מדעי החיים זה מקצוע חשוב ביותר. הרבה תרופות בשוק לא היו קיימות אם לא היה נצבר ידע במדעי החיים - ידע בסיסי באוניברסיטאות. מדעי החיים הוא מדע ישומי! וכדי שיהיה כזה מה לעשות צריך להשקיע הרבה כסף... לא פשוט לפתח ביוטק! זה לוקח שנים וכשזה מצליח זה מצליח .... לא כמו תוכנה אומללה שאיזה מתכנת ישב וכתב ובדרך זו יהפוך למייסד פייסבוק הבא. תעשי לי טובה ותחשבי על זה שאת הולכת לקחת אנטיביוטיקה ! ומה עם חולי הסרטן והמחלות הנוירולוגיות הקשות. בלי מחקר בסיסי לטווח ארוך לא יהיה למחלות כאלה פיתרון נורא קל לשבת ולכתוב איזה תוכנה או גאדגט ... וללמוד איזה קורס מקצועי בחצי שנה ולקבל 10000 שח כשבעצם אדם שסיים דוקטוראט ולמד 10 שנים מקבל פחות. חיה בסרט! לא הכל כסף תאמיני לי. בברכה מר גייטס

מקצועות "פרודוקטיביים"? למה? לעוד איזה גאדג'ט מיותר? אה סליחה, אתה מדבר מקצועות שמייצרים כסף... מה עם מדע בנאדם? יש מקום גם לדברים שלא מייצרים כסף. אני הייתי אומר להיפך: אלו שמכוונים לעבוד במקצועות מכניסים הם שצריכים לממן לעצמם את הלימודים. תפקידה של המדינה הוא לקדם מקצועות ותחומים אחרים, שימנעו מאיתנו להפוך לג'ונגל קפיטליסטי חסר סקרנות- אומנות למשל, וכן, גם מדע בסיסי.

האוניברסיטאות (שלא לדבר על המכללות) ממשיכות להכשיר כל שנה 2000 בוגרים, 1000 מוסמכים ו- 500 דוקטורים בתחום הלא יישומי של מדעי החיים. רוב הבוגרים לא עובדים במקצוע, כי אין עבודה. המדינה השקיעה הון (35 אלף ש"ח לשנה לסטודנט באוניברסיטה, 25 אלף ש"ח לשנה לסטודנט במכללה מתוקצבת), המוסדות להשכלה גבוהה חגגו, והבוגרים יצאו בלי עבודה. מה עושה בוגר מדעי החיים? הולך לתואר שני. ואם לא ימצא עבודה- גם לתואר שלישי. כך האוניברסיטאות ימשיכו לקקבל תקציבים, והמדינה תמשיך לייצר בוגרים מתוסכלים שימשיכו לדרוש שהמדינה תמשיך לממן אותם ע"י יצירת מקומות תעסוקה לא רווחיים. בקיצור- די. מי שרוצה ללמוד מדעי החיים שיממן את עצמו. המדינה צריכה לממן רק תחומים נדרשים בשוק התעסוקה. מי שרוצה ללמוד משפטים, מנהל עסקים, לימודי המזרח הרחוק, ביולוגיה למיניה, מדעי החלל- שישלם את עלות לימודיו.

ועכשיו שיעור בסמנטיקה: כשמישהו בורח זאת אומרת שמישהו רודף אחריו. אבל אחרי ה"מוחות" האלה ש"בורחים" אף אחד לא רודף. מדובר בסך הכל בהגירת עבודה של אנשים שלמדו במימון המדינה מקצועות שהמדינה לא צריכה בכלל. תחשבו על זה.

הבעיה הראשונה במעלה היא העדר תקנים לקליטת סגל אקדמי צעיר באקדמיה! סגל ההוראה / מחקר באוניברסיטאות קטן בעשורים האחרונים בעשרות אחוזים במונחים אבסולוטיים, וזאת למרות הגידול cאוכלוסית ישראל והגידול במספר הסטודנטים. את החסר משלימים בלית ברירה ע"י הגדלת שעות ההוראה על חשבון זמן מחקר, לחץ על פרופסורים אמריטי (כלומר, בפנסיה) להמשיך ללמד בהתנדבות, ע"י אקדמאים מהחוץ שמועסקים ללא תנאים סוציאליים וללא שום אופק תעסוקה וקידום ארוך טווח, וע"י הגדלת נטל ההוראה על סטודנטים לתארים מתקדמים, שאמורים היו להתרכז במחקר התיזה שלהם. לחורבן המתגלגל הזה אחראיות ממשלות ישראל שפשוט לא מוכנות לקבל את העובדה שבשביל שישראל תהיה בחזית המחקר והפיתוח העולמי, צריך להשקיע, והרבה. מניסיוני והיכרותי האישיים במסעותי בעולם האקדמי, המדענים הישראליים יותר מכל בני אומה אחרת הם "לוקאל-פטריוטים" שרוצים יותר מכל לחזור לארץ ולעבוד במקצועם, משיקולים של משפחה וציונות. המחסום הוא לא המשכורת ולא תנאי המחקר, אלא שפשוט אין משרות!

אני רופא בכיר, בוגר אוני' תל אביב , ושכר של 60000 ש"ח לחודש, זה משהו שאחרי 35 שנות ותק לא חוויתי. למעשה שכר של 10,000 ש"ח ברוטו אני חווה וגם זה לא התחיל משם. אז אם אתה מכיר כל כך הרבה אנשים , סדר ליהודי טוב עבודה.

אם כ"כ יקר ולא משתלם כלכלית לגור פה- למה אתה עוד פה?

לאדונים הנכבדים ממשרד התמ"ת - חות מכתבה יפה שהכנסתם לעיתון (וכל הכבבוד ליחצ"ן שלכם) אתם באמת מאמינים למה שאתם אומרים??? ואם התשובה היא כן, המצב שלנו עוד יותר חמור ממה שחשבתי. אני עובד כמנהל בתחום ההייטק, ואשתי בתחום הביולוגיה. לשנינו תארים מתקדמים. מכל מי שלמד איתנו בטכניון ובאוניברסיטה, הרוב המוחלט כבר שנים לא חי בארץ. למען האמת, קשה לי לחשוב על חברים שעדיין כאן. ואני מדבר על רופאים, חוקרים, מדעני מחשב, כלכלנים, מהנדסים, ומה לא. והסיבה אצל כולם - מיסים. ואל תאמינו לסיפרים של משרד ממשלתי כזה או אחר. מהנדס, חוקר או מדען בארץ מרוויח בברוטו פחות או יותר כמו עמיתו בעולם. העיניין הוא, שעבור משכורת של 25-30 אלף ש"ח ומעלה, בארך ישלם 60% מס (כולל ביטוח לאומי), ובארה"ב 10-15% מס. קחו לדוגמא רופא בכיר (ויש לנו לא מעט חברים בתחום) שמרוויח 60000 ש"ח לחודש בארץ, שזה שווה ערך לכ- 15000$ לחודש בארה"ב. בארץ ישאר לו 25000 ש"ח נטו, ובארה"ב ישאר לו פי שניים מזה. שלא לדבר על כך שההוצאות בארץ גבוהות בהרבה, מכוניות ודלק עולות פי שניים, שירותי בריאות יקרים ועוד. רק לפני חודש בביקור ביוסטון, עשיתי חישוב של כמה אנחנו משלמים על שירותי בריאות, לעומת חברים שחיים שם, ולא הופתעתי לגלות שאנחנו משלמים יותר (כולל ביטוחים משלימים). אז של תספרו לעצמכם סיפורים. מי שכלכלן, רופא חוקר או מהנדס לא יחזרו לארץ כדי לרדת פי 3-4 ברמת החיים, זה פשוט מגוחך.

שקלנו לחזור אבל למה? לשלם מסים שילכו להאכיל את הילדים המפגרים של הדתיים? או מסים שילכו על הנשק בכדי להרוג ערבים? שקלנו לחזור לאירופה כי אמריקה הולכת ומדרדרת אבל לא לישראל, למדינה שאין לה שום כבוד לא למדע לא לתרבות לא לספורט ולא לחיי אדם מדינה של חצי-כזה מקצועי, שאפילו הדיפלומטים לא יודעים לעשות את עבודתם שתמורתה מקבלים הרבה כסף מהמסים של עם ישראל - צר לי לומר אבל אנו מאוד לא גאים להיות ישראלים כאשר הפוליטיקאים שמציגים אותנו מתנהגים כבהמות. צעצעים של שורדי מחנות השמדה אשר מתייחסים לעובדים הזרים בצורה לא אנושית. אז עדיף לחיות בחו"ל נקי-כפיים ולחנך את הילדים בשקט לתרבות, מדע ולחירות - חירות מהעול הדתי

ידידי המדען חזר לארץ ומסביר מה מפריע לו: לא רק עושק ממסדי (תקנים, תקציבי מחקר, מיסוי), אלא בעיקר גועל-נפש בין אדם לחברו. כשבעל דירה קטנוני משניה חוזה ברגע האחרון כדי "להוציא מהשוכר עוד משהו" -- זה לא נורא. כשזה קורה בפעם השלישית -- מדען חוזר נזכר כמה טוב היה לו בחו"ל ורואה את מצבו בהיבט היסטורי. רבותי, ההיסטוריה חוזרת: בסוף ימי בית שני, יהודים מוצלחים התפזרו ברחבי האימפריה מרומי ועד אלכסנדריה. את המרד ברומאים הובילו חמומי-המוח הקיצוניים שנשארו כאן.

כי הם מייצרים הכל... אז הם יבנו צ,'יפ אחד ל-INTEL צ'יפ אחד ל-HIWAWI וימכרו אותו בחצי מחיר!

אם מחירים הדירות לא ירדו ב-30% בתוך שנתיים, אני ומשפחתי נעבור לחו"ל! לקנות דירה בארץ זה בערך כמו לקנות תפוח רקוב ב-120 שקל כאשר מחירו האמתי לא יותר מ-2 שקל.

רוב המילגות מחולקות לאזרחי המדינה ולא לזרים. יש מילגות לזרים אבל הן מותנות ובהחלט לא מחכות לכל סטודנט שחשקה נפשו ללמוד רפואה. הסטודנטים לרפואה בארצות הברית לוקחים הלוואות סטודנטים בסכומים קרובים למאתיים וחמישים אלף דולר כדי לגמור את הדוקטורט. אז על אילו מילגות את מדברת? תאורתיות או מעשיות תכלעס בשטח?

אם היו משקיעים את הסכומים האלו בטודנטים לרפואה כדי שיוכלו ללמוד בשקט בתמורה לחתימה על התמחות בארץ הרבה מאוד רופאים לא היו עוזבים. כרגע אין שום מלגות לסטודנטים לרפואה, אנחנו קורעים את עצמינו בלימודים עבודות וחובות מצטברים ואז שאף אלד לא יתפלא שאנחנו עוזבים כדי סוףסוף לחיות קצת כמו בני אדם ולהתפרנס בכבוד

ראשית - לא כל אחד שהולך לקורס מסויים נחשב למוח בורח. אלו אנשים שמשתלמים בנישה ממוקדמת מסויימת והם לא מוחות בורחים. שנית - ההנחה שארה"ב נותנת תמריצים למדענים או פוסט דוקטורנטים - היא הנחה מוטעת ומגוחכת משהו. חוקי ההגירה של ארה"ב מעולם לא קיבלו בברכה מדענים זרים. אף פעם לא !!!! אלא אם אתה איזה גאון יוצא דופן (וכאלו אין כמעט בנימצא) אזי אולי תמצא חברה פרטית שתשקיע בך. הממשלה עצמה מעוניינת להשקיע במדענים שהם אזרחי המדינה ולא בזרים. המון חוקרים מגיעים ומהר מאוד מגלים שהמילגות הקצובות, שהם עמלו בכוח רב להשיגם, מתאדות להן מהר מאוד ואף אחד לא מחכה להם עם מגש של כסף. התחרות עצומה בעיקר בארה"ב, ובפירוש ממשלת ארה"ב מעוניינת לקדם את אזרחיה ולא אזרחים של מדינות אחרות. מי יחזור ומי ישאר לא תלוי ברוב המיקרים בעבודה/מחקר עצמו, וזו שטות מוחלטת להציג כך את הדברים. כאילו אוסף עצום של תקציבים ומחקרים רק מחכה לגאוני ישראל שיבואו ויקטפו אותם כפרי בשל מעץ האפשרויות הבלתי מוגבלות האמריקאי. מי יחזור ומי ישאר תלוי בדרך כלל במה מחכה לך בארץ מבחינה אישית. אלו שקשורים (ובעיקר קשורות) למשפחותיהם יחזרו בלי שום קשר לעבודה/מחקר ספציפי כלשהם. שהרי גם ובעיקר בארה"ב העבודות והמחקרים מסתיימים ומשתנים כל כמה שנים. מספרם של אלו שחזרו בגלל תקציב כלשהו לעבודה או מחקר ספציפיים, בטל בשישים, לעומת אלו שחזרו כי קשרי המשפחה היו חשובים להם יותר מכל, או חינוך ישראלי/יהודי לילדיהם.

מה הקטע המטופש הזה של המדינה..לתת כל מיני הטבות לחזור. אף אחד לא יחזור מההטבות המטופשות האלה. הוא יעזוב עבודה טובה עם משכורת טובה. ויבוא לכל מיני טובות של מישהוא? הוא ימכור בית יפה במיקום אחלה בחצי מיליון דולר בכדי שיקנה איזה דירה מעופשת בתל אביב? גם אז לא בטוח שיספיק הכסף אז תתחילו לעזור לאלה שנימצאים שם...זה ניראה לי יותר מקובל כשניראה מכאן שהכל טוב לכולם שם נחזור גם בלי הטבות.

הבעיה הראשונה במעלה היא העדר תקנים לקליטת סגל אקדמי צעיר באקדמיה! סגל ההוראה / מחקר באוניברסיטאות קטן בעשורים האחרונים בעשרות אחוזים במונחים אבסולוטיים, וזאת למרות הגידול cאוכלוסית ישראל והגידול במספר הסטודנטים. את החסר משלימים בלית ברירה ע"י הגדלת שעות ההוראה על חשבון זמן מחקר, לחץ על פרופסורים אמריטי (כלומר, בפנסיה) להמשיך ללמד בהתנדבות, ע"י אקדמאים מהחוץ שמועסקים ללא תנאים סוציאליים וללא שום אופק תעסוקה וקידום ארוך טווח, וע"י הגדלת נטל ההוראה על סטודנטים לתארים מתקדמים, שאמורים היו להתרכז במחקר התיזה שלהם. לחורבן המתגלגל הזה אחראיות ממשלות ישראל שפשוט לא מוכנות לקבל את העובדה שבשביל שישראל תהיה בחזית המחקר והפיתוח העולמי, צריך להשקיע, והרבה. מניסיוני והיכרותי האישיים במסעותי בעולם האקדמי, המדענים הישראליים יותר מכל בני אומה אחרת הם "לוקאל-פטריוטים" שרוצים יותר מכל לחזור לארץ ולעבוד במקצועם, משיקולים של משפחה וציונות. המחסום הוא לא המשכורת ולא תנאי המחקר, אלא שפשוט אין משרות!

צריך להקים מפלגה של אנשי השכלה - מדענים, רופאים, מהנדסים, מורים, משפטנים. אם למפלגה הזו יהיו 10-12 חברי כנסת היא תוכל לסחוט מראש הממשלה הרבה מאד כסף לטובת טיפוח האקדמיה וקידום התעשיות עתירות הידע. נשמע רעיון משוגע? זה בדיוק מה שש"ס עושים בהצלחה וברצף כבר 25 שנה. נשמע כמו סחטנות פוליטית חסרת בושה? הרי בישראל צריך להיות סחטן כדי לקבל את מה שבאמת מגיע לך.

אני עובדת במעבדה עם תקציב שנתי של 2.5 מיליון דולר. יש לנו את מיטב המכשור העכשווי מה שמסייע לנו להתקדם במחקר ולהגיע לתוצאות מזהירות ומהר. למרבה הצער (והוא רב) בארץ התקציב רחוק שנות אור ועל כן אף שהפיתוי לחזור קיים, השכל הישר אומר להשאר היכן שהאפשרות המקצועית להתפתח ולבנות לי שם גדולה יותר

גם במדעי הרוח והחברה יש בריחת מוחות, אבל במדינתנו - רק מי שמתעסק במדעי החיים או בטכנולוגיה נחשב חכם. מהשאר מתעלמים פה, כאילו הם לא קיימים בכלל. המראויינים בכתבה הזאת לא חושבים עליהם אפילו לרגע. אגב, ישנם גם ישראלים העוזבים את הארץ ללימודי תואר שני במנהל עסקים במוסדות יוקרתיים בחו"ל. הם מוצאים עבודה, וקשה להם לחזור לארץ בגלל שהם יודעים שיצטרכו לוותר על כל הכסף והאתגרים המקצועיים בשביל לבוא לישראל - בה מעטים מהם (אולי בעלי הקשרים) ישיגו עבודה נורמלית. אז גם הם מוחות בורחים - ופעמים רבות האנשים שציינתי הם מוכשרים בהרבה מהמהנדסים ומאנשי והמדע, אבל בישראל - כשמתכוונים לבריחת מוחות - פשוט לא סופרים אותם, ולכן מפסידים אלפי מוחות מוכשרים וטובים.

לא רק שהמשכורות על הריצפה, ותנאי עבודה על הפנים. רוב האנשים נופלים קורבן להתעללות של המערכות אם זו הרפואית והאקדמית שלא תמיד משלמים גם את המעט שמגיע , דורשים שעות עבודה בלתי הגיוניות. ולא פעם גם מתיחסים לאנשים כאל "עבדים" , אסור לשכוח שרוב המדענים/ רופאים בהיותם בעלי איכות גבוה שרתו כקצינים בצה"ל ומשרתים עשרות ימי מלואים בשנה. התנאים באמריקה מעולים וגם היחס אנשי למה שנשאר ??

הכל קשקוש, בכל רמת השתכרות ותחכום בעבודה, השאלה היא האם אתה רוצה לגדל את ילדיך כישראלים או שזה פחות חשוב לך מהקריירה? האפלייה לטובת החזרה שלמדענים אינה רצויה. ישראל זקוקה לפועלים, טכנאים, והנדסאים טובים לא פחות. ובכלל הכי טוב שמי שגר כאן

מחצית מהיורדים האקדמיים אינם הטובים במיקצועם ולא יפתחו דבר וחצי דבר. אז על אלה חבל לבזבז את הכסף. לטובים ניתן להכפיל את הסיוע.

חוסר במקומות עבודה בתחום המחקר. מחסור בתקנים באוניברסיטה, הנובע בחלקו עקב שימור חוקרים כושלים שתופסים מקום. תעשייה ותחום בעייתיים מאד עבור משקיעים. וחברת תרופות אחת ענקית ששולטת פה על הכל ומדכאת כל אפשרות תחרות ויצירה. בלבול בין תעשיית הפרמצבטיקה לתעשיית הביוטק כל אלה מעודדים חוקרים להשאר בחול. טפלו באלה ותקבלו חזרה בארץ

להפסיק לממן את האוניברסיטאות ולפתוח אותן לתחרות אמיתית. רק אז הרמה תעלה, והכסף יפסיק להתבזבז על שטויות.

אולי קודם צריך לפתור את בעיית בריחת המוחות לפני שמשקיעים כספים בכדי להחזיר אותם, עובדה היא שרבים מהסטודנתים שמסיימים דוקטורט לא מוצאים מקום לעצמם בארץ, ואני אפילו לא מדבר על האקדמיה מכיוון שהסיכוי להגיע לשם פשוט שואף לאפס. אז אולי קודם צריך להשקיע את הכספים באנשים המוכשרים שיש לנו פה בארץ מאשר להחזיר את אלו שכבר עזבו כי אני חושב שאמור להיות מובן מאליו שהראשונים שיחזרו הם אלו שלא כל כך הצליחו בחו"ל כלומר רמתם נמוכה מהאנשים שיש בארץ.

להחתים את הדוקטורנטים על כתב התחייבות שבמידה ובעשרים שנה לאחר סיום הדוקטורט הם לא יעבדו לפחות 7 שנים (לאו דוקא רצופות) בישראל הם ישלמו לרשויות המס מאתיים אלף ש"ח עלות הדוקטורט שלהם למדינה.

Why do you think a docktor will come back if he gets 40000 dollars a month

אין לי מה להתלונן על משכורת הדוקטורנט בוייצמן, הכי גבוהה במדינה. אבל מה שהולך כרגע במדינה הזאת דוחף אותי החוצה. שחיתות, גועל ומאגר ביומטרי. שלילת זכויות אדם לא רק של ערבים, אלא גם שלי, דוחפים אותי לברוח מפה כשהדוקטורט יסתיים. אנשים משכילים רואים מה קורה בפנים ומבינים את זה. כשהם מסתכלים החוצה, איזה שקט יש באירופה, כמה תקציב יש להם באוניברסיטאות בחו"ל, הם תוהים מה בכלל הם עושים פה. המצחיק הוא שבחו"ל נורא רוצים פוסט דוקטורנטים ישראלים, כי אנחנו ידועים בתור קומבינטורים מרשימים- דבר שמאוד תורם למדע. רק פה, המדינה רוצחת את החינוך הגבוהה בכוח, מה לעשות, ביבי רוצה אנשים מטומטמים ועניים שלא יוכלו לאיים על מעמדו.

רופאים עובדים בארץ בשכר של 20-25 ש"ח לשעה, נדרשים לבצע 8-10 תורנויות לחודש, ועובדים בתת תקינה, אשר מאלצת אותם לעבוד בצורה זו, ולהיות מנוצלים בשיטה זו. עם שכר כזה, ותורנויות שמתמשכות מעבר ל 26 שעות רצופות, מה הפלא שרופאים צעירים ומבטיחים עוזבים לארה"ב או למדינות אחרות? בחו"ל שכרו של כירורג מומחה צעיר יכול להגיע ל500 אלף דולר בחודש, ואילו בארץ, הוא מרוויח 28-30 ש"ח לשעה. המדינה מבזה את רופאיה, והרופאים הטובים בורחים החוצה. במקומם, מגיעים רופאים ממדינות עולם שלישי ומאיישים את העמדות - בבית החולים הדסה עין כרם, חצי(!!!) מכמות המתמחים בהרדמה הינם אנשים זרים - ממדינות ערב, ניגריה, גרוזיה וכו'.... רק הם מסכימים לעבוד בתנאים כה קשים. אם המצב לא ישתנה, אז בקרוב במיון הקרוב אל ביתכם - אם לא תדעו תאלינדית, לא תוכלו להסביר לרופא ממה אתם סובלים...

זו אתה גברת בשינוי אדרת. הם לא מספרים שזו המטרה שלהם כשאתה נרשם לרשימת התפוצה שלהם. והסיבה שזו העוגה שהוא מציג היא כיוון שרוב הנרשמים לרשימה שלו הם ביולוגים.. מעניין למה.. 120 אלף שקל זה סכום מגוכך, זה לא מה שיחזיר אף אחד לארץ. מי שחושב שכן, משלה את עצמו.

קודם כל כדאי למנוע בריחת מוחות נוספים. כמרצה באוניבריטה, מורה מן החוץ, התנאים הם כל כך גרועים- שלא ברור למה כדאי להישאר בארץ. שיפור תנאי המרצים יביא למניעת בריחת המוחות, וכך יחסוך למדינה הרבה כסף שמושקע בהחזרתם. כפי שאומר המשפט הידוע- להקדים תרופה למכה...

המצב היום עצוב מאוד. חוקר עם תואר דוקטור במדעי החיים מתקשה למצוא עבודה בתחום ולרוב מוצא עצמו מנהל מעבדה כימית לבדיקות דם, תועמלן וכו. אם כבר מצא עבודה אז זה בשכר עלוב של 10000 ברוטו המקרה הטוב! יש לזכור שדוקטורט זהו תואר ראשון (3 שנים) תואר שני (שנתיים) ותואר שלישי (3-4 שנים), סה"כ 8-9 שנות לימוד. לצורך השוואה, בוגר במדעי המחשב (3 שנות לימוד) מרוויח בד"כ בסביבות 15000 ברוטו כמתחיל. כיום האפשרות הטובה ביותר היא להישאר לפוסט-דוקטורט (מה שהרוב עושים) ובמקרה זה יכולים להשתכר עד 8000 נטו אך אין פנסיה, קרן השתלמות, ביטוח מנהלים...

בהמשך להרגל כאן בארץ לחלק כסף ציבורי לבעלי הון פרטיים, נותנים תמריץ למעסיק שיהיה מוכן לעשות טובה ולהעסיק חוקר מבריק שמעדיף לחזור לארץ על פני משרה מכניסה וטובה בחו"ל. למה המעסיק צריך תמריץ? העובד הוא לא תמריץ מספיק? החוקר הצעיר, לעומת זאת, נדרש לוותר על משרה ובעיקר על תקציב מחקר שמן, לעקור עם המשפחה שכבר השתלבה בחו"ל (=הוצאות רבות, גם לאישה ולילדים), ולבוא לכאן - למה? בגלל הציונות? למה מהחוקר נדרשת השקעה והמעסיק מקבל תמריץ? בגלל התקווה האידיוטית של כל הכלכלנים שלנו שאם ניתן למעסיקים עוד הרבה כסף משהו מזה "יחלחל" למטה, למי שזה מגיע לו באמת... במקום תמריצים מגוחכים השקיעו במחקר, בבניית מעבדות, הכפילו את כמות המלגות והמענקים שות"ת / משרד המדע/ הקרן הלאומית למדע מחלקת, ודאגו לדוקטורים החדשים למקומות עבודה - לפני שהם בורחים לחו"ל. זה גם יותר יעיל וגם יצמיח את הכלכלה. אה, אבל מה יצא מזה למעסיקים?...

התערבות וועדים במשכורות ובפיטורים. כל אלה יעודדו חברות חשובות להגיע בארץ ובעקבותיהן גם המוחות האבודים. כל הזרמה פראית של כספים לכיוון מסוים תהווה פגיעה באלה שלא קיבלו (תפגע תחרות) וכן עידוד של יצירת חור שחור של דרישת כספים נוספים. ראו כדוגמה את אינטל שעם המעניקים למעשה קיבלו הזדמנות לקבלת עובדים בחינם וכעבור זמן לא רב דרשו עוד כסף אחרת יתקפלו מכאן..

אחר כך תנסו לעשות משהו כדי להחזיר את שאר האנשים המוכשרים שעזבו . בושה להיות אקדמאי במדינה שלנו.

זה לרוב מדע איפורמטיבי ובסיסי. מעטים הביולוגים שיש להם ידע ביצור טכנולוגיה.