למשרד האוצר אין הבנה בנוגע לתחום התקשורת, ומשרד התקשורת בודאי שלא חושב על בריאות האזרח הקטן ועל רווחתו, אלה כל הכסף שיכנס למשרד התקשורת מהסלולר. ישנו דיון כיום על שינויי חקיקה בתמ" 36 א'1 חדשה בה יתנו לחברות הסלולר סוכריות על חשבון בריאות הציבור. אסור שזה יבוא ע"ח בריאות הציבור. במסלול המהיר הציבור יקבל יידוע בדיאבד על הקמת אנטנה. כשידע כבר, לא יוכל להתנגד לה כי אין מנגנון מסודר להתנגדויות , ועל השיפוי יצטרך לריב בבית המשפט. חשוב לזכור כי הרגולטור בכל וועדות הכנסת כיוון ליידוע ושקיפות במובן הטהור של המילה, ולא לפרשנות היצירתית של חברות הסלולר. באשר למפעלי הרביעי - הוא יחייב תוספת של 2000 אנטנות ללא יידוע- הכול בשם התחרות. יש דרך אחרת: בדיוק כמו שנעשה עם הבנקים לחייב את חברות הסלולר לחבילת בסיס.

בתוך הערים יש לפרק את האנטנות לאנטנות זעירות של 1 מילגאוס בלבד ולא לאחדן. איחוד האנטנות מגביר קרינה

ככה כל משרד תהיה לו אחריות ישירה במה שנעשה בתחום שלו

הגיע הזמן לעשות סדר בין המשרדים העושים בנכסי המדינה כבשלהם. כפי שנהוג בכל מקום עבודה.

ומה חדש היום? למשרד האוצר אין הבנה ברוב הנושאים שבהם הוא מטפל. וכי ממתי הבנה הייתה צורך כלשהו או פרמטר בהתנהלות האוצר, או בממשלה בכלל. האם הסיפור הקטן הזה לא מזכיר לכם משהו? את הגנטיקה של התנהלות הממשלה(ות) בעשורים האחרונים. האם מישהו זכה לראות פרוייקט לאומי כלשהו ב 40 השנים האחרונות? אולי משהו בתחום ניהול המים במשק וההתפלה? אולי משהו בתחום החינוך המופלא אצלנו? אולי משהו בתחום התחבורה הציבורית? הפרטית? אולי משהו ככה לשיפור העוני והבעיות החברתיות? היפה הוא שיודעים לדבר על הכל ומשהו בדרך לביצוע דופק את העסק. האם יכול להיות שכהנושאים מטופלים על ידי פוליטיקאים חסרי ערך וכיוון הנושאים לא מגיעים לכלל מימוש? מודע - הרי הפוליטיקאים לא אמונים על הביצוע כי אם הממשלה. ובכל זאת זה לא עובד. פקיד א' לא מדבר עם פקיד ב' שחושב שהוא יותר חכם מפקיד ג' והפוליטיקאים היכן? עסוקים במה? ומי זוכר שם אחד של פוליטיקאי אחד שהרים ועשה משהו שראוי להיזכר ושלפיו יזכרו אותו? איפשהו פיספסנו את הדרך.

בריאותינו חשובה יותר הקרינה העודפת אינה הכרחית יש פשוט צורך לאכוף חבילות גלישה מגוונות יותר ובנפרד משיחות כך יוכל כל אזרח להשתמש ב-voip עם אותו מס' טלפון ולעקוף את מחירי הפרמיום של חברות הסלולר. גם הכנסת MVNO בוודאי תעזור

צריך לסגור אותו, אבל בניגוד ל-1, נראה שעדיף פשוט לשים רגולטור במקום השר. אין פה כמעט שום עניין של חלוקת משאבים וכספים שמצריך שר נבחר עם אג'נדה - החברות משקיעות את הכסף מעצמן. צריך רק מישהו שישמור על התחרות לטובת האזרחים ובשביל זה צריך רגולטור, לא שר.

אין גבול ליצירתיות של פקידי האוצר בכל האמור לעשייה למען התעשרות בעלי ההון. פעם זו יצירת מראית של תחרות המסתירה מכירת חיסול של נכסי המדינה במחירי הפסד, פעם זו הסתתרות מאחורי רשות המיים שמעלה מחירים בדיוק כשהמשפחות ההון משתלטות על 70% מאספקת המים למדינה, ועכשיו זה טרפוד עבודת וועדה שאמורה הייתה, כביכול, ליצור מראית עין של תחרות בשוק הסלולרי. יחי ההון ולעזאזל הציבור. מחר, אנו פקידי האוצר נחליף כיסא ונקרא בכירי המשק הפרטי.

כמו בנושא התפלת המים. באוצר ובייתר משרדי הממשלה יושבים אנשים קטנים ובאשם שרים עוד יותר קטנים שלהם אין ראיה מרחבית ואיכפיות למדינה. כולם בסופו של דבר חושבים על הכסא והתחת שלהם שיושב עליו ולא על טובת המדינה והעם.

עם מערך התקשורת הארצי הפרוש בפניו עם מערך הדוחות של חברות הסלולאר והתקשןרת הקווית אז מי אתם אנשי משרד התקשורת עם ניסיון קטן של מספר שנים שתדעו מה טוב בשוק התקשורת ?

צריך לסגור את משרד התקשורת שמפחד מחברות הסלולר ולהעביר סמכויות לאוצר.