מתקבל הרושם מהכתבה שהאוצר מתיחס אל הלוואות המדען כאל הלוואות לכל דבר ומצפה להחזר. אבל כל בר דעת שקורא את תנאי ההלוואות הללו יודע שגם אם החחמות יהיו הצלחה מוחצת אין למדינה סיכוי לקבל את חלק הארי של ההלוואות בחזרה, שכן נותנת ההלוואה אינה נהנית מהצלחת הפרויקט ובמקרה הטוב מקבלת את הקרן והריבית בחזרה. לפיכך אם נאמץ את הסטטיסטיקות הידועות שכ20% מפרויקטים שמתחילים גם שורדים לאחר השנה התשיעית לקיומם. ברור הוא ש-80% ממהלוואות לא יפרעו. ואל לה לממשלה לצפות להחזר של יותר מ-20% מההלוואות וגם זאת כאשר מדובר במקרה של הצלחת מיזם החממות. לסיכום מדובר לא על הלוואות אלא על מענקים. שהרי לא יעלה על הדעת שמישהו נותן הלוואה כשהוא יודע מלכתחילה שמרביתה לא תוחזר זו אינה הלוואה גם אם משהו החליט לקרוא לה כך. יתר על כן, אין פה איוולת אלא מדיניות בשני קולות לצד עידוד מו"פ בעזרת מענקים מול מצב בו מישהו בממשלה מחליט לקרוא ל"יצור" החדש "הלוואה" מסיבות תקציביות או מהרצון לטשטש את מהותו של ה"יצור" שנולד. מה קרה בינתיים שכנראה מישהו באוצר החל להאמין שמדובר בהלוואות והלוואות צריך גם להחזיר ואז מדיניות העידוד נשכחה והחלו לעשות שטויות כדי להחזיר את הכסף הביתה. מה לעשות, אני לא מופתע, ככה מנהלים את המדינה ולא רק בתחום הזה.

החממות הן כיום הגוף העיקרי להקמת חברות סטארט-אפ ותודות לתוכנית זו מופיעים בנוף הישראלי חברות כמו: אנזימוטק, אירונאוטיקס, פוליהיל, פורטליקס, קומפיג'ן, ורסמד, רימון מדיקל, די-פארם, ולטק, סייטליין ועוד רבות אחרות, כאשר שרק שווין של אלו הוא הרבה מעבר להשקעת המדינה בחברות. צריך לזכור שכל החברות הללו כלל לא היו קמות ללא החממות, ובלי תמיכת המדינה לא היו נעשות השקעות בשלבים כה מוקדמים! כדי שימשיכו לצמוח חברות בשלבים אלו צריך שהמודל יתן הזדמנות אמיתית גם לבעלי החממות.

לדעתי החממות חשובות לעם, אך יש לממן אותן על ידי רכישת מניות מצד המדינה - עד 49% בכל חברה שעומדת בקריטריונים - זאת במקום מודל ההלוואות, כך שגם המשקיעים הפרטיים ישתתפו וגם המדינה ברווח והפסד. אין להעמיד הלוואות לגופים שלא יכולים להחזירן.

ולא לשחק בכאילו, שזה עולה בכסף למדינה.

תפקיד החממות הוא לספק לחברה הצעירה שרותים שונים כגון, שטח, לפעמים ציוד משותף, חדר ישיבות, מטבח, שרותי מזכירות, חשבונאות, חשבות שכר וכדומה. בנוסף הן אמורות ללוות את החברות הצעירות ולהדריך את היזמים הצעירים. שרות משפטי וראיית חשבון החברה קונה בחוץ. בתור בוגר חממה אני יכול לומר שהתרומה המשמעותית ביותר של החממה שהייתי בה (צמח, 2006-8) הייתה בצד החשבונאי, לדאוג שהכסף יוצא בהתאם לתקנות של המדען הראשי, שלא יזרק על שטויות שאחר כך לא מקבלים עליהן החזר, ולנהל את הספרים באופן מסודר. לא עניין מובן מאליו למי שזאת לו החברה הראשונה. האם החברה הייתה מצליחה יותר מחוץ לחממה? לדעתי, הפיקוח גורם ליזם לחשוב פעמיים לפני שהוא מוציא כסף, וזה חשוב.

דבר אחד ברור הוא שהחממות הטכנולוגיות עסוקות בלגייס קרנות הון סיכון ומשקיעים בכדי לממש את ההשקעות בחברות תוך כדי הבטחות ליזמים שהחממות ילוו את הפרויקט ויתרמו מנסיונם וקשריהם להצלחת המיזם, בפועל החממות משקיעות כסף וגורמות לעזיבה של היזמים המקוריים תוך כדי השתלטות על החברות בעזרת הלוואות גישור ולחץ מסיבי בסבבי גיוס , הטכנולוגיה בסופו של דבר שמפותחת מכספי המדינה ובעזרת מוחות ישראליים נמצאת בידי קרנות זרות ולא המדינה ולא היזמים הישראלים נהנים ... ככה מדינת ישראל ממנת את השקעות הסיד של הקרנות הזרות . הרי בין 12,000 ל 20,000 מקבלות החממות בשנה דמי ניהול מכל מיזם שנמצא תחתם וזאת תמורת קצת הנהלת חשבונות ועוגיות מעופשות ...

עובדה, קרנות דו-לאומיות כמו BIRD עושות זאת. הרי הכסף מגיע מאותו כיס של המדינה.

אבל מדינת ישראל שמתהדרת בהייטק על ימין ועל שמאל, מצליחה להשקיע רק 20 מיליון דולר בחממות טכנולוגיות? זה ממש פרוטות.