מכובדי פרפ פרידמן ושוב דברי טעם ותוכחה אך מי קורא ומי שומע אותם ? מערכת המשפט במדינת ישראל שינתה את פניה והיא איננה עוד מערכת המשפט המפוארת ההומנית הליברלית מבית מדרשם של השופטים זילברג , מרים בן פורת , ברנזון , ובני דורם. עליך מוטל עתה המלאכה לגייס אליך את התומכים בגישתך כדי להילחם ולהילחם ולהילחם כדי לשנות את פניה המצולקות של מערכת המשפט המדינת ישראל . זו שבבתי המשפט וזו שבחצרם האחורית לשכת עורכי הדין העושה את דברם כשלוח אשר בגד בשולחו . עליך לחנך דור של פרקליטים אשר בהם אתה יחד עם עמיתך תטמיע את רוח הלחימה ללא חת תוך שמירה על עקרונות היסוד המקודשים והנרמסים של משפט נאור אנושי וצודק. פעם היתה במדינת ישראל מערכת משפט מפוארת והיא איננה עוד.

זה זמן לשינוי

אם כך, מה עושים חברי הכנסת. מדוע קולם בנושאים אלו לא נשמע. אולי זה הזמן לבחון איך מתקבלים פרקליטים ושופטים, הגם שם המינויים פוליטיים? התשובות ברורות מאליהן, במאמר המושכל והנוקב, עליהן מצביע הכותב החכם. והיכן המנהיגים שיטפלו בנושאים אלו. בושה כואבת לאן הגענו...

הנזילות שקיימת היום בדין (וכל טענה יכולה לבא בחשבון, גם משפטית וגם עובדתית אפילו אין להן אחיזה...) פוגעת במערכת המשפט (אובדן אמון הציבור, עומס, החוק הוא רק המלצה, סדרי הדין לא מקויימים וכו' הכל פתוח אז הדיונים הופכים ארוכים וסבוכים יותר, יותר לחץ יותר טעויות...) ובציבור בכלל - במקום שירות טוב, האזרח מקבל שירות לא טוב. משאבים מושקעים בצורה לא יעילה במספר מצומצם של מקרים קיצונים, שעם מעט תכנון היו יכולים להפתר באופן יעיל הרבה יותר וברוב התיקים, בעיקר בערכאות למטה, השירות לאזרח קשה.

הם לא רק ממציאים עבירות פליליות שאינם במפורש בחוק , הם ממציאים גם את ההוכחות והעובדות. כל זאת יכול לקרות , גם קורה הרבה ויקרה גם בעתיד. הכל להתאמת התוצאה לרצונו של השופט. שבתי המשפט יגבילו את כוחם לשיפוט בלבד ולא ישתלטו על כל שטחי השלטון. ואם זה לא יקרה צריך העם שמינה את שופטיו , על ידי הכנסת, צריך להרים את ידו ולהכניס את השופטים למסגרת שנקבעה להם במשטר דמוקרטי. קאדר השופטים הקיים אינו איכותי וכך גם העליונים.

פרידמן כורך שתי סוגיות נפרדות. האחת -- אם בית המשפט או היועץ המשפטי מוסמכים ליצור עבירות. השניה -- הטירוף של משפטים המתמשכים ללא קץ ופסקי הדין הארוכים ללא גבול. כבודו של פסק הדין המפורסם (לשעבר) והמרשים (גם כיום) של זילברג לגבי עקרון החוקיות בפלילים במקומו מונח, אך גם החקיקה וגם הפסיקה השתנתה מאז ללא גבול, ראה למשל העבירות השונות בדיני חברות, בזה פרופ' פרידמן מומחה יותר מהרוב המכריע של הקוראים וגם מחלק הגון מן השופטים. מאידך גיסא, מאבקו המתמשך של פרדימן נגד משפטיזציה מושתת על בסיס איתן, ורק צר שאין מנוס מלחשוד בו שהוא נאבק משיקולים פרטיים. ושלישית, צריך לאמץ עת עמדתו של פרידמן לגבי מינויים פוליטיים. רעיונותיו של פרופסור זמיר בנדון הם, איך לומר, לא ממש נבונים.

אכן יש צורך בפרופסור כדי להבהיר מושגי יסוד בדמוקרטיה. מי הוא מחוקק, מי הוא פקיד, ומי הוא שופט ומהם מגבלותיו במשטר דמוקרטי. מאמר יסוד לעדת המשפטוקרטים.