חוסכים גרושים בדברים שאפשר למדוד אותם ולהציג בדו"ח. וכל זה גורם להפסד כסף רב, אבל שלא נמדד.

אדם מן השורה(לא ממגדל השן) לא יכול להבין דבר ממה שכתבת. אם אתה מעוניין שהפרופסור המכובד יכיר את שמך ויתעניין במחקריך שלח לו מייל או שתציק לו באיזה כנס. סליחה שאני בוטה, אבל מה שנחמד במדור זה העדר השפה האקדמית האליטיסטית שברוב המקרים מרחיקה את את הקהל הרחב. חבל שאתה מנסה להכניס אותה בכח.

יכולים להיות הסברים אלטרנטיביים וקשה לקבוע ממה "סובלים" הלקוחות (אם כי זה טבעי) : 1. יתכן כי הלקוחות רגישים להיצג שונה - אם אין הבדל משמעותי עבור בלקוח מבחינת תוחלת התועלת של ההשקעה בקרן כזאת או אחרת, יתכן שהקרן שמציעה תגמול ברור וזמין עבור הלקוח, אפילו שהוא זניח, מתורגם לפרוספקט של "אושר" באופן לא פרופורציונאלי. מעניין לבדוק זאת עבור לקוחות שטסים הרבה לעומת כאלה שלא. 2. יתכן גם שהאופן בו מוסגרה ההצעה (קרן א' בלי נקודות, קרן א' עם נקודות וקרן ב' בלי נקודות) גורם להטייה (עיגון) לטובת קרן א'. 3. וכמובן אם תשאל פסיכולוגים אבולוציוניים הם יסבירו בוודאי שאיננו בנויים לבחור ולאמץ או לבנות אסטרטגיות ברורות בטווח ארוך בסביבה של חוסר וודאות (ניסוי מעניין יכול לבחון הבדלים בין בחירות כאלה באווירה כלכלית שונה במשק המקומי - יציבה מול לא יציבה) ואנו מעדיפים אכן לאסוף אמצעים ללא קשר לתוחלתם כי זה מה שאנחנו עושים בכל מקרה מגיל אפס כמעט כשאין סיכון או עלות משמעותית לאיסופם. אינני מחדש מאומה, את כל אלה פרופסור אריאלי וחוקרים אחרים בתחום מציגים בכשרון ועניין רב.