האם לא הוגשה עתירה דומה על ידי אלון אידלמן

התבנית של חכירה הומצאה עם הקמת המדינה, כאשר מינהל מקרקעי ישראל חשש וחושש עד היום כי יהודים ימכרו קרקעות לערבים באזור תל אביב ולכן המציאו את הייצור שנקרא "חכירה" לפיו כאילו הקונה קיבל בעלות מוגבלת ל 100 שנה או 60 שנה , כאשר המינהל תמיד נשאר הבעלים. חלק גדול מדירות המגורים בישראל רשומות כ"חכירה לדורות" , אלא מאי כאשר עושים העברת בעלות יש צורך בהיוון ודמי הסכמה של המינהל. בקיצור חכירה היא שוות ערך לבעלות ועיריית תל אביב סתם מנסה לסחוט כספים מהאנשים המסכנים האלה.

עיריית ת"א לא מכרה להם את הקרקע בשעתו, אלא העניקה להם זכות אחרת. במקום זכות בעלות, ואז הפליאה שלך נכונה, זכות חכירה (לשם פשטות בלבד- מעין זכות שימוש ארוכה). לכן עם תום תקופת החכירה (השימוש) הקרקע חוזרת לבעליה- העיריה (שכן לא בוצעה עסקת העברת בעלות). היות והעיריה היא הבעלים, היא יכולה לדרוש מה שדורשת כעת.

מדוע הקרקע לא עברה לבעלותם מלכתחילה ? ומדוע הם צריכים לשלם שוב עלות מלאה של הקרקע ? האם מותר למכור את אותו הדבר יותר מפעם אחת ? (אם מערתי טלפון למישהו, האם יכול להיות מצב שהוא ייצטרך לקנות ממני את אותו המכשיר שוב אחרי פרק זמן מסויים ?)