האם גם אז אסור למתווך להתערב ולעזור להם לנסח אותו בגלל ש"רוחו" של המתווך שורה על זכרון הדברים? לדעתי, זהו חוק שכולל בתוכו איסור גורף ודרקוני שאינו לוקח בחשבון את כל המצבים והדקויות שבהם אנחנו נתקלים בחיי היום-יום, ועל המחוקק לתת את דעתו לתיקון החוק ולהתאמתו למציאות.

הבהרה קטנה - יש הסכם שמחייב משפטית ויש שלב במו"מ בין הצדדים, אין דבר כזה "זכרון דברים" או "הסכמה על תנאיי מו"מ",או שיש הסכם או שאין אין, הסדר ביניים במערכת המשפט הישראלית. אתה לא חייב עו"ד בשביל לכרות הסכם בין הצדדים, אתה יכול לקחת דף ועט לסכם את התנאים ויהיה די בכך בשביל ליצור התחייבות משפטית. הבעיה כאן כפי שנאמר בחלק מהתגובות שההסכם שאתה חותם נערך ע"י מתווך ומשרת את האינטרסים שלו ולא שלך. עסקה במקרקעין הינה עסקה של "פעם בחיים" לרוב האנשים, עדיף לא להקל ראש בנושא הזה ולפנות לעו"ד שלא רק ינסח חוזה שישמור על האינטרסים שלך אלא יבצע את כל הבדיקות הנדרשות בנסיבות העניין.

אחרי שקראתי את הכתבה, אני לא מצליח להבין מה הבעיה? אם הקונה והמוכר רוצים לעשות עיסקה בינהם, ושני הצדדים מרוצים מכל התנאים, אז למה לא לעשות זכרון דברים עד חוזה יחתם אצל עורכי הדין שלוקח להם לא מעט זמן?! מה ההבדל אם הם רושמים על דף את כל הפרטים וחותמים לבין אם המתווך נותן להם את הדף שבוא הם אמורים לרשום את כל הפרטים. אני לא מבין את הבעיה.....

ולכן הם דואגים לפרנסתם של עוה"ד

לעו"ד אסור לתווך, לעו"ד אסור לשתף בשכר הטרחה שלו מתווך או כל מי שאינו עו"ד. מטרת החוק היא למנוע ממתווך "לעבוד" על הלקוחות שלו בשביל לסגור עסקה. עסקאות מקרקעין הן מסובכות ודורשות הבנה מעמיקה בתחום, לא כל עו"ד עושה עסקאות כאלו מאחר ונדרשת הבנה משפטית רצינית וספציפית בתחום. אז כמובן שלמתווך אין את הכלים לערוך עסקה כזו. עורכי הדין שעוסקים בתחום לוקחים על עצמם סיכונים גדולים, עובדים קשה לבדוק ולוודא שהם מגנים על הזכויות והאינטרסים של לקוחותיהם (למשל לוודא שהדירה שאתה רוכש באמת רשומה על-שם המוכר וכו'). למרות כל ההשקעה נכון להיום המצב הוא שאותו מתווך שלא לוקח סיכונים על עצמו וכל תפקידו הוא להפגיש ולהתאים בין רוכש למוכר לוקח על כך שכר שגבוהה בערך פי 4 מעורך הדין!!! העו"ד בא לשמור ולהגן על האינטרסים שלך בעוד המתווך רק רוצה לסגור עסקה.

מה זה משנה מי הביא אותו המתווך או הלקוח סתם נטפלים לאנשים סתם הכל היה מרצונם החופשי לסגור עסקה וזה פשוט בושה שלוקחים לבן אדם את הפרנסה על סעיף שטותי בחוק. לעו"ד יש אינטרנס בחוק הזה כי הם מפחדים על הפרנסה שלהם. חבל שכך מתנהגנים!!! אותם קונים ומוכרים שהתלוננו רצו לחסוך את העמלה שלהם ותו לא!

יזכרון דברים מעצם טיבעו הוא מסמך קצר ולאקוני שאינו נותן מענה לכל הסוגיות והנסיבות הקשורות בעסקה. יכול ובשלב המו"מ על נוסח החוזה יתגלעו מחלוקות בין הצדדים ואז אלו יקלעו למצב מאוד לא נעים ובעעיתי מבחינה משפטית - מחד הם מחוייבים עסקה לפי זכרון הדברים ומאידך הם לא מסמכים על כל פרטיה. לפיכך ההמלצה החד משמעית שלי היא לא להתקשר בזכרון דברים כלל אלא רק בחוזה מפורט המתייחס לכל היבטיה של העסקה. אגב, ביהמ"ש קבע שרק זכרון דברים הכולל את הפרטים המהותיים של העסקה (גובה התמורה, מועדי תשלום, מועד מסירה וכו') יהיה בעל נפקות משפטית ויחייב את הצדדים.

אז אנא הימנע מהכללות.

קניית דירה הוא עסק יקר בטירוף. להרבה אנשים זו העסקה הגדולה בחייהם. אם עושים אותה בצורה לא נכונה מבחינת ערבויות ואישורים - אחד הצדדים עשוי למצוא את עצמו בלי הבית ובלי הכסף. כדי להגן על האזרחים המדינה דורשת שהעיסקה תתבצע ע"י עורכי דין. מתווך שלוקח על עצמו את החוזה כדי לא להפסיד את העמלה - מעמיד בסיכון את שני הצדדים.

אתה הולך לירקן שיתקן לך את האוטו ? אתה הולך לקופאית בסופר לעשות לך ניתוח מוח ? מתווך מסייע בעיסקאות נדל"ן מהבחינה המסחרית - לא המשפטית או החוקית. לשם כך צריך עו"ד. הרבה טועים וחותמים על זיכרון דברים ואינם מבינים שמדובר בהסכם / חוזה לכל דבר ועניין. חוזה שכזה שלא נערך כראוי עשוי לגרום לנזק חמור לאחד מהצדדים. מתווך, מוכשר ככל שהיה אינו מוכשר לביצוע שום פעילות משפטית והדבר מנוגד לחוק. הבעיה שהמתווכים יודעים את החוק הזה ומחוייבים לפעול על פיו אך חלקם בוחרים בכל זאת לעבור אותו בכדי לקבע את העסקה מוקדם ככל האפשר בכדי לדאוג לעמלות שלהם. כאן בדיוק הטעות. בית המשפט העמיד את המתווכים על טעותם.

לפי חוק המתווכים למתווך אסור להחתים על מסמכים... הוא רק מקבל כסף אם נחתמה עסקה. ככל הנראה הם מיהרו להחתים אנשים על עסקאות כדי להבטיח לעצמו שהוא ירוויח מכל הסיפור

בושה וחרפה שכל עו"ד ילד בן 25 שסיים התמחות ולא מבין מהחיים שלו מתיימר לכתוב חוזה נדל"ן,שלאחריו גם סוללת עורכי דין וגם בג"צ ייתקשו לתקן,אבל מתווכים שחלקם עובדים עוסקים מעל 20 ו 30 שנה במקצוע,ורואים ודנים בסוגיות נדל"ן כל היום ועוסקים אך ורק בנדל"ן---לא רשאים. יש עורכי דין שמבחינתם לא יימכרו כלום ולא ייקנו כלום במדינה כל עוד הכל לא פיקס פוקס (עוד לא היה לי הכבוד להיות בעסקה שהכל היה בסדר)ובכל פעם שהיתה בעיה,או שהוחלף הלקוח או שהוחלף העו"ד

הצדדים יכולים לחתום על זכרון הדברים באמצעות עו"ד.

במדינה שכווווווולם צריכים "לאכול".. אם המתווך יערוך זכרון דברים משמע פחות כסף לעורך דין......

על מתווך במקרקעין להימנע מעריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בהתאם לסעיף 12 לחוק, נקבע כדלקמן: "מתווך במקרקעין לא יערוך ולא יסייע לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי הנוגעים לעסקה במקרקעין ולא ייצג לקוח במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה; מתווך המפר הוראת סעיף זה לא יהיה זכאי לדמי תיווך".

למתווך אסור להחתים על שום מסמך העלול לשמש כמסמך משפטי מלבד הסכמי הזמנת שירותי תיווך.

אני יודע שרוב המתווכים עוזרים לעריכת זכרון הדברים.הם פשוט נותנים לצדדים מסמך והקונים והמוכרים ממלאים אותו.יש אפילו מתווכים שכותבים בעצמם והעסקאות נסגרות בלי בעיה.בזכרון הדברים מוזכרים הסעיפים העיקריים שממילא שני הצדדים מסכימים עליהם אז מה הבעיה פה?הבחור סתם נפל קורבן לדעתי.אפשר גם שהלקוח לא רצה לשלם תיווך,ידע את החוק היטב והפיל את המתווך.

המסמך המשפטי היחיד שמתווך רשאי להחתים אותכם הוא טופס הזמנה לשירותי תיווך. (הדף שאומר שאתם חייבים לשלם לו עמלה אם הוא/היא מצאו לכם נכס לקנייה או השכרה שאתם רוצים לקנות או להשכיר). כמובן שבתנאי שהוא היה הגורם היעיל לביצוע העסקה.

לפחות זה מה שהבנתי מהכתבה..

אין הכוונה לזיכרון הדברים שבין המתווך לקונה, זה לגיטימי. (כלומר עמלת תיווך בעסקה) מה שלא בסדר שהוא ניסה לערוך זכרון דברים למכירת הדירה, דבר שנעשה ע"י עו"ד ב"כ.

זה למה: חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 ס' 12. איסור פעולות משפטיות מתווך במקרקעין לא יערוך ולא יסייע לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי הנוגעים לעסקה במקרקעין ולא ייצג לקוח במשא-ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה; מתווך המפר הוראת סעיף זה לא יהיה זכאי לדמי תיווך. הוראה זו אינה באה לפגוע בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א1961-.

עורכי דין החלו בזמן האחרון לנהל נכסים , החלו לדרוש עמלות תיווך בעסקאות נדלן - להם מותר הכול כי ההפקרות חוגגת .

ביצוע פעולה משפטית ע"י מתווך מנוגדת לחוק המתווכים, ומתווך העובר על עבירה זו אינו זכאי על פי החוק לדמי התיווך.

החוק אוסר זאת מתוך רצון להגן על רוכש דירה ולמנוע מצב של ניגוד עניינים, שכן למתווך יש אינטרס מובהק שיחתם הסכם מכר והוא יוכל לקבל את דמי התיווך שלו, גם אם לא מדובר בעסקה הכי מוצלחת עבור הלקוח שלו. הרבה פעמים המתווכים ממהרים לשכנע ולהחתים את המעורבים על זכרון דברים, אפילו במקום, כדי לכבול אותם בהתחייבות חוזית ולהבטיח שהעסקה תצא אל הפועל והם יוכלו לקבל את הנתח המגיע להם, וזאת מבלי לתת לרוכשים/מוכרים הפוטנציאלים שהות לחשוב ולבחון את כדאיות העסקה ותנאיה. לכן, המחוקק קבע כלל גורף האוסר זאת.

מה לא בסדר בזה שהמתווך החתים אותם על זכרון דברים