כמו שעשית מר דסקל וחישבת כמה מכבי ת"א תוציא על יצחקי במשך כל החוזה ה-4 שנתים שלו (למרות שהבקרה והקבוצה מתחשבות רק בשכר של העונה הקרובה). כך יש לעשות באופן כללי יותר. בעלי קבוצות לא יפקידו בבקרה התקציבית את משכורות השחקנים לעונה הקרובה אלא את משכורות השחקנים לכל אורך החוזה שלהם בעת חתימת החוזה. לדעתי זה ישפר את התנהלות המועדונים משום שבצורה הזו, למשל יעקב שחר, לא יוכל לטעון שהוא לא מביא שחקן ב-2 מיליון יורו לעונה (בעונה שהוא מעפיל בה לליגת האלופות), בטוענה שהוא יצתרך להתמודד עם השכר שלו בשנים שאחר כך, וכמובן שזה יחסוך את השיקול הזה גם מבעלי בית רציניים, שבאמת מתומדדים עם זה ולא רק מסבנים את הקהל שלהם. וכמובן שהמטרה העיקרית היא שגאידמק היה מפקיד את כל עלות החוזים המנופחים של שחקני בית"ר והקבוצה לא הייתה נכנסת לצרות עם עזיבתו. נ.ב. ככשחקן נמכר באמצע החוזה שלו, כמובן שהכסף חוזר לקופת המועדון (ולמעשה מעלה את ערך העסקה במונחים מידיים)