הלחיצה מייצרת אירוע של button click (לחיצה על כפתור) שנקרא ע"י מערכת ההפעלה ומוחזר לתוכנית הרצה( דפדפן אינטרנט כלשהו) שבתורו שולח הודעה לשרת האינטרנט המרוחק, דרך שכבות התקשורת השונות. השרת שומר את ההודעה בבסיס הנתונים ושולח ללקוח הודעה שהשמירה הסתיימה בהצלחה. את כל עשרות אלפי שורות הקוד שצריך על מנת שהודעה אחת תישלח בצלחה, כתבו אנשים מבוגרים שעבדו שפופים לפעמים גם 20 שעות ביום, תחת אורות הניאון, בתוך קיוביקלים קטנים, ובוסים מלחיצים. הם סבלו מכאבי גם, כאבי מפרקים, כאבי ראש ,כאבי עיניים ובעיקר טחורים. ואז קמו ועדות, וועדות שמפקחות על הוועדות, ובוסים שעשו יד אחת עם בעלי המניות כדי למגר את התופעה המבישה, שחלק מההון זרם לעובדים ולא לכיסיהם, והם הצליחו. היום רוב שורות הקוד כבר לא נכתבות בידי בוגרים מערביים, אלא בידי בוגרים הודים. הידד לקידמה

אז גם את מעט הפרוטות השחוקות לא יהיה להם

אני מוכן לעבוד רק עשר שעות ביום - המתמחה

גם לי יש שאלה - לגבי השם שלך.

עכשיו שפתרת לי את התעלומה הזו. אולי יפתרו לי עוד כמה נושאים.

הלקוח לא יוכל לתקן פנצ'ר בכדור כפי שהיה ניתן בשיטה הישנה היה שם חור עגול שממנו היה ניתן לשלוף את הפנימית החוצה לתקן להחזיר ולנפח מחדש מסביב לחור הניפוח היתה חתיכת עור עגולה שמנעה מהפנימית לצאת החוצה בזמן הניפוח .

תפירת הכדורים ביד בעולם השלישי מספקת אלפי משרות. זה לא שהילדים הולכים לתפור כדורים במקום ללמוד בבי"ס ולגלוש בפייסבוק. אם הם לא היו עובדים בתפירה, הם היו עוזרים להורים בחקלאות או מקבצים נדבות ברחוב. מספיק עם התיפייפות הנפש.

בסופו של דבר כולם מתפרנסים מהכדור. יש כאלה שמפתחים קריירות מפוארות סביב הכדור ויש כאלה שעבור כדורגל הוא סיוט מתמשך של תפירה סיזיפית של משושים ומחומשים, ובסופו של יום נהנים מארוחה דלה. ויש את ההמון שעובד כמו חמור ובסופי שבוע משחרר את עצמו לטיול באצטדיון ובסופו של דבר מפרנס את כל שרשרת המזון...

http://www.youtube.com/watch?v=O7OHmfC2fIM

פחות מדעיות ויותר עממיות. אבל בכל מקרה, אני תמיד מחכה למדור שלך.