משלמים ב 15 לחודש הקרוב, רואים את הכסף מהלקוח בשוטף + 60\90. המשמעות היא שאנחנו נותנים למדינה הלוואה ללא ריבית לחודשיים-שלושה בשיעור 16% מהמחזור, לפעמים הרבה יותר מהרווח הגולמי על העיסקאות ! צריך לזכור שהלקוח מקבל חשבונית ומקזז אותה גם כן ב 15 לחודש הקרוב, בלי שום קשר לזה שהוא שילם לספק או לא. המצב חמור במיוחד בעסקים קטנים בלי מקורות אשראי (למה אני צריכה לממן את המדינה?) ושעובדים עם מחזור גבוה ומתח רווחים נמוך, דהיינו העסקים היותר יעילים במשק. למה זה גורם? שעסק שרואה שאין לו איך לממן את המע"מ הקרוב והוא בסוף החודש ויכול לשחק קצת עם זמני אספקה וחשבוניות דוחה (!) משלוח סחורה כדי להקל על התשלום הקרוב. זה לא חוקי ומטורלל לחלוטין ! עוד בעיה - עסק תקופתי או עסק עם מעט עיסקאות גדולות, חוטף מכת מע"מ כאשר יש עיסקה גדולה או הוא נמצא בתנופת מכירות. לאלתר לעסקים עד גודל מסויים דחיית תשלום מע"מ רק לאחר קבלת תשלום מלקוח. זה מאד יעזור בתחרות מול חברות גדולות ועשירות (תחושת בטן - זה לא קורה כי לוביסטים דואגים לחתולים השמנים במשק !)

המדינה מתעלמת גם מהזוגות הצעירים- עיין ערך דיור/משכתנאות. ומה עם חיילים משוחררים ? ובואו לא נישכח את מחדל רשות המים, שאגב היום אנחנו משלמים פי 3 על המים... אני בטוח שיש עוד כמה וכמה דוגמאות, לצערנו אנחנו חיים במדינה שהממשלה ועובדי הציבור שלה שכחו לשם מה הם ניבחרו . כעצמאי לשעבר, אני מזדהה עם כל מילה ומילה בכתבה, עסקים קטנים במדינה לא רק שעסוקים במלחמת הישרדות יום יומית, הם גם נהפכים למעין מחלבה של הרשיות- רשות מקומית עם מליון ואחד חוקים שכל מטרתם זה לקנוס את בית העסק ובכך להגדיל הכנסות, מע"מ ומס הכנסה- שני גופים שמזמן היה צריך לאחד וחוץ מעלויות תפעול היו גם חוסכים בירוקרטיה מיותרת, והכי חשוב המיסים, המיסים שעסקים גדולים משלמים הם מהגבוהים בעולם !

אני בתור עסק קטן קורא לכל הקולגות שלי להפסיק לילל ולהתחיל להתאחד ולהתאגד. הבעיה היא שכמו המדינה כך גם הרשויות וכך גם חברות גדולות כמו חברות הסלולר, הביטוח, והבנקים. לא רואים אותנו ולא באמת מתחשבים. יחד עם זאת בתור מאמן עסקי שמלווה עסקים הרבה שנים, אני אומר שבסופו של דבר, 95% מהכשלונות העסקיים נובעים מטעויות ניהוליות ולא בגלל גורמים חיצוניים. קחו אחריות ותלמדו לנהל עסק. דרך אגב, אין לי שום כוונה להיות שכיר חוץ מבחברה שלי :-) שנה טובה ובהצלחה לכולנו - גיל פינקלשטיין - הגשמה

להלן שתי הצעות שנהוגות בעולם: 1 - בארה"ב כל תקציב מחוייב להקצות 30-35% מההוצאה השנתית לעסקים קטנים ובינוניים. זהו כלל שמייצר התרחשות במשק ולא מקבע את העושר בידי 20 משפחות השולטות בכל הנכסים והכסף של המדינה. 2 - דוגמא נוספת - המדינה קבעה אמות מידה ותקנות להקמת תחנות פוטו וולטאיות קטנות ובינוניות. במידה והיתה נותנת לעסקים קטנים ובינוניים העדפה תעריפית או רישויית התחום היה נפתח לתחרות אמיתית והיה מאפשר להרבה גופים להיכנס לתחום. לא רק שהמדינה קבעה כללים אחידים (ולא נתנה העדפה לעסקים קטנים ובינוניים) היא עוד הגדילה לעשות וקבעה כללים שמחייבים הון עצמי שמכבידים על גופים קטנים ובינוניים. ניתן לראות שהיתה הזדמנות למדינה לפתוח את השוק - אבל כמו תמיד, היא נתנה את השוק בידיים של אותן משפחות שממילא מחזיקות את כל הנכסים ואוצרות המדינה - ובתחום שבו בכל העולם נכנסות חברות קטנות ובינוניות, בישראל התחום נשלט ע"י: שרי אריסון, צדיק בינו, דוד עזריאלי, דנקנר ודומיהם.

רק מי שלא יימצא עבודה כדאי לו להיות עצמאי תסתכלו על כל העצמאים בגיל 60-65 לרובם אין גרוש ואין פנסיה לעומת השכירים שכולם מסודרים

השנה מע"מ דרש להגיש דוח חדש (874) מכל העסקים שהמחזור שלהם יותר מ 4 מליון ש"ח, ולפי מע"מ יש רק 27 אלף עסקים כאלה. אז איך יכול להיות שעד 10 מליון שח בשנה זה עוסק זעיר?

הכי טוב ראש קטן מיזמות וסיכון הון משפחתי ללא כל גיבוי מאף אחד בנוסף 7 מליון גאונים שבטוחים שאתה דופק אותם מתעשר על גבם והם גם יכולים לעשות את זה יותר טוב ובחצי חינם

המדינה הפסידה 8 מקומות עבודה, פיתוח טכנולוגי ועוד. אני הרווחתי שנת לילה טובה ולקח חשוב: אם ברצונך להיות יזם, חפש לך מדינה אחרת.

כיו''ר פורום מזון ומכולת אני מנסה וטורח רבות זה כ7 שנים ,לקדם רפורמה להצלתם של כ10,000 עסקים קטנים בענף המזון והמכולת ,שקורסים יום יום בענף נשלט ומוכתב שלא מאפשר לעסקים הקטנים לשרוד ולקיים את פרנסתם בכבוד ולמעשה הופך אותם למובטלים בעל כורחם חסרי אופק כלכלי, 7 שנים של מאמץ מתמשך מול רשויות ערלי לב ואוזן להקשיב ולנסות לסייע במעט על מנת להציל את העסקים הקטנים ואת כושר התחרות שנגזל מהם ונפגע מאוד עקב השתלטות הישראוליגרכים על ענף המזון בחסות הרגולציה הכלכלית בישראל.