מישל פוקו, שלדעתי יש סיכוי שהוא צאצא של המרקיז דה-סאד, פיתח תיאוריה מקורית למדי לגבי מיניות, לפיה טען שכל המתח המיני מבוטס על פריצת מחסומים, וחציית גבולות. לדעתו, החברה הממוסדת נוטה להדחיק את המיניות עד למצב של ביטולה, וכדי התגבר על כך, יש צורך לנקוט בעמדה אנטי ממסדית, ולפעול בניגוד למקובל, לסביר, להגיוני, ואפילו לחוקי. פוקו ייחס את מקור המיסוד של המיניות לתקופת שלטון הכנסייה, שעל פיה החוטאים, שנהנו ממין, הודרו ממחוזות הסדר וההלגיטימיות, וביטוי לכך היה התפתחותו של סדר בורגני, ובו בזמן בשוליו עולם תחתון דקדנטי, שבדלת האחורית חזר וחדר אל הכנסייה דרך חלק מהנזירים שביטאו את אי הסכמה עם גורל של הדחקת מיניות על ידי קריאת ספרים אסורים. כיום מתרחש תהליך דומה של קבלת הדיכוטומיה הדכאנית השוללת את החירות המינית, אם בהפיכתה לתוצר נמכר (וויברטור, או כל מה שהכסף יכול לקנות), או שאידיאולוגית חלק מהאנשים רואים במיניות גורם מפריע לחיים. דוגמה לשילוב בין אידיאולוגיה לללגיטימציה היא של הומוסקסואלים המביאים ילדים לעולם במסגרת עסקה כלכלית של פונדקאות. המיסדור נכנס לתוך תחום חוצה גבולות והביא את בשורת קבלת המרות גם לשם. המרות הממסדרת היא זו שמתווה כללי שליטה וכוח של החברה על הפרט, ולשם מה? לשם יתרונם של בעלי האמצעים, בעלי המעמד, בעלי הקשרים וכו'. הברית אינה רק ברית של נוחות, אלא גם של נסיבות, ושל היתרים. מטרת הברית היא סלקציה תוך חברתית, וקיום של הגמנויות שולטות. הניוון מתבטא בחוסר מוביליות, או במילים אחרות בחוסר שינויים, מי שתקוע בתחתית תמיד נשאר שם, ומי שבעילית לא מוכן לרדת. מבחינה זו הדמוקרטיה היא מס שפתיים למוביליות חברתית, ורק מוכיחה שבלא רצון אמיתי לשינוי, כל מערכת פוליטית, או חברתית, נדונה לסיאוב.

אני לא מוכן לעבור חיפוש משטרתי כל יום. גם לא פעם בחיים. אני לא פושע ולא צריך לחיות כמו אחד. אני גם לא ראיתי שהפשיעה נעלמה אפילו במשטרים האפלים ביותר שנטלו את כל זכויות האזרח. הילד שלך יחזור עם שריטות כי יש סביבו ילדים אחרים ויש להם נטייה להיות... ילדים. אגב, הילד שלך גם נשרט ונחבל בלי אף ילד בסביבה וכשהוא תחת השגחתך. הוא ילד, לא ילד בועה. קצת אירוני שהזכרת את המילה חינוך. חינוך הוא אכן התשובה (שגם היא לא מושלמת, תמיד יש חולי נפש) לאלימות. חינוך אינו משמעו אילוף האוכלוסיה באלימות וכן, חיפוש משטרתי כפוי על חפים מפשע הוא הפעלת אלימות שלא לצורך. השלטון מודה לך על הפנמת מסריו והתמסרותך לגחמותיו. כשיופיע הפוסטר של הנתין האידאלי, תמונתך תופיע במקום בולט.

בקישור הבא: http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4858

ומגן על משפחתי ומשפחתך. האנס הרוצח הגנב ידע שאין לאן לברוח הוא מצולם אין וונדליזם ואין פשע מיד תופסים את העבריין לפני ביצוע הפשעע הלוואי ובכל מקום יהיו מצלמות

כל אחד מאיתנו תורם למכונה הזאת ע"י זה שאנחנו עושים את ה"עבודה" שלנו בלי לשאול למה ובשביל מה או בשביל מי. ביחד אנחנו יוצרים את המפלצת שמשעבדת אותנו גם אם אנחנו לא ממש מתכוונים לזה.

בשביל מה בכלל נועדה מדינה, ובפרט דמוקרטיה? כדי לעשות צרות? או כדי לתת לאזרחים לחיות בשלווה וביטחון. אם המדינות כיום מצליחות לתת את זה- חרויות פרט רבות וביטחון, אז הם מבצעות את עבודתן נאמנה, ואין סיבה שהאזרחים יתקוממו כנגדן. אם השילטון ירצה להגדיל עוד יותר את השליטה שלו על חשבון חרויות הפרט, אז האזרחים ישובו למחות ולהיות פעילים פוליטית כדי להחזיר לעצמם את החופש. הזכות לעשות צרות רק בשביל שיהיה חופש לעשות צרות מיותרת.

דת הסיינטולוגיה טוענת את מה שכתוב כאן כבר עשרות שנים (ע"ע הרצאות בשם "התדרדרות החרות", ו-"נפילת תרבות המערב") ובגלל זה היא מותקפת ללא רחם על ידי מי שמרוויח מיצירת מדינת משטרה. יש רק כוח אחד ופתרון אחד לנושא וזה חינוך מוסרי. לא חינוך מקצועי למצויינות, אלא חינוך אנשים להיות מוסריים. כשאנשים הם מוסריים (קרי, חברתיים, לא פוגעים בזולתם לשם רווח אישי, פועלים למען הטוב המירבי) - אז לא צריך משטרה, מלקות, מצלמות, או ענישה. כאשר אין חינוך מוסרי, אז שום ענישה בעולם לא תציל אותנו (ע"ע ישראל)

אין שום הסכם בין האזרחים לבין השלטון. השלטון עושה מה שבא לו, מתי שבא לו ואיך שבא לו. השיפורים הטכנולוגים רק עוזרים לשלטון להפוך לעוד ועוד יותר דיקטטורי ורומס זכויות אזרח. בעוד זמן לא רב , האזרחים יהפכו שוב , כמו באנגליה במאה ה 17 - 18 לעבדים, קשורים בשרשראות למכונות יצור, כל המשפחה קשורה בשרשראות למכונות יצור , כל יום, 16 שעות ביום, בלי חופשות, ומי שמתמוטט ומת מוחלף בעבד אחר. זהו העתיד, שלא יהיה ספק לאף אחד. לשלטון לא אכפת מרמת החיים של האזרח ולא אכפת מזכויות האזרח. האזרח בשביל השלטון הינו רק כלי , עבד, מכונה, מטרד, חפץ זניח. הכי חשוב לשלטון לדכא , כולל באכזריות מקסימלית, כל נסיון מצד האזרחים לגרום למהפכה חברתית וכלכלית. לכן, האזרח צריך לאמץ את הגישה של MARCUSE - לא להאמין לשלטון, לא לסמוך על השלטון, לחשוד מפני השלטון, לנתק את עצמו מהשלטון, לא לשתף פעולה עם השלטון וכו'. דרכים טובות להתנגדות : סירוב להתחתן סירוב להוליד ילדים סירוב לתרום סירוב להתנדב סירוב לקנות מוצר כל שהוא חוץ מהנחוצים באמת. אי מתן חשיבות וחוסר הקשה למסרים של השלטון. חשדנות, חשדנות, חשדנות. חוסר שיתוף פעולה מסירת מידע שגוי בכל פעם שניתן אי רכישת מכשירים היכולים לרגל בצורה כל שהיא אחרי האזרח וכו'.

לפרטים נוספים על השקר שאנו חיים בו כולל השקר הקרוי "הטירור האיסלאמי" כנסו לאתרים המצויינים: קונספיל - WWW.CONSPIL.COM אמת אחרת - WWW.EMETAHERET.ORG.IL משנים - WWW.MESHANIM.COM וכמובן תיצפו בצמד הסרטים העונים לשם "צייטגיסט". בוקר טוב, להתעורר, עובדים עלינו ובגדול...

התהליך שמתאר הכותב הרבה יותר עמוק ממה שהוא מתאר. התרבות המערבית של הדמוקרטיה והחופש צמחה במאות האחרונות באירופה ובארצות הברית, כשהאזרחים של המדינות האלה היו מוכנים להיאבק ולהקריב הרבה מאוד, כולל את חייהם, תמורת העקרונות הללו. 600000 אמריקנים נהרגו במלחמת האזרחים, שסבבה סביב עיקרון החירות. מאות אלפי חיילים אמריקנים לבנים נהרגו עבור החופש של העבדים השחורים. זה גם דחף את ההתפשטות הקולוניאליסטית המערבית, שלא משנה כמה יתארו אותה ככובשת ואכזרית, היא זו שהביאה את הדמוקרטיה למקומות בהן היא נמצאת מחוץ לאירופה וצפון אמריקה. אבל עכשיו התרבות המערבית מתנוונת. זה התחיל במדינות אירופה ומחלחל לארצות הברית. האזרחים המערביים כל כך שבעים, חיים כל כך טוב, שהם רק מפחדים להפסיד את זה. אז הם מתמקדים רק בדברים שיבטיחו את אורח החיים השבע, החופשי והשקט שיש להם כרגע, אז שמים מצלמות ובונים המון כבישים, רכבות וקניונים. עד כאן הכל טוב. אבל זה גם גורם להם להעלים עין מכל איום על השקט שלהם, לנסות לפייס כל אחד שמתנגד לערכים שלהם במקום להיאבק בו, כל דבר כדי לשמור על השקט עכשיו. הם כל כך שבעים, שהם איבדו את הרצון להילחם על העקרונות הללו. ואז יקרה מה שתמיד קורה - בטווח הארוך ינצחו אלה שכן מוכנים להיאבק על הערכים שלהם, להרוג ולהיהרג תמורתם. וכולנו יודעים מי אלה. וגם האנגלים יודעים, והם מפחדים, אבל הם כבר לא יכולים או רוצים לעשות כלום.

בין המגיבים כאן יש מי שמוריד את הקונדישינר (שאמפו במקום שאפו - כובע בצרפתית) ויש מי שמתלונן על רשתות דיג בכבישים (מכמורת במקום מכמונת). זה אמצעי השליטה הטוב ביותר של השלטון. חיסול האינטליגנציה (בשני המובנים של המילה). הברית הזו בין השלטון לעם איננה חדשה. היא נכרתה ביום הראשון שבו בנו חומה מסביב לכפר. יש מי שאומרים שהברית נכרתה עוד קודם, כאשר מלקטים נשארו לשמור על השדות. המזל הוא שתמיד יהיו ברבורים שחורים שימוטטו את השלטון עד שיבוא חדש.

חשבתם פעם שהעולם יכול להיום שונה ? http://www.oneplanet.tk/ החצי הראשון של הסרט הזה חושף את האמת על איך העולם הזה עובד והחצי השני מציג רעיונות לאיך העולם יכול להתנהל. הסרט הזה פקח לי את העניים ושינה לי את כול ההשקפה על החיים.

גועל נפש

ובלבד שיחפשו אצל **כולם** ולא תהיה סכין אחת בשום מקום. מה דעתכם על זה? אני מוכן לחיות ב"כלא" רעיוני מבחירה, ובלבד שהילד שלי ילך כל יום לביה"ס ולא יחזור אף פעם עם שריטה, בגלל שאיזה ילד דפקט לא מחונך עשה מה שבא לו. אין לי סטיות או רצונות מיוחדים, רק שיהיה שקט.

חחחח אני כל יום צוחק מחדש, ככל שיותר ויותר אנשים מבינים לאן העולם מדרדר ( כבר הדרדר - זה לא מעט מה שקיים כעת ). אורוול עם האגדת לילה לילדים שלו - היה מקבל התקף לב ממה שקורה - עם כל המצלמות ופרופגנדה של העולם המודרני. טוב, בקטנה. עברנו את הפרעה, נעבור גם את זה ;)

האפוקליפסה של "האח הגדול" של אורוול ב 1984 היא כמעט ההיפך ממה שקורה. הסכנה שהומחשה ב"אח הגדול" היתה של מעקב ושליטה אחרי האזרחים ברשות הפרט, כלומר - בתוך הבית הפרטי. השליטה במרחב הציבורי חיונית לשם הבטחת קיומו של המרחב האישי. כל הדוגמאות שמובאות במאמר חסרות משמעות. למשל: "נער בן 15 נעצר כי קרא לסיינטולוגיה כת" ?!?!?! נשמע כמו קישקוש. למשל: "מי שנחשד בהבעה לא אחראית של דעות יאסר עליו להיכנס לארה"ב"? אז מה, הוא לא אזרח של ארה"ב וזה נעשה כדי להגן על האזרחים מפני זרים שעלולים לסכן אותם. המסקנה היחידה שלי מהתיאוריה המגוחכת הזאת היא שהכותב שבוי ברצון להיות מהפכן על כלום מצד אחד, ורואה את העולם כאילו כולו כלוב הזהב בו הוא ומכריו חיים, מצד שני. אם כבר, הסכנה היחידה האמיתית לדמוקרטיה מצד המשטרים של מדינות המערב, היא היכולת לצבור הון ללא גבול, והיכולת להשתמש בהון הזה כדי להשחית את השלטון ולצבור עוד ועוד הון. הפעולות שנעשות באותו זמן כדי לשפר את הבטחון של כל יתר האזרחים, נעשות כדי להגן בראש ובראשונה על בעלי ההון המושחתים, וגם כדי שהחיים של כל השאר לא יהיו גרועים במידה שתגרום להם להתקומם בצורה שתפגע בבעלי ההון. הכותב מנסה ליצור תיאוריה שלא תפגע בחבריו בעלי ההון - והתוצאה היא גיבוב של שטויות.

שלהם תמורת הסיכוי להשיג שגשוג או ביטחון?" באופן שבו מוצגת השאלה הזאת, מוסתרת בעצם גם האג'נדה. אין תשובה לשאלה. הלכאורה "שאלה" הזאת, מוצגת כדי לקבוע עובדה: יותר אנשים ברחבי העולם רוצים לותר על החרויות שלהם. לא. האנשים רוצים לקבל חזרה את החרות לחיות בשקט ובשלווה ולא תחת איומי אלימות, פשע וטרור. יצירת סימטריה (למרות ההתנצלות המזויפת) בין מדינות כסינגפור או רוסיה לאנגליה - היא דמגוגיה פשיסטית במירעה. התפיסה הפוסט מודרניסטית של מר קמפנר שמבוססת על היפוך סיבה ומסובב, ניתוק ארועים מהקשרם הרחב - ונתינת משקל זהה לכבד או לקל, פשוט מפחידה ומייאשת. ככה צומחים משטרי טרור. דווקא מתוך אידיאולוגיה לכאורה הומנית וליברלית.

ומה שעוד עצוב הוא שכל אמצעי המעקב הללו אלחוטיים, ואנחנו גם מוותרים על החרויות שלנו וגם חיים במרק של קרינה.

תהליכים אלו קיימים מאז ומתמיד וזו חלק מהגדרתו של שלטון דמוקרטי בשעורי הראשונים במבוא למדעי המדינה..- האזרח מוותר על חלק מזכריותיו (בעבר האצילים למלך..) לטובת רווחה כלכלית ובטחון .. עד שיש משבר, או שינוי טכנולוגי מבני וכו, ונוצרת קבוצה עם מספיק כח שיש לה מה להפסיד . כמו עליית הקומוניזים והסוציאליזים במאה ה- 19

משעשע מאוד לראות את התגובות כאן שקוראות לעזיבת "האח הגדול" ועקירה לעולם טהור וראשוני. אני משוכנע שזה מאוד נוח לשבת מול האינטרנט בבית, להינות ממגוון עצום של אפשרויות צריכה, שיטור טוב, הגנה ורק לצעוק "פוגעים בי". מהי מטרת המדינה אם לא לספק לאזרחיה בטחון והנאה מחייהם? הפילוסופים האנגלים כמו הובס ולוק רק דיברו על ריבון/ מדינה שמעצימה את יכולת הפרט להגשים עצמו ללא חשש לחייו - סדר, הגנה וחירות. ומה עכשיו? לא טוב לנו? אין רשתות בינלאומיות של מותגים? אין 50 סוגי מסעדות להנעים את כיכינו? אין בחירה של כל תוכן תרבותי בכל עשה ובכל שפה? אין הגנה מפני טרור ופשיעה? יש! יש גם יש ובשפע. אפשר לעשות מה שרוצים, ללמוד ולעבוד בכל מקצוע, לטייל לכל מדינה (אני מתעלם בכוונה לצורך הטיעון מפערי מעמדות). אז למה לעמוד בגשם ובשמש ולצעוק מול משכן הכנסת "חמס"? למי זה חשוב? ואני לא מדבר על חוסר אכפתיות, אני מדבר על כדאיות גרידא - למה לסבול אם אפשר להינות? קמפנר צודק שמי שיש לו לא רוצה לסכן את זה, אבל למה שיסכן? למה הוא חייב לסכן? למה הפרט לא יכול לרצות להשאר פרט וחייב להפגין פעילות ציבורית? אנחנו לא חייבים להפגין פעילות ציבורית! אנחנו חופשיים לעשות מה שאנחנו רוצים. הרי זו משמעות חירות הפרט. וזה בסדר. אז לא צריך לעורר שערוריות של "ישנים בשמירה על הדמוקרטיה". עם יגיע המצב של פגיעה בחירויות הפרט - הציבור יתעורר - אין מה לדאוג. אבל אין שום סיבה לפעילות האזרח כזירה הציבורית. אפשר להרגע. בעניין המעקב: מר קמפנר, אתה מוטרד מהמעקב כי???? אדם נורמטיבי לא צריך לחשוש ממעקב משטרתי או בדיקות בטחוניות. הן שם כדי להגן על הציבור. אם כל-כך קשה לכם שכל צעד שלכם ידוע לכל - תסגרו את חשבון הפייסבוק שלכם. לי למשל, אין פיסבוק בדיוק מהסיבה הזאת, ואני ממש לא נגד מעקב ברחובות. חברים, קל מאוד להגרר אחרי מרות פופוליסטיות של "פוגעים בנו". תחשבו מה באמת מפריע לכם ותפעלו במישור המתאים. אין שום הצדקה לפאניקה רבתי. אל תשכחו שמר קמפנר מממש את זכותו להתעשר ומוציא עוד ספר לחנויות.

היום הולכים כדי להגשים את עצמם. כלומר למען האינדיווידום. זה גם מורה על המגמה של התכנסות לתוך האני.

המעקב , מצלמות וכו' לא זה שמדאיג . מדאיגה הקואליציה בין הון ושלטון. זה מה שמביא לחיזוק המשטרים הקיימים ומשם לרמיסת האזרחים הרגילים ( לא בעלי הון וקשרים). ובישראל המצב מפחיד מבחינה זו.

סרט מצויין שמדבר על התופעה ומציג אותה בצורה הרבה יותר מוחשית ומטרידה http://vimeo.com/13726978

העולם הדמוקטי נמצא תחת איומים וסכנות שמערערים את יסודותיו, ומחייבים היערכות מחדש והגדרה מחדש של זכויות הפרט במאה ה- 21 . ללא וויתור על חלק מהפרטיות שלנו נאבד את החופש של כולנו. רבים מאיתנו מוותרים מרצון על חלק מהפרטיות שלנו . 500 מליון עשו זאת ברשת הפייסבוק ועוד מאות מליונים אחרים בדרכים אחרות, אז די להיתממות וההתחסדות.

אין דוגמא טובה יותר מאשר העיר החדשה מודיעין,שם בכל עמק יש מכמורת מהירות וחמש מצלמות,ואפילו כשאתה מקנח את האף,וחושב שאף אחד לא רואה אותך,המצלמה מצלמת אותך.

ראשית, הכתב הזה הוא לא הראשון שמבחין בזה, אבל הוא כנראה הראשון שמאגד את זה בספר ומגדיר ומנתח את זה בצורה מעמיקה. ועל כך - "שאמפו". שנית, יש לי בעיה עם זה שהוא מוריד את רוב האחריות מהפוליטיקאים ושם אותה על האזרחים. קודם כל הוא טוען ש"פוליטיקאים רוצים לצבור כח ואז להשתמש בו". זה גם כן עיוות של דמוקרטיה. המניע של פוליטיקאים אינו אמור להיות כח אלא טובת הציבור וכולי. כל תרבות הצריכה והקפיטליזם שינו ועיוותו את זה כך שהיום אף אחד לא זוכר שהפוליטיקאים אמורים להגן על הציבור מתוך תחושת שליחות ולא לצבור כח והון. ולגבי האזרחים - זו טעות לדעתי בכלל להתייחס אליהם כ'גוף' אחיד או משהו הומוגני, אפילו בהקשר של הדמוקרטיה. רובם הגדול של האזרחים עסוקים במאבקי הישרדות כלכלית יומיומיים (שגם הם כמובן רעה חולה של הקפיטליזם) ואין להם לא פנאי, לא מימון, לא השכלה ולא יכולת לעסוק במאבקים ציבוריים. אם הפוליטיקאים היו הגונים, הם לא היו משתמשים בשיטה הנלוזה הזו, של "חופש צרכני בתמורה לכל החירויות האחרות".

מי שבאמת רוצה לראות איך המצלמות הרבות עובדות,שיבוא מהר למודיעין!נ.ב אם הייתי נער,הייתי בורח מהעיר מודיעין,ששם ממש אי אפשא לחיות ולהנות מרוב מצלמות.

לאזרח הממוצע אין כסף לבצע שינוי או אפילו מחאה. לא בארה"ב, לא בישראל ולא בסין. אם אתה האזרח הממוצע, עיקר הזמן שלך בחיים מוקדש לעבודה שלך. וזה לא מבחירה, אלא נובע מדרישות העבודה. אם אתה לא רוצה להרוויח מינימום (שזה תכל'ס אומר לא להרוויח כמעט כלום, כי יש הוצאות נסיעה ואוכל), אז דורשים ממך לעבוד כל יום שעות נוספות, וגם לעבוד בסוף השבוע! שאר הזמן מתבזבז על נסיעות לעבודה וממנה וסידורים מול הרשויות השונות ומול חברות שונות שעושות עלייך קומבינה כדי להרוויח עלייך ועניינים רפואיים כי אנחנו חיים בתקופה עם זיהום גבוה. עלויות המחייה כל-כך גבוהות, שקשה מאוד לחסוך כסף. ללכת להפגנה בא על חשבון שעות בעבודה. אפשר להפגין בערב, אחרי העבודה, אבל זה לא יכנס כבר לחדשות ולהפגנה לא תהיה השפעה. מי ממכם מוכן לקחת יום חופש מהעבודה או אפילו שעתיים על חשבון העבודה, כדי להפגין? בדיוק, אף אחד. אתם תאמרו את זה לבוס - הוא יפטר אותכם במקום. כי גם הוא בלחץ, הוא צריך להתחרות ברמה גלובלית, מול עסקים במדינות שבהן אין שכר מינימום או זכויות אזרח כלשהן ולכן אין שם עובדים אלא עבדים לכל דבר. לתחושתי, בכל מקום בעולם כיום, רוב האזרחים לא יכולים להפגין כי הם פשוט עסוקים מידי בלשרוד. אין להם אפשרות כלכלית לעשות משהו אחר בחיים חוץ מלעבוד.

האח הגדול נכנס לזירה שבסוף הוא יפסיד כי כל התנאים יכולו גם עליו ואז גם הוא ישלם ביוקר בקיצור אני מציע לוותר על חיי הקידמה וכל הקישקושים האלה שהאח הגדול מוכר לנו וללכת למדינת עולם שלישית שם לפחות אתה באמת חופשי ויכול לעשות כרצונך כל עוד אין דיקטטורה או מלוכה וכדומה אולי באיי פיגי יכול להיות מעניין.

ברגע שאנחנו -בני האדם עסוקים יותר במה שמפריד ביננו, מאשר מה שמאחד ביננו ומשותף לנו. אנחנו נהפכים לפאסיביים ונתונים לשליטה של אחרים. ותחשבו על זה.

והממשלות כבר לא מאיימות כפי שהיו כש"המציאו" את הזכויות - בעיקר מפני שהמסורת הדמוקרטית כבר טמועה עמוק בתוכנו. לכן חוקים אלו, אשר, יש להזכיר לאדון הנכבד, התרבלו ע"י המחוקק (שהוא הריבון שהוא העם) - סבירים.

כמה נכון.. כולנו וויתרנו על הדיבור ועל הפעולה למען מטרות ציבוריות וקידום החופש שחברתי ההתרכזות היא אך ורק אישית או נושאים כלכלים. בעייה. שלדעתי...יום אחד נצטער עליה. מקווה לטוב...אך מצפה להכל.