לאיינשטיין הייתה תרומה הרבה מעבר ל E=mc^2 ראשית תורת היחסות הפרטית היא מהפכה מחשבתית, אמנם היו אחרים שחשבו בכיוון אבל אף אחד לא התקרב להבנה שאיינשטיין הביא (בגיל 26!). באותה שנה 1905 אינשטיין פרסם עוד 3 מאמרים פורצי דרך (תנועה בראונית, אפקט פוטואלקטרי ותנודות קוונטיות במוצק) - כל אחד מארבעת המאמרים שפירסם ה1905 היה מספיק כדי לקבל פרס נובל. לאחר מכן איינשטיין הקדיש 10 שנים לפיתוח היחסות הכללית, שהיא כראה ההישג המדעי הגדול ביותר שאדם בודד הגיע אליו (היחידים שיכולים להתחרות בו הם המכניקה הניוטונית וברירת המינים של דארווין). תורת היחסות הכללית נהגתה ע"י איינשטיין למרות שלא היו ראיות שדרשו הסבר (בניגוד למכניקה קוונטית, יחסות פרטית וכמעט כל תאוריה מדעית). גם לאחר פרסום תורת היחסות הכללית המשיך איינשטיין לתרום משמעותית לפיסיקה (פרדוקס EPR, התעבות בוסה איינשטיין).

כלומר לא כל אחד יכול ללמוד תורה, כולל תורת המספרים... אצלנו בנגריה המידות של כל השולחנות תואמות ליחס הזהב במתמטיקה, ואף אשה מכל הנשים שקנו פה שולחן, לא שמה לב לזה. נו?... דרך אגב, הציטוט לעיל של הרב הגאון הוא אמיתי !

וזה בהחלט נראה כמו brain dump מקריאת ספרים ומחקרים אחרים. עוד לא הבנתי מה הרעיון החדש בתזה.

e^πi= -1 תראו איזה קטע... כאן אני מצליח להעתיק π (מאתר בשפה היוונית) ואילו בתיבות השם והכתובת והכותרת זה יוצא כמו n , מקוצץ כנפיים... מה קורה פה? זה רק בכלכליסט וב- ynet ... באתרים אחרים אין בעיה

איינשטיין הוא סלברטי של המדענים ,הוא גם שימש הרבה קריקטורת בשנות ה30 של המאה שעברה אז מה הפלא שהניו יורק מההל את עצמו בדרך הפוכה . E=MC^2 קיים כבר 200 שנה בפיזקה מכנית אנרגיה\אלסטית בתחום אנרגיה קנטית במשוואות דיפרנצאליות ,הרבה לפני איינשטיין הבנו הרבה דברים בתחום ,גם עבור הפרס השוודי עליו קיבל את הפרס בתחום האפקט הפוטואלקטרי הוא בזכות הקבוע של פלנק שללא התגלית הזאת איינשטיין לא היה יכול לתת הסבר לאפקט הפוטולאקטרי שהיה ידוע לכל. לסיכום אין יחידה מדעית על שמו .

יישר כוח אילון

אכן יש תחומים שהלימוד בהם דורש שינון בלבד זה כל מה שהוא טען והוא צודק . כל השאר זו פרשנות שגויה שלך

לא במתמתיקה ולא בשום תחום אחר. מדהים אותי כיצד דווקא באקדמיה נתפסו לעניין הלא מדעי הזה כאילו הגיל קובע מי יגלה דברים ומי לא. לימוד המתמטיקה והפסיקה בעייתי מאד בתיכונים. תבדקו למשל את תכני הלימוד במכינה של הטכניון במקצועות הללו ותשוו אותם לתכני הלימוד בתיכון. אתם תגלו שלמרות שמדובר באותו חומר פחות או יותר, הגישה שונה לחלוטין. כדי לפתור את הבעיות שיש בלימוד מדעים מדויקים בתיכון, יש להתאים את הלימוד בתיכון למכינות האוניברסיטיות. אסור לתת למורים במשרד החינוך, לנהל בעצם ולקבוע את תכני הלימוד, ספרי הלימוד וכולי. עם כל הכבוד למשרד החינוך, כדאי לתת לצרכן, המערכת האקדמית, לקבוע מה ילמדו בתיכון.

אחלה נושא, אחלה כתבה, יישר כח לאילון פינקוס, וכל שאר הדברים הטובים.

אני לא רואה שום מקום בכתבה שבו הוא מכפיש חוקרים בתחומי דעת אחרים. העובדה שאתה מייחס את דבריו באומרו "מקצועות אחרים", ספציפית למקצוע אותו אתה לומד, כנראה מעידה על משהו.

ההישג של אילון הוא עצום גאווה אמיתית לעם היהודי ולישראל. הרעיון של לימוד מתמטיקה דרך ההיסטוריה של המתמטיקה הוא גאוני, אין ספק שאנשים מתחברים לצד האנושי ולא לסתם תרגולים שמשניאים את המקצוע.

אינשטיין היה רשם פטנטים, אביו התחנן שיתנו לו משרה באוניברסיטה וזכה לסירוב. ניוטון פיתח את פריצת הדרך באותה שנה שבה נסגרה האוניברסיטה והוא שהה בביתו. אוכל להוסיף גם את מנדל, מנלברוט, גלואה ועוד. האקדמיה מאמצת את הרעיונות שפיתחו אותם אאוטסיידרים דלפונים לעצמה, בדרך כלל לאחר שנות דור.

בדיוק כמו שהוא אמר בית הספר פשוט הרס לי את מעט העניין שהיה לי במתמטיקה, רק אחרי הצבא ניגשתי למתמטיקה מחדש דרך האנשים שעשו אותה ודרך ההיסטוריה שלה ודרך ביולוגיה ואפילו דרך ספרות או נסיונות אישיים שלי להתמודד עם המרחב והצלחתי ללמוד לבד את כל מה שלא למדתי ב12 שנים שבזבזתי בבית ספר. יש אנשים,בעיקר היותר חקרנים שאוהבים באמת לדעת שפשוט לא מתאים להם ללמוד בלי להבין דבר עד הסוף ומכל הזוויות ועם הכל ההקשרים , לימודי המתמטיקה בישראל נופלים על מורים שמלמדים איך לעשות בגרות או סתם לפתור נוסחאות בלי להבין עד כמה הם רלוונטיות לחיים להמון אספקטים של החיים. מטמטיקה צריך ללמוד עם רגש אחרת חבל על הזמן.

הקביעה שעם הגיל מקבלים אינטואיציות חזקות, נכונה מאוד ללא עוררין.

אבל וואו הבן אדם חכם והעלה דברים חכמים. חשבתי שיהיה מאלו שהשקיעו כל חייהם במתמטיקה וזה בא על חשבון פיתוח הנורמליות שלו אבל טעיתי.

הפרופסור הנכבד מדבר מתוך מה שקרוב אליו, תחום המתמטיקה.. אבל האם זוהי סיבה להכפיש חוקרים בתחומי דעת אחרים ? האם אכן, כדי להיות פרופסור מכובד להיסטוריה או לספרות צריך "רק לשנן" כמו לבגרויות..? האם כדי להיות תאורטיקן בפסיכולוגיה או סוציולוגיה , די בבקיאות בחומר העיוני שנכתב לפניך ודיקלומו כמו רובוט ? האם הפרופסור למתמטיקה בכלל למד באקדמיה מדעי הרוח או החברה ברמת מחקר (תזה\דוקטורט) שהוא יכול לשפוט אותם כך ? אמנם, ההישגים נאים, ואין ספק שהאדון הוא מהמבריקים שידענו בדורינו בפרמטרים אובייקטיבים - אך הוא עדיין אינו בקיא בכל תחום מחקר אקדמי ברמה כזו שמאפשרת לו לעשות הכללות גסות כאלה. חבל שהוא גלש לעמדה שיפוטית ומתנשאת, ומיותרת לחלוטין.. זו דעתי כסטודנט בתוכנית בין תחומי.

למה אים עוד כמוהו בארצינו?

חשוב להפוך לאיקון ציבורי מדענים כאלו עם חדוות חיים, דמיון ויכולות מעל הממוצע. הגישה שלו למתמטיקה היא נכונה וחבבבל שלא מאמצים אותה בתיכונים, כנראה בגלל מחסור במורים מוכשרים.

כמי שגם מתעסק בתחום ,ייתכן ששווה לתת לתלמידים לפתור בעיות מתמטיות בעצמם ,בקצב שלהם,ורק לוודא שהם מתמידים. במשך הזמן ,עם קבלת הביטחון ,הקצב שלהם מתגבר ובסוף הם מסוגלים לעבור את הרמה הכי גבוהה שדורשים בתי הספר התיכוניים. ד"א - הכוונה כמובן לבנות ולבנים כאחד.

מלבד הכתבות על מדע פופלרי אצלכם במוסף, נשמח לקרוא גם על אנשי מדע ומדע לא פופולרי כמו שמציג אילון ועמיתיו