אין מערכת בארץ שלא נמצאת תחת פיקוח או בקרה, מלבד המערכת המשפטית. הדבר היה נכון אולי לתקופה אחרת, לפני דור אחד, שבה השופטים עש עבודתם בסתר ובשקט כראוי לענווי הארץ. היום, המצב אחר. מועמד לשפיטה ושופט בפועל צריך להבדק יום יום תחת זכוכית מקרוסקופ שלא ידבק בו רבב. לדוגמא, שופט גרוש או בתהליכי גירושין, אסור שיפסוק בעניייני משפחה מתפרקת, שופט שמי ממשפחתו מעורב בעסקים לא ידון בעניינים הנוגעים לסכסוך כספי בהיקפים גדולים, בן משפחה לא ימונה לשפיטה כמו בסקטורים אחרים שבהם חל איסור מוחלט שבני משפחה יעבדו באותו המקום (בשפיטה, כל המערכת דינה כמקום עבודה אחד, בגלל הנגישות וקרבת היחסים בין שופטים ועו"ד). עוד לא ראינו שופט אחד שפוטר או שהתפוטר. כדאי לחשוב גם על הכלי הזה, הגם שיעשה בו שימוש מזערי. כן, מערכת המשפט זקוקה לבדק בית דחוף ומעמיק, ויפה שעה אחת קודם.

על כלל מערכת המשפט, לערוך חשבון נפש עמוק ומדוקדק, לבדיקת הגורמים לגינוי והכעס על מערכת המשפט, מצד חלקים של הציבור. ריבוי התקריות נגד שופטים והעומדים בראש המערכת, מהווה איתות שלא הכול שפיר במערכת המשפט.  אין אדם או מוסד, החף מטעויות שלא ראוי לבחינה מחדש על מעשיו.

זה מקצוע או שזה תואר אצולה, כשאציל אחד מסמיך את בניו של האציל האחר? לא הגיע זמן להפסיק את השושליזציה של עורכי הדין בישראל? גם ככה יש עודף. אולי חוק "אחד פר משפחה"? מה יקרה - אלפי עורכי דין בנים של בנים של עורכי דין ושופטים אילצו לראשונה בחייהם לעבוד באמת, בעבודה אמיתית, כזו שגם מייצרת משהן?