מצופה מעו"ד שיבדוק טוב את מכלול העניינים בטרם הוא כותב בפורום ציבורי דברים שאינם נכונים. עסקה במקרקעין טעונה כתב- עובדה, על אף שהקלו עם דרישת הכתב בעבר. התחייבות למכירת נכס מקרקעין (במיוחד כאשר הנכס טרם נבנה) תיחשב כעסקת מכר זכויות במקרקעין. התחייבות למכור זכות משתכללת מייד (בניגוד להתחייבות דומה במקרקעין). על התחייבות למכר זכויות חל חוק המיטלטלין, תשל"א-1971 ולא חוק המקרקעין, ולכן אין בעיה שהשתכללה העסקה בין הצדדים הנ"ל גם ללא זכ"ד או כתב אחר. ותודה לפרופ' שלום לרנר שהביאני עד הלום... צחי.

יש מסמך בכתב - וכבר 40 שנה ברור וידוע לכל שחתימה אינה חלק מדרישת הכתב. ויתרה מכך, המקרים של "זעקת חוסר תום לב" אפשר לוותר על הכתב אם יש עדות חד משמעית ל"גמירת דעת להתקשר בעסקה" - כמו למשל תחילת בנייה (קלמר נ' גיא). שהרי כל דרישת הכתב מטרתה היא שהצדדים ישקלו בכובד ראש את העסקה. ולא שחברת PARKER תרוויח כסף על הדיו.

האם בהסכם הבוררות עמד עורך הדין על כך שהיא תתנהל על פי הדין המהותי?אם לא עשה כן, עומדת לגבריאלי עילה לתבוע נזקיו מעורך הדין אהוד פורת בגין רשלנות מקצועית

מעבר לתקיעת הכף ניתנה על ידי הקונה למוכר מקדמה כספית בסך 50000 ש"ח וזה מכשיר את העיסקה.

בית המשפט אישר את פסיקת הבורר ותו לא. ברגע שהצדדים היסכימו ביניהם על בורר,פסיקתו מחייבת ללא אפשרות עירעור. שיקוליו אינם חייבים להיות על פי חוק המקרקעין,

אדם חיב לכבד הסכם בין אם הסכם בכתב או בעל פה אחרת כבודו והאמון באדם שלא מכבד נחשב לאיש לא אמין מכל הבחינות עדיף להפסיד בכבוד מאשר לצאת אדם לא אמין

שבית משפט ויתר על סעיף 8, לדוגמה כשהבית כבר קיים והטענה היא שהבית העומד מולינו מוכיח את העיסקה כאלף עדים ועולה על דרישת הכתב. אך על פניו הפרטים שבמקרה זה שונים בתכלית וודאי שהוא תקדים מסוכן שבית משפט יכתוב עבור הצדדים את החוזה, במיוחד שבשנים האחרונות, ויותר מכך מאז שעזב השופט ברק את בית המשפט, יש מגמה להחזיר את החוזק של סעיף 8 אחרי שהוא נחלש בתקדימים דוגמת קלמר גנד גיא. ההתחמקות מתשלום המיסים אינה קשורה לעניין כדברי השופטת בן פורת.

אין דין ואין דיין

עם כל המומחים שמסתובבים כאן חסרי מעש, מוזר שאיש לא שם לב למילה "בורר". בית המשפט לא הכשיר את העסקה. בית המשפט הכשיר את פסק הבורר. הבורר הוא שהכשיר את העסקה שכן, כידוע, באין תנאי אחר, בוררות פטורה מן הדין המהותי ולכן יש נייר, אין נייר, הבורר פוסק "לפי הצדק" במלים אחרות,כותב מה בראש שלו. האם עורך הדין הנכבד שייצג את גבריאלי הסביר לו את הנקודה הקטנה אך המכרעת בטרם הסכים לבוררות? האם בהסכם הבוררות עמד עורך הדין על כך שהיא תתנהל על פי הדין המהותי?אם לא עשה כן, עומדת לגבריאלי עילה לתבוע נזקיו מעורך הדין בגין רשלנות מקצועית. שכן לגבריאלי היה בכיסו קלף מנצח, ועורך הדין השמיטו כאילו כלום.חבל. מצער שבתי המשפט טרם הבינו שהליך הבוררות, שככלל יש בו רק יתרונות לעומת דיון בבית המשפט,אינו זוכה למקום הראוי לו, בשל רתיעת הצדדים מכוחם של הבוררים לפסוק כרצונם ומהביקורת המאד מצומצמת שיש לבתי המשפט על פסקי בוררות.. בעבר הענין נומק ברצון לצמצם את ההתדיינות אך שכר הנימוק יוצא בהפסדו שכן, ככל שמתדיין רוצה בהליך מהיר ויעיל, עוד יותר הוא רוצה שיעשה עימו צדק ואין צדק בלי זכות ערעור . במוסד לבוררות מוסכמת של השופט אמנון סטרשנוב קלטו את העניין ואכן הליך הבוררות שם כולל גם זכות פנייה לערכאת ערעור וכמדומני גם פסיקה על פי הדין המהותי. איני יודע את כל העובדות ובהחלט יתכן שסברותי סברות כרס ובכל זאת, ...בהסתייגות הראוייה...

גילוי נאות - לא קראתי את פסה"ד ובתשובתי אני מסתמך על הכתבה (לא מספיק רציני, אבל זה טוקבק). נכון, קראתי שניתן גם פס"ד - זהו פס"ד שמאשר את פסק הבורר ודוחה את הבקשה לביטול פסק בורר. הבורר הוא שקבע שהעיסקה תקפה. ואני לא יודע מה היה כתוב בשטר הבוררות (לדוגמא יכול היה להיות כתוב שם שלא חייבים להסתמך על הדין המהותי). אגב, התוצאה כנראה צודקת - היתה עיסקה, לא היה כתב מטעמי התחמקות ממיסים והיה נסיון להתנער מהעיסקה כי התברר בדיעבד שהעיסקה לא כדאית (ירידת הדולר ועלית מחירים כך צוין). למרות כל האמור לעיל צדקו אלה שכתבו שדרישת הכתב (סעיף 8) היא דרישה קוגנטית (שלא ניתן להתנות עליה) ובהעדר כתב - אין עיסקה. טעה 11 ככול שמדובר בעיסקאות מקרקעין - זה בדיוק הרציונל המנוגד לסעיף 8, הדבר נכון עקרונית אבל לא רלוונטי כאשר יש דרישת כתב קוגנטית. בכל מקרה נדמה שגם אם הנושא היה מגיע ישירות לביה"מ (ולא לבורר) אולי לא היו מכשירים את העיסקה (בהיותה נוגדת את סעיף 8 ואולי מטעמים אחרים) אבל היו אולי מחייבים בפיצוי בגין מלוא ההפסדים כך שהתוצאה היתה דומה...

כדאי לאלי גבריאל להגיש בקשת ערעור לבית המשפט העליון, כל התקדימים והחוק קובעים שעסקת מקרקעין ללא כתב אינה עסקה ועל אחת כמה וכמה עסקה שלא נכתבה בכדי להונות את רשויות המס.

תשלום מקדמה שהעביר לגבריאל, בהיקף של 50 אלף דולר, ואשר עליו קיבל מגבריאל נייר הוכחה

אם תעיין בסעיף 8 לחוק המקרקעין תיווכח לדעת שהתחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב. לכן התגובה שלך שגויה. בענייני מקרקעין - שכור לעצמך עו"ד שמבין בתחום. כמו שאני אומר כשמרגישם לא טוב הולכים לרופא וכאשר יש בעיה משפטית - הולכים לעוה"ד.

מהכרות שלי את אלי גבריאל רבת השנים תמיד היה אדם הגון וישר ועוזר לזולת

חוץ מדרישת הכתב - ומה על גמירות הדעת, המסוימות? מרוב רצון להגיע לתוצאה "צודקת" בכל מקרה ספציפי, בתי המשפט חותרים בעקביות תחת היציבות והוודאות.

הוכח שהיתה התחייבות ואת ההתחייבות יש לממש. זו הפסיקה. העיסקה בסופו של דבר תהיה בכתב.

יש תקדימים שהכירו במסמך שהוא לא חוזה מכירה (קלמר נ' גיא לדוג') בעיקר כמשדובר בעוול שנעשה ע"מ להימנע ממס. הקבלה על המקדמה יכולה להשלים את דרישת הכתב במקרה זה. אבל יפה לדעת שיש פה אנשים שמכירים את החוק יותר טוב מהשופט שבטח לא מכיר את סעיף 8.

מילא היו קובעים שיש התחייבות לעשות עסקה ואולי לחייב את הישראלי בפיצוי האמריקאי על אי קיום העסקה... אבל לתת גושפנקא משפטית לעסקה הנוגדת את החוק, כדי להתחמק מתשלום מסים???????????????????????????????????????????????? זה לא הגיוני בעליל. כנראה שהחוק לא חל על עשירים.

נכון הוא שנוף ים הוא יפה - השאלה עד כמה יפה , מעניין , לא משעמם? האמינו לי - נוף זה בסופו של דבר ימאס מתי שהוא = גם אם זה האוקינוס ועוד לשלם כזה מחיר ? עם הטכנולוגיה של היום ניתן ליצור קיר - תמונת נוף כזו בפחות כסף!!!

אמרו לכל מי שקנה שכבר כבר מפנים את השדה הזה ממש וגם כשזה יקרה - יבנו שם בניינים שיסתירו לבניינים הקיימים את הנוף אז הנה לכם...