סעיף 24 (1ד) לחוק בית הדין לעבודה....... "בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעביד או נושא משרה אצלו, או של מעביד או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 ; לעניין זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים."

ענבל חוששת שעוד עובדים לשעבר יפתחו את הפה ולכן היא תובעת. אני באופן אישי עוד שוקלת מה עלי לעשות. יש לי המון מה לספר, אך אני לא בטוחה שאני רוצה עוד קשר לאישה הזאת בחיי.

כבר טעות טקטית של החברה.

יחליט בית משפט מה שיחליט.

אומנם אני לא יודע מי צודק! ההיגיון שלי אומר שעובד מפוטר כנראה כועס על המעביד שלו ולכן סביר להניח שהוא לא יפרגן לו. (לדעתי אם הם חושבים שהם צודקים הם היו צריכים לתבוע בבית משפט את המגיע להם) אם מה שהם טוענים היה נכון, סביר להניח שענבל לא הייתה תובעת אותם אלא מגיעה עמם להסדר (הרי לא חסר לה כסף ושמה הטוב חשוב לה מאוד). ו לכן למרות שאני לא יודע את האמת התחושה האישית שלי שענבל צודקת ופועלת בצורה נכונה שהיא תובעת אותם להגנה על שמה הטוב. ומה שאני כן יודע בוודאות שצריך להצדיע לבחורה הזאת שעושה עסקאות נדל"ן בהצלחה ובנתה אימפריה ב-10 אצבעות מאפס ולכן אני מפרגן לה.

יש לנתבעים פחות או יותר כל כל ההגנות שבחוק איסור לשון הרע.

מפתיע שעורכי דינה של הגברת מגלים חוסר בקיאות בחוק, שכן כאמור לא ניתן להגיש תביעת דיבה על הנטען בבית המשפט. לגבי הפרסום בעיתון, צודק עורך הדין המפנה את התובעים לעיתון עצמו, שכן אין לנתבעים (התובעים במקור) כל אחריות לפרסום זה.

לאחר הטלת מ"עמ על קבוצות רכישה --הנושא לא כלכלי ולא רלונטי. לכן עינבל סיימי הפרויקטים שהתחךת לפני הטלת המע"ם.