנולוגיות חדישות ומרעישות שכבר היום רשומות שם ומחכות ליישום בזמן המתאים בשוק. ננוטק- יושם בתחום הביולוגי והרפואי - כבר היום ישנם ניצנים של יישום טכנולוגיה זו בתחום הרפואי. הרשתות החברתיות שמייעילות את התקשורת בין בני האדם, הדיבור דרך הפה הוא כ 7% מכלל התקשורת הבין אישית בין בני האדם- ברגע שנוכל לתת ביטוי למחשבות האדם "הרוחב פס" יגדל ללא היכר, לסיכום יש לי עוד אינסוף דברים לרשום - אני אלך לי עכשיו לרשום מאמר יותר ארוך ומעמיק על הנושא :) מקווה שלא חפרתי יום טוב קובי חלי (AKA AMIKOB)
קובי חלי | 07.01.10
3.
שתי בעיות בסיסיות
1. התעלמות מוחלטת מכך שהמירוץ הטכנולוגי רלוונטי לפחות משליש מהאנושות. לשאר מכונת כתיבה היא חלום מאושר וקלטת שווה את משקלה בזהב. 2. כמויות המידע שמתנדפות, מן הראוי שתתנדפנה. תמונות החתונה שלך לא יעניינו אף אחד בעוד מאה שנים (אלא אם מי מהמצולמים בהן יגיע לגדולה, וגם אז ערכן יהיה דל). גם המגילות הן טיפה בים המידע שהיה לאנשי קומראן (שלא לדבר על כלל תושבי ארץ ישראל) וזה מקור ערכן. אם היה לנו את כל ים המגילות שנכתבו אז (כולל כל השטויות שהכותבים עצמם לא חשבו לראוי לשמור) ספק אם היינו מצליחים לקטלג הכל, לזהות מגמות, לדלות את התוכן מהמוץ ולהבין את מה שאנחנו מבינים היו. חוקר המידע של שנות האפסיים של המאה העשרים ואחת עשוי לבלות יותר זמן בניפוי חומרי מחקר מאשר במחקר עצמו.
שחר | 07.01.10
2.
מעניין גם מה נשאר
אני מחזיק אצבעות - הלוואי שנוכל לומר שלום גם לטלוויזיה בעשור הקרוב, ושנפנה לסוגי תקשורת יותר פרטיים והרבה יותר אקטיביים. החצי השני של המאה העשרים בהחלט היה התקופה של הטלוויזיה, והרבה טוב היא לא הביאה. מה הולך להישאר? חפי דעתי הדואר והחבילות הולכים להישאר, ולהיות הרבה יותר משמעותיים ממה שהם היום.
ערן | 07.01.10
1.
מאמר נהדר.
כמה תוספות: גם המכתב הארוך, האישי, זה עם הבול, ועם (חלילה) כתב היד, מת ונעלם (עוד בעשור החולף) והוחלף באימיילים, אסאמאסים קצרים או טוויטים קצרצרים. אני צופה שהעיתונים המודפסים ישנו צורתם למשהו יותר אינטראקטיבי, גם עבור אלו שימשיכו להתעקש לקנות הארד-קופי של הניוז. תלת-מימד יחליף את המצב הנוכחי (לא רק בסרטים), מסכי מגע וזיהוי קולי ישתלטו על מכשירים. נאחסן את עצמנו לדעת על "ענן" מתעופף, במקום על מכשור קיים (דיסק-און-קי ושות'). יהיה שמח!
אורנה | 07.01.10
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת