אתם לא לגמרי צודקים. גם מי ששומר על השיניים שלו, בסביבות גיל 40-50 עלול להזדקק להשתלות בגלל גנטיקה גרועה.

הרעיון המוצג ראוי לשבח, אבל הכתבה יוצרת מצג שוא, ומהוה בעצם לעג לרש. אלו שבאמת נאלצים לחיות מ5000 ש"ח לחודש נאלצים לוותר על חינוך טוב לילדים, על בריאות טובה, על תרבות ועל זקנה מכובדת. ואגב, הרבה נשים היו שמחות למצוא עבודה מאתגרת במשרה חלקית שתאפשר להן להיות עם הילדים, אבל אין כאלה כמעט. ובכל זאת, הדגש על הצניעות יפה.

לבחון את אורח החיים (עבודה, הוצאות) בראש פתוח וכפי שהוא: למשל, לבחון כמה כסף אפשר לחסוך על-ידי מעבר למשרה חלקית, שיחסוך בהוצאות רבות. לבדוק גם איך תשתנה איכות החיים (למשל המשפחה) כתוצאה משינוי כזה. אולי זה לא מתאים, אבל חשוב לבדוק. לעשות מה שנכון ומתאים לך, ולא להיסחף אחרי הזרם ואחרי הלחץ החיצוני. לכן, לצמצם למינימום את החשיפה לפרסומות! הפרטים הספציפים בדוגמאות בכתבה פחות חשובים. זה משתנה מאדם לאדם. העיקרון נכון.

יפה ונכון לקבוצה מאד מאד מצומצמת של אנשים. כל השאר יעבדו כדי לשלם משכנתא במשך 30 שנה אם בכלל יצליחו להגיע לסכום ההתחלתי.

סיגריות אל תעשנו או תפחיתו. אלכוהול כמה שפחות עדיף בירה אחת ביום זה טוב לגוף. מזון מהיר תמעיטו. סמים תתרחקו כמו מאש . דלק תעברו לגז ותשתמשו גם בחלופות הליכה ברגל-מונית שירות-אוטובוס-רכבת-אופניים-טרמפ . תעברו לפריפריה מחדרה וצפונה ומאשקלון ודרומה תחסכו הן בהוצאות שכר דירה-משכנתא. עיתונים תבטלו מנויים תקראו באינטרנט חבל על הכסף או תעשו מנוי לספריה . תצמצמו בהוראות קבע כרטיסי מנוי תשלמו חשבון בזק בסופרסל זה חינם ללא עמלה שלוקחים לך בזק אם תשלם בדואר. מים ניתן לחסוך על ידי כמה שינויים התקנת ידית לחיצה במקום הניאגרה הבזבזנית הוצאת האמבטיה והחלפתה במקלחון עם ראש חסכוני התקנת חסכמים בכל הברזים התקנת ברז עם ידית מסתובבת במקום 2 ידיות שימוש בברז עם ראש התזה לרחיצת החצר ריצוף כל החצר במרצפות-דק במקום דשא שתילת דשא סינתטי הנחת עציצים חסכוניים ריצוף הבית בפרקט חוסך מים שימוש בשואב אבק ומטליות לחות עם מתקן טלסקופי . חשמל תתקינו אטמור זה חוסך הדלקת דוד שעות בחורף. אוכל תרכשו בסופרים זולים תסעו קצת באוטובוס לסופרים מרוחקים זולים. תלכו ברגל לטיול בבוקר-הליכה מאומצת בערב טיול עם בת הזוג זה טוב לזוגיות . תבלו בבתי קפה-מסעדות-פאבים במקום לרכוש מוצרים מיותרים .תקנו חופשי חודשי לאוטובוס . אל תהפכו את הבית למחסן תוציאו את כל המיותר תמכרו תחלקו תזרקו תפרסמו באתרים למסירה מוצרים שאינכם צריכים. תתרחקו מאנשים ביקורתיים להרע-רכלנים-ולא נעימים-ווכחנים וכדומה. תתגוררו בבית פרטי בפריפריה זה זול כך יש יותר שקט. תדברו פחות בטלפון הנייד תשלחו SMS קצר תשלחו הודעה אם זה ארוך אז באימל תדברו בסקייפ-מסנגר-פייס תטיילו יותר לכו לים לטייל אל תרבצו בבית זה המקור לכל הצרות רביצה ארוכה בבית גורמת להשמנה-תסכולים-ויכוחים ועוד נזק חמור מצד שני שהיה בבית סבירה מאוד בריאה לנפש תטיילו תלכו תעשו ריצה קלה תצאו לקניון לטיילת לים תאכלו גלידה עם בת הזוג. תטוסו לחול למזרח אירופה זה הכי זול יש טיסות לצפון אמריקה דרך מזרח אירופה במחיר פחות 40 אחוז זה משמעותי חברות רוסיות וכדומה .בהצלחה לכולם תצאו מהדיכאון מהצרכנות תפסיקו לקנות דברים מיותרים תתעלמו מהשכנים שקנו זה לא מעניין שהשכן יקנה אבל אתה אל תקנה מוצר מיותר תהיה חכם

לכל אלה שאומרים שזו לא חוכמה כי יש להם כבר בית ואוטו וחסכונות. נראה אתכם עושים את זה. זו החוכמה לעשות מאמץ עילאי לסיים עם כל הדברים האלה, ואז לצאת, ולנוח ולחשוב מה באמת אתם רוצים לעשות עם החיים שלכם. ואיך אפשר לחיות אחרת. עם הילדים, לפתח כשרונות חדשים שצומחים לעסק חדש. להתגבר על הפחדים איך אני אחיה בלי כל המותרות האלו (כי כל דבר מעבר לבית, אוכל ותשלומים בסיסיים הם מותרות). אתם תעיזו לחיות כמה שנים בלי ביטוח? בלי רכב? בלי חו"ל? בלי חוגים? בלי מתנות? בלי מסעדות? תנסה לחקור את הנושא הזה באותה דרך רצינות ויסודיות שאתם משקיעים בעבודה, ואז תגידו אם אפשר או לא. אין שום בושה בלהצליח לעשות כסף עד גיל 40 ואז לצאת. במקום להמשיך לקנות עוד ועוד רכוש, לצאת ולחיות בשקט. ולתת למישהו אחר את המקום והאפשרות לעשות כסף. זה בדיוק מה שקורה בנדל"ן. אנשים שיש להם קונים עוד ועוד רכוש, כי אין להם מה לעשות עם הכסף. ומשכירים את הבית, וחיים עוד יותר טוב (יותר חו"ל, או עוד יותר בתים) ואז נוצר מצב שאין דירות והמחירים עולים. אתם לא שמים שאלו שנמצאים מתחת לקו העוני חיים כמו שההורים שלנו חיו. ואלו שנמצאים מעל חיים כמו שהעשירים חיו פעם. קצת צניעות ומידות לא יזיקו.

היא מכינה טבלאות באאוטלוק?? כרנאה זה חלק מהחיסכון

היא מספרת שעוד לפני שחתכה את המישרה בשני שליש, היא עשתה ניסוי וניסתה להתרגל לחיים צנועים יותר- בישלה בבית במקום מסעדות, עברה לבית אחר ושתלה ירקות בגינה וכו'. אז מתי בדיוק היה לה זמן גם לבשל, גם לשתול בגינה, גם לעבור דירה וגם לעבוד במישרה תובענית שבגללה מראש רצתה לשנות את אורח החיים- כי לא היה לה זמן לילדים ולעצמה? עוד נקודה לא ברורה זה למה כולם מזכירים טלויזיה. טלויזיה לא עולה הרבה כסף. אולי זה קשור סתם לרצון שלהם להפסיק לצפות בטלויזיה, אבל זה לא קשור לחסכון בכסף ולמעבר למשכורת יותר צנועה.

ה"חד הוריות" מתעלקות על משלמי המיסים הנורמטיבים. לילדות שלך יש אבא - שהוא יפרנס אותן! לא מגיע לך לחיות על חשבוני. גם לי יש ילדים לפרנס ואני ואשתי מחזיקים זוגיות בשיניים ובציפורניים ומתמודדים קשה כדי שנוכל לפרנס בכבוד. לנו המדינה לא נותנת שום עזרה. להיפך - היא לוקחת מאיתנו כדי לתת לעשרות אלפי "חד הוריות" רמאיות.

ההוצאות קטנות, אפשר לחיות מהמשכורת, שעות עבודה נורמליות. בישראל אין עתיד ואין רווחה

בולשיט!!!! (אני מתייחס לתגובות כאן ולא לכתבה ...שגם היא מגמתית , אבל לא בא לי להכנס לזה ..כולם כאן אמרו את שלהם מספיק) כולם מתלוננים כאן שהם עובדים "קשה" ובכל זאת לא סוגרים את החודש..... אז יש לי משהו קטן לומר לכם .... אתם לא עובדים מספיק קשה !!!! ללכת לתשע או אחת עשרה שעות בחברת הייטק ולחזור הביתה ולצוף מול הטלוויזיה זה לא לעבוד קשה !!!! תעיפו את הטלווזיה ( או שתתרמו אותה) , ותנצלו את הזמן הנוסף לעשות עוד כסף ...אם תוותרו על שתי תוכניות ריאליטי מפגרות תזכו לעוד שעתיים שלוש ....שבהן תעבדו במשהו אחר ( אני לא מתכוון שתשארו במשרד עוד שעתיים, אני מתכוון שתגיעו הביתה ותעבדו על פרוייקט עצמאי משלכם) זה מה שאנחנו עשינו בעשר שנים האחרונות... היום אנחנו שווים פי שלוש יותר ממה שהיינו שווים לפני 10 שנים....בעוד 10 שנים נוכל לצאת לפנסיה מאוד ( מאוד) מוקדמת ...ולתת לנכסים לעבוד בשבילינו ....אז תפסיקו לבכות ולבזבז את החיים שלכם על שטויות. נ.ב. העבודה הנוספת זה לא למכור שטויות בטלפון , או לסחור במניות/מט"ח באינטרנט. אני מדבר על עסק עצמאי , משלכם , משהוא שאתם אוהבים לעשות. תצאו מהקופסה !!!!

כבלים אאוט. מזון רק ברמי לוי ורשתות ההבי-דיסקאונט, ירקות ופירות בשוק.

ואני ובעלי נחנקים מהשכירות, לא מצליחים לחסוך מעבר למאות בודדות כל חודש (במקרה הטוב!), ללא טיפת עזרה מההורים כי אין להם, ולמרות הכנסה של 13,000 לחודש.

למה ברדויז'ון אין מכונת קפה או מטבחון??? חרטא

בטוחה אני ש"היאפים" האלה יסתדרו הרבה יותר טוב ממך. השתלות שיניים? מה זה מצרך חיוני? הצלת חיים? אולי יש להם ביטוח בריאות - חשבת על זה הלא הם לא אנשים טיפשים ואם חלילה צריך כסף למקרה חירום אפשר תמיד לקבל הלוואה מהבנק או שכזה. לגבי חתונות , בר מצווה וכו- לא כל עם ישראל עושה פנטזיה מבר מצוה או חתונה- מה רע במסיבה על הדשא עם חברים ומשפחה? אנחנו עשינו חתונה לבן ולכלה- 200 איש בחוף הים, לעת ערב, עם רב וחופה ואוכל נהדר ומוסיקה את הכיבוד כל החברים הביאו, מוסיקה חברים ניגנו -מה זה לא טוב? והכסף שחברים הביאו לזוג ניתו להם במצנה במקופ לכסות עלויות מיותרות ולחופשות יוצאחפם לטבע, ופעם בשנה גם לצימר או לח"ול ממש לא חוסכים על החיים שלנו אלא חיים בהגיון ובשמחה

תפסיקו לבלבל את הביצים. ב 5,000 ש"ח אפשר לחיות אם חיים באוהל,מקוששים עצים לחימום ותאורה וצדים חיות או דגים דגים מהים. בקיצור חיים כמו האדם הקדמון. בשביל לחיות בצורה סבירה וצנועה צריך לקחת בחשבון הוצאות חודשיות של בין 10 ל 15 א' ש"ח בחודש.

גידול ירקות אחזקת צמחייה =השקייהבעיקר בחודשי הקיץ =חשבון מים ע נ ק אחזקת רכב אחד= הוצאה של לפחות 600 שח בחודש משכנתא/תשלומים לרשויות ולחברת חשמל=בסביבות ה 2000+ש"ח תשלומים לפעוטונים/גנים/מועדניות/חוגים(בגלל שכולנו הרי עובדים)=600 ש"ח לפחות איפה ההוצאות על האוכל/תרופות/הגיינה אישית בסיסית/חיתולים? מה עם ארועים משפחתיים? הוצאות בלתי צפויות? אם אתם בכתבה לא חורגים מה 5 K לחודש ואתם מעל 4 נפשות בבית אני מצדיעה לכם וממליצה בחום לפרסם ספר חדש שימומן ע"י מדינת ישראל "מדריך לאזרח החסכן"

מדובר באנשים שעשו שינמוך לאורח החיים שלהם. הרי הקושי בחיים הוא להתבסס ולהיבנות. הם עמלו רבות, רכשו את מעמדם וכבר עברו את השלב הזה. לכן כשהכל כבר קיים, קל להם להגיד שזה מעשי. וזה אכן הגיוני...

סיפור אישי. אני בת 40 אמא לשלושה ילדים מקסימים אחת בחטיבה אחד ביסודי ואחת בגן. עבדתי בהייטק לפחות 10 שנים מצאת החמה עד צאת הנשמה. כמעט ואיבדתי את משפחתי (בעלי בגלל עבודתי היה כאמא לילדים). באיזה שהוא שלב נמאס לו והוא החליט שצריך שינוי בחיים. בפנים הרגשתי שהוא צודק ואני בורחת מהביית והמטלות של הילדים,יש כסף איכות חיים אבל זה בא על חשבון המשפחה. לא היה חסר לנו כלום כלכלית אבל היה חסר שמחה פשוט שמחה. יום אחד בעודי משוטטת בערוצי הטלויזיה יצא לי לפגוש את ערוץ 66. אני ראיתי שם תכנית על חינוך,ובדיוק שם מצאתי את התשובה ומאז השתנו חיי. אנחנו חיים בחברה גלובלית כפר קטן. הסביבה שבא אנו חיים מאוד משפיעה עלינו גם אם אנחנו רוצים או לא. מה שהסביבה רוצה בסופו של דבר מגיע אלינו הביתה. זה מתחיל עם לילד הזה יש ,גם אני רוצה ,הוא נסע,קנו לו וכו'. אנחנו צריכים להשקיע בחינוך של הילדים שלנו לתת להם ערכים שמזמן שכחנו. במקום לחנך אותם אנחנו נותנים להם כל מיני משחקים רק שישתקו ויעזבו אותנו בשקט. התחלתי להבין שהסביבה שבה אני גרה מאוד תחרותית ואין לי שליטה על מה שהילדים שלי רוצים,הם פשוט מושפעים מהחברה התחרותית שבה הם נמצאים. אז לאן אני אברח,כל מקום נגוע במכה הזאת של הצרכנות והמותרות האין סופיות. החלטתי לעזוב את העבודה ועברתי למשרה חלקית. התחלתי לנהל את חיי כאמא בבית ולבדוק מה הילדים שלי צורכים ואיזה מידע הם צורכים במחשב ולשבת איתם כל יום אחרי בית ספר ולבדוק מה מצבם הריגשי,ולהיות שם בשבילם. התחלנו להסתדר עם פחות כסף,לא חמשת אלפים שח, אבל הרבה פחות נוח ממה שהיה קודם. אני ובעלי החלטנו להשאר בדירה הקטנה שלנו ולא לעבור ולהתחייב לעוד משכנתא. התחלתי להכיר את ילדי ולחנך אותם למה חשוב בחיים ומה לא. גם שכל הסביבה מסביב מאוד תחרותית למדתי לתת להם להסתכל על העיקר ולא על התפל. פתאום היה לנו כיף להיות יחד ושום דבר אחר לא היה משנה יותר. כשהבת שלי ביקשה איי פון הסברתי לה שהיא לא צריכה את זה באמת,אלה בגלל שלכולם יש גם היא רוצה ואני לא מוכנה לשלם את המחיר של החברה הזאת יותר. ביתי הבינה ומאז לא מנדנדת לי יותר על זה. בקיצור אפשר אחרת צריך להיות יותר בבית ולצרוך פחות. לא קורה כלום. יותר ערכים פחות נסיעות וארוחות מיותרות אבל יותר ביחד. זה מה שהם יקחו איתם לעתיד את הקשר ולא את האמצעי. נסו זאת ותראו. תודה.

ומגלה לנו שעכשיו היא צריכה פחות כסף?? מה-את-אומרת!! איזה מופע התנשאות דוחה!

אשמח להבין

קראתי בהתרגשות את הכתבה ואני שואל את עצמי איך נפל להם האסימון בגיל 43 ואצלי נפל בגיל 58 ,אני גאה באנשים מן הסוג הזה אני יכול להגיד להם ממרומי גילי יישר כוח,אתם הלגו שלי

הם שניים, אחד מרויח 5000 והשני גם מרויח והם חיים מהחסכונות. ומהנדסת בקומברס ירדה לשליש זה 7000 שח ובעלה הסטודנט בנתיים התחיל לעבוד ולהרויח אולי סכום דומה אז מ-5000 שח הם כנראה מוציאים 12,000-15,000 שח. 5000 שח זה הקצנה גדולה של הדברים. וזה גם בלי משכנתא ובלי קנית רכב. משפחה חד הורית לעולם לא תאמר את זה כי היא רואה את כל הכספים.

מתחיל מ0 עד הסוף אפשר ואפשר להיות כמו בני אדם אבל מה לעשות כך אנשים חושבים כך החינוך לצריכת יתר ואז עבדים היינו עדיין עבדים בחווה ועבדים נהיה כל חיים לשמחת בעלי ההון-שם המשחק מודעות לעשות דברים שאני אוהב שמתאים לי לא להוציא את העיניים של אחרים המבין יבין-חג שמח לכל עם ישראל

עכשיו זה אולי נחמד לחיות בצנע, אבל כשהילדים יגדלו לא תוכלו לעזור להם עם הלימודים, עם החתונה, עם רכב, עם שכירות, עם קניית דירה. מה שאומר שתוציאו אותם מהמעגל החברתי של המיינסטרים. שלא לדבר על ירושה שלא תהיה להם, לעומתכם שתקבלו כנראה ירושה יפה מההורים שלכם שעבדו קשה כל החיים שלהם, ולא וויתרו על הכל כדי לגדל ירקות אורגנים בגינה. אם אתם מרגישים שהטלוויזיה פוגעת לכם באיכות החיים - תיפטרו מהטלוויזיה. אם אתם מרגישים שאתם מבזבזים יותר מדי - תחסכו בהוצאות. אבל לא צריך לחתוך את המשכורת בשביל זה. את מה שחסכתם תשמרו בצד. אתם כביכול מוותרים עכשיו על קריירה לטובת הילדים, אבל הילדים גם יהיו איתכם עוד 30 שנה, ואז הם יצטרכו אתכם לא פחות מאשר היום, רק שאז כבר לא תוכלו לעזור להם.

אנחנו זוג+2 שחיים בצמצום ממשכורת של 10K אין לנו משכנתא, אין לנו כבלים והגדולה שלנו מתבגרת שעובדת במקדונלדס כדי לרכוש את ה"מותרות" שלה. קשה לי להאמין שהנתונים שנכתבו בכתבה הם נכונים. הם שוכרים בית ב-2,500 לחודש מה שאומר שנותר להם רק 2,500 ש"ח...בואו נחשבן שרק אוכל עולה מינימום 1,500 ש"ח לחודש (גם אם לא אוכלים במסעדות בכלל) אז נותר לנו 1,000 ש"ח שמהם צריך לשלם:ארנונה, מים, חשמל, גז ועוד לא הזכרנו את המכונית...ואפילו לא את הוצאות הילדים, ביה"ס, ביגוד וכו'.... אז או ש: 1. הכל שקר 2. הבעל הסטודנט כבר לא, אלא כבר עובד בעבודה "שחורה" שעוזרת לממן 3. ההורים של הצדדים עוזרים במימון

אני חד הורית, 2 ילדים, מרוויחה 5000 ש"ח. המקרר כמעט ריק, שכ"ד 1750 ש"ח.בגדים יד שניה, אין קניות בכלל! יש אוטו טרנטה. 5000 לא מספיק ל- כ- ל -ו - ם!. בתי"ס לשלם, חשמל , מיסים, ד-ל-ק , שכ"ד, אוכל (קצת\) מי מדבר על חופשות, צימרים ועוד קצת כיף חיים? הילדים מבקשים ואין מה לתת. בקיצור - לא ריאלי. יש טיפים?

בישראל של שנת 2011, אם בחרת לצאת מהמרוץ המטורף של עבודה מבוקר עד לילה, אולי תחזיק מעמד עד שיגיע חשבון המים/חשמל/גז/הוראת קבע מבית הספר של הילד ועד שחלילה יקרה משהו לבריאות המושלמת שלך (וזה כולל מחלות או בעיות שיניים). הפחד הגדול האמיתי הוא לא בגדים יקרים, פלאפונים ונסיעות. זו רק תרבות קלוקלת ומעוותת שאפשר לברוח ממנה. הפחד הגדול ביותר הוא לקפוא מקור כי חשבון הגז הוא 3,000 ש"ח, וחשבון המים בשמים וכך גם חשבון הגז. הפחד הגדול ביותר הוא לחלות והתרופה איננה בסל הבריאות. את הפחדים האלו שום מעבר למצפה בגליל לא יפתור. כמו כן נשארת הבעיה הגדולה - עם משכורת אחת של 5,000 ש"ח, איך נחיה בגיל הפנסיה? הזוגות בכתבה לא מציינים סעיפים 'שחורים' בהכנסה כמו עזרה מההורים המבוססים.

ארוחות חמות אנחנו אוכלים רק כשאנחנו מתגנבים לחתונות ובר מיצוות ונותנים מעטפה בלי צ'ק לפעמים אנחנו מביאים ג'וק ומכניסים לסלט במסעדת יוקרה מקדונלד שילמה לי רופא שיניים כששברתי שן על ההמבורגר שלהם לילדים אמרתי שיספרו שאני מרבית להם כדי שמשרד הרווחה יחזיק אותם על סוף הקיץ בקיטנה של העיריה התחברנו לעמוד חשמל של השכונה וזה באמת חסכון ניכר

אם אני אהייה עני הרי מישהו יהיה עשיר וזה לא הולך להיות אני. אני מבין שיש דבר כזה בחיים "יש לי מספיק". בעיקר בקשר לצרות. אבל על לכם לחשוב שזמן עם הילדים זה לא שכר. ראו את הדתיים - הם מבינים שמשפחה ולהיות מעורבים בחיי הילדים יש לזה ערך גבוהה בעינייהם.

נו, קומברס. ברור שיתנו לגברת להישאר בשליש משרה, הרי גם ככה מפטרים שם את כולם. ממש חביב שרק *אחרי* שזה קרה, ירדתם לרכב אחד. וואו, איזו חסכנות! מעניין שעל בית ספר פרטי (אין מוסדות חינוך ציבוריים בזרם האנתרופוסופי) לא ויתרו שם. אני תוהה איך שליש משרה יכול להחזיק תשלומים חודשיים כבדים כאלה. ואז מגיעים למסקנה שמאד קל לשנות את אורח החיים כשמתחילים מבסיס מאד רחב. לרוב האנשים הנשואים+ ילדים אין את היכולת הכלכלית לקחת פסק זמן ולעשות קורס סקיפרים בשביל הנשמה. הרוב גם לא יכולים להחזיק שני רכבים, אלא אם כן לפחות אחד מהם הוא רכב עבודה, וגם ממש לא יכולים להגיד שהם מימשו אופציות כדי להיפטר מהצורך במשכנתא. שלא יהיה כאן ספק - אין פה צרות עין, זה רק המסר שעובר כאן שמעצבן אותי. אפשר לחיות עם טלוויזיה בבית מבלי שיהיה לך צורך לפתוח אותה. אפשר להציב גבולות לילדים מבלי לעבור לישוב פלצני בצפון. ואפשר לשלוט בהוצאות באמצעות קובץ אקסל פשוט או סתם החלטות מחושבות מבלי לגדל ירקות בגינה. רק עשו לי טובה, אל תמכרו לי את המסר המעוות הזה, שהרי מבלי המירוץ שכל כך יצאתם נגדו, לא יכולתם להרשות לעצמכם את אורח החיים החדש.

רק המשכנתא עולה לנו מעל 3000 ש"ח בחודש, גן ילדים לפחות 2000 ש"ח בחודש. כבר הלך כל הכסף לפני ששילמנו חשבונות: מים, חשמל, גז וארנונה, ולפני שקנינו אוכל בכלל. מה זה השטויות האלה???????

עצה של זקנה:לכל הצעירים,מחשבי החישובים,האישו הוא לא כמה עולה חוג או צימר.שכחתם או אתם עדיין לא יודעים,כמה תע לה זקנתכם.התחילו לחסוך כבר מעכשיו.יש לכם מושג כמה עולה הזיקנה?כמה תצטרכו לשלם על בית אבות?אתם חושבים שהמדינה תעזור לכם?קודם היא תוציא לכם את נשמתכם,תפשפש לילדים שלכם (כן.אילו שאוכלים אוכל מהגינה.ואבא הוא החוג שלהם)בקרביים(חשבונות בנק,משכורות.רכוש ,אם יהיה להם)ואחר כך תזרוק אתכם לבלות את שארית חייכם במוסד שכוח אל,בחדר צר,בחברת עוד 3 אנשים במצבכם.ולפעמים הילדים יצטרכו לקחת משכנתא כדי להחזיק אתכם נושמים. מבעלת נסיון מר

אין לי אוטו, משלמת שכר דירה של 3200 ש"ח (מתחלקת עם בן זוגי), בתכנית חסכונית בחסרת סלולר, טלויזיה אנחנו רואים דרך המחשב. ובכל זאת, עם ההוצאות על חופשי-חודשי, נסיעות ברכבת, כשלאכול בחוץ זה לאכול פלאפל או להזמין פיצה (אם עשינו שעות נוספות), חשבונות של מים, ארנונה, חשמל, גז, ושנינו עובדים 30-40 שעות בשבוע, משולב עם הלימודים - עדיין קשה. יש לנו הוצאה פעם בשנה של 11000 ש"ח על שכר לימוד, והחלטנו, ברגע שעברנו לגור ביחד, לשים כל חודש כסף בצד. והיו חודשים שבאמת הצלחנו לעשות את זה. ואז שמתי לב שהמשקפיים לא עוזרים לי כמו פעם, גיליתי שעלה לי מספר במשקפיים, וצריך חדשים. בגלל שיש לי מספר גבוה (מעל 6) וצילינדר אני צריכה עדשות מיוחדות שעולות אלפי שקלים. חודש אח"כ, בן זוגי עבר עקירת שן בינה וסתימה בשן אחרת. וככה הלכו החסכונות שלנו. אנחנו קונים רק במבצעים, הפלאפון שלי עלה 300 ש"ח, בלי מצלמה או אינטרנט (מחשב יש בבית, למה צריך סמארטפון?), המקסימום שאני מוציאה על חולצה זה 60 ש"ח. שנינו ילדים ממשפחות מרובות ילדים והורינו לא קנו לנו מותגים, אין לנו חסכונות בצד כי להורים לא היה מה לשים בצד בשבילנו כשהיינו קטנים. לא יהיה לנו סיוע מההורים בקניית דירה. זה רק אנחנו והמשכורות שלנו. קונים מה שצריך. נסענו לצימר כשקיבלנו קופון במתנה. חופשות אנחנו עושים באוהל על חוף הים. אין כסף לחו"ל. הלוואי שהיה לנו יותר, שיכולנו לצאת למסעדה שבה ארוחה לזוג עולה יותר מ - 70 ש"ח. שאוכל לקנות שמלה לחתונה של אחותי ביותר מ - 200 ש"ח (וזו היתה הוצאה חריגה), שנוכל מתישהו לחסוך לדירה, אולי לקנות אוטו. לזוגות מהכתבה היה כסף לפני כן. היה אוטו שאפשר היה למכור. לאחד מהזוגות אפילו יש דירה ללא משכנתא. איפה הם ואיפה אני. אם גם ליהיה ביטוח כזה - גם אני הייתי יכולה לחיות עם יום עבודה אחד בשבוע. אין לי. אנחנו בקושי מפרנסים את עצמנו עם הלימודים, אז עוד לעשות ילדים? חבילת חיתולים עולה למעלה מ - 60 ש"ח!!! מה עם עלויות של טיפולי שיניים, משקפיים, החלפה של חלקים ברכב, תיקון של מכונת כביסה או קניית מכונה חדשה, מה עם זה? ומה עם פנסיה? הרי אך אחד לא עובד עד גיל 80, ממה תשלמו שכר דירה כשתפרשו מהיומיים עבודה בשבוע? הילדים שלכם ישלמו את זה? אבל הם חונכו לפי הדיעה שלא צריך כסף, אז למה שהם יעבדו יותר מדי? עבודה זה דבר טוב. זה נותן סיבה לצאת מהמיטה בבוקר. מישהו צריך שתהיה איפשהו, זה אחריות. במקרה שלי, זה גם צורך אמיתי כי זה מה שקונה לי אוכל וחימום בחורף, שם גג מעל ראשי. לעבור לגליל ולחיות מ - 5000 ש"ח לחודש זה לאנשים שיש להם משהו בצד. דירה ללא משכנתא, רכב שאפשר למכור, משפחה שאפשר להסתמך עליה כשההוצאות חורגות ב - 2000 ש"ח. יש לנו זוג חברים שגדלו במושבים בצפון, ואחרי הצבא לא חזרו לשם. הם גילו את החיים שבעיר, תחבורה ציבורית, בתי קפה, שלא צריך לנסוע שעה כדי להגיע לקולנוע, ויש כל כך הרבה אופציות של עבודה. שניהם סבלו בתנועת הנוער של המושבים, לא היה מבחר של חוגים והבחור פשוט וויתר על חוגים כי 2 החוגים שהיו באיזור לא ה יו בשבילו. את החברים מבי"ס הוא ראה בעיקר בבי"ס, בגלל מחסור בתחבורה ציבורית. זה לא חיים עבור ילד בבי"ס יסודי ומעלה. שיהיה לזוגות האלו בהצלחה, נראה כמה זמן הניסוי הזה יחזיק מעמד.

הנסיעות לכל מקום הן פריבילגיה של עשירים. צריך להסיע את הילדים לחוג, לנסוע לעבודה, לנסוע לקניות, וכל דבר כזה הוא דלק יקר!!! צריך להחזיק שני רכבים. בעיר אפשר לפעמים לוותר על רכב אחד, והכל קרוב לבית. בנוסף כמו שאנחנו יודעים הפריפריה ממש לא זולה יותר. התחרות שיש באזורים עירוניים צפופים מביאה למחירים משתלמים. לך תמצא בעל מקצוע במושב באמצע השבוע ותראה כמה הוא יקח לך. תפסיקו לחיות עם האשליה הזאת. בנוסף כמו שאנחנו יודעים אורך החיים בפריפריה בישראל נמוך יותר בצורה חותכת (פורסם לפני כמה זמן גם בכלכליסט) בגלל העדר שירותי רפואה נאותים בפריפריה. איפה הייתם רוצים לחטוף התקף לב: 5 דקות מאיכילוב בתל אביב, או במושב בגליל כשאחרי שעה תגיעו מקסימום לפוריה בטבריה? תעשו את החשבון

תוך כדי שיפור עצמנו. אי אפשר להתעלם מכך שעוד מעט האויר יעלה כסף וייעוד לעשירים בלבד, כמןו המים כיום.

הימנעות מבזבוזים על דברים לא מועילים ואף מזיקים זה דבר אחד, שמומלץ לכל. אולם, חיים בתנאי עוני לא מסייעים לאף אחד. אנשים מתבגרים, יש צרכים רפואיים, רפואה מונעת, ועוד ועוד.

אני חי פה במושב בצפון באחריות אי אפשר לחיות מ5000 ש"ח למשפחה. גם פה שכ"ד עלה בצורה רצינית בפחות מ3000 איאפשר למצוא דירה למשפחה. רכב חייבים , גם קטן מסכן ונוסע מעט עולה 2000 ש"ח מים חשמל אוכל אינטרנט טלפון מיסים סדר גודל לבית קטן 200 לחודש אם גרים באוהל אוספים עצים בסביבה לחימום ובישול וקונים אוכל בסיסי, קמח שמן אורז וכו" סומכים על השכן בטרמפים אז... זה אפשרי. אתם רוצים להיות בדואים...

היום הליקסיקון שלנו מכיל מילים או זה הוצאת חובה אי אפשר בלי 1,2,3 שבמציאות אפשר גם אפשר הכל שאלה של רצון. לא חייבים פלאפון לכל ילד או אפילו לכל מבוגר לפני 15 שנה לא היה פלאפון בכלל וכולם הסתדרו טוב מאוד, לפני כשנה אבד לי הנייד והייתי בלעדיו לשבועיים אח איזה חיים יפים היו לי, קבעתי עם מישהו והוא הגיע בזמן כי אי אפשר להתקשר ולהגיד שמאחרים לא הוסחה דעתי כל שניה עם צילוצולים בלתי פוסקים ולא ביזבתי כסף על אפליקציות. טלוזיה בשביל מה ? יש הכל באינטרנט אפילו שידור ישיר של ערוץ 2 ו-10 כיום אין לי טלוזיה בבית רק אינטרנט שדרכו אני מבצעת את רוב שיחות הטלפון -סקייפ וכד'- ותקשורת עם החברים אימילים במקום SMS וכד'. עכשיו לכבוד פסח ניקיתי את הבית והמקרר וגיליתי כמה דברים אני זורקת יותר נכון כמה מוצרי מזון אני קונה ואז זורקת אותם חבל סתם כסף שהולך לפח , חטיפים יקרים (ביסלי במבה) בשביל מה ? הרבה יותר בריא ופחות קלורי לעשות מוזלי תוצאת בית קצת קורנפלקס, קצת צימוקים, קצת שקדים ויש לך חטיף טעים לנישנוש במינימום מחיר. חופשות - למזלנו אנחנו עם יהודי ויש קהילה יהודית ענפה בכל העולם ! כל כך הרבה מהקהילות הללו מקימות פעילויות מוזלות על בסיס קבוע רק שאנחנו לא יודעים את זה. חופשת סקי הכל כלול , כולל לינה אוכל סקי פס וטיסה עלתה לי בדיוק 400 יורו שהמחיר הרגיל שלה הוא לפחות אלף בדרך גם נהנתי מהרצאות מרתקות ומפגש עם יהודים מכל אירופה. אז כן אין לי ילדים עדין אבל הכל אפשרי השאלה רק כמה רוצים , כל הכבוד לזוגות בכתבה הלואי עלי לחיות ככה יותר ולהתמיד.

אויש ,אתם ממש נורא חכמים. שימו לב מה מתאר יריב :"אבל אנחנו בלי משכנתה, היו לי קצת אופציות שמימשתי, קרן השתלמות, יש לנו אוטו. " בקיצור, בזכות העבודה הקודמת יכולתל הרשות לעצמך לנסות משהן אחר. מעניין כמה אנישם בגיל הזה יכולים להרשות לעצמם העברתם לחיים אחרים של 5,000 ש"ח לחודש בלי זה.....

גם אם יסתדרו כך כמה שנים, ההוצאות יגדלו, והם כבר יהיו מבוגרים מדי מכדי לחזור לשוק העבודה..

כל ההוצאות האסטרונומיות שאתה סופר אינן כורח קיומי - הכל מבחירה שלך. 100,000 ש"ח תביעה משפטית? שום בית דין לא פוסק פיצוי כזה ללא סיבה. אם נפסק נגדך, כנראה שנהגת בחוסר התחשבות, אול אפילו בנבזות, בשכנך. זה לא מהמשממים אלא מהראש שלך. חתונה ב 100,000 ש"ח? אם יש - עושים. אם אין - מסתפקים בפחות. אני התחתנתי ברבנות אם מיץ ועוגות ולמרות זאת היו כ- 200 חברים (אמיתיים) ובני משפחה ששמחו אתנו במשך שעתיים או יותר. אני לא רואה שמחה כזאת בכל ההפקות שאני מוזמן אליהם ושעלותם מאות אלפים. אז אם אתה מתעקש להפיק חתונה ב 100,000 ש"ח בתקווה שתביא יותר שמחה - -טעית. אם בשביל לנקר עיניים (למי בדיוק?) אז זכותך, לבריאות. אבל זה ממש לא כורח קיומי. וזכור שהכיף מניקור עיניים זה (אם בכלל) - נשכח בתוך יומיים. אין לזה סוף והבחירה שלך. 40,000 ש"ח השתלת שיניים ? רק אם כמעט כל שיניך העו קרובות. כלומר - אם הזנחת אותם כל חייך (לא הקפדת על נקיונן והקפדת על דייטה של קולה ועוגות) - אתה בחרת לחיות כך, לא החיים ולא הממשלה הכריחו אותך.

מסכים לחלוטין עם תוכן הכתבה לאחרונה התפתחו מחקרים בתחום "חקר האושר" אנשים נשאלו מה עדיף להם:להשתכר 70000 דולר לשנה כשהממוצע בסביבה הנו 100,000 דולר או 50,000 בסביבת ממוצע של 40,000. אתם בטח מנחשים: רוב האנשים העדיפו לרדת בשכר. זה בדיוק המקרה של האנשים בכתבה: במקום לקרוע את התחת ולהשתכר סכומי עתק בסביבה פלצנית, תחרותית וראוותנית, עברו לסביבה אחרת שבה הצניעות והשקט מולכים - ופתאום הם בנורמה וטוב להם. אני אישית משתכר היום פי 3 בהשוואה ללפני מספר שנים. ומה זה נותן לי? יוצא בהבית בחושך וחוזר בחושך. עייף מכדי לצאת אפילו לראות חברים. סופי שבוע ישן, חייב לטעון מצברים. אין נשכנתא, הילדים עזבו את הבית ואינם מעיקים על התקציב. אז מצברים סכומים לא הגיוניים בעו"ש כשאין לי אפילו זמן, סבלנות וחשק להשקיע אותם כראוי. נכון, נוסע ברכב מפואר ובטיחותי יותר אבל בעיקר מהבית למשרד וחזרה, אין כח ליותר מזה. נכון, פעם ב- יוצאים למסעדה יקרה, משאירים מאות ש"ח על ארוחה בינונית, ואנו מספיק בוגרים וחזקים בשביל להודות בפני עצמנו שארוחה בבית שאנו מבשלים לפעמים לעצמנו, בכיף, הרבה יותר טובה (בעשירית המחיר) כשאר זמן ההכנה שלה קצר יותר מהזמן שלוקחת הנסיעה למסעדה וההמתנה להגשת המנות. אז כמו שנאמר - הכל בראש שלנו. החיים הטובים הנם החיים המאוזנים ולאו דווקא היקרים. בהצלחה ובריאות לכולם.

איזה סיפורים=מסים עירוניים מים ושמירה לדירה בת3 חדרים 6נפשות כ550שח לחודשיים גן ילדים 2500 אחזקת מכונית 1500 שח לחודש כולל אמורטיזציה הוצאות בית ספר 200שח מינימום ביגוד והנעלה 100 בידור(אגרת טלויזיה,אינטרנט,כבלים )200 שח ,אוכל 1800 ,בריאות 100 שח-איפה הוצאות בלתי צפויות איפה חסכון לעת צרה איפה מתנות איפה ביטוחים מינימלים-אזי בבקשה עשו חישוב מפורט ונכון והביאו אותו בפני הקהל-אני עושה קניות בשוק ביגוד רק במחסני הלבשה רוב הטיפולים למכונית אני עושה בעצמי תיקונים בקלנסואה,אין יוצאים לבילוים מחוץ לבית חוץ מביקורים אצל חברים ובטח שיש הוצאות שוליות שלא פירטתי לכן דעתי שבכתבה יש הרבה צ'יסבטים

מה שמוצג בכתבה אינו סביר. קשה מאד לחיות ממשכורת של 5000 ש"ח למשפחה בת חמישה נפשות. אם הייתם מדברים על ירידה מ20 אלף לעשרת אלפים, זה עוד היה הגיוני.

ובשחור עוד 10000. בתוכניות של גל כל הזוגות גרים בבתים מפוארים וחיים מ-5000 ש"ח ועוזבת קומברס אומרת שבעלה היה סטודנט והיא מיעצת לזוגות. כנראה שבעלה סיים לימודים ועוסק במשהו בשחור והיא מייעצת חלק בשחור וחיים טוב כי אין משכנתא וחובות. גם בתכניות של גל רוב הזוגות מרויחים היטב בשחור אבל הבעיה שלהם זה החובות וחוסר האיזון הכלכלי.... איך הגשש אמרו-ישראבלוף

קודם כל הכתבה מעולה אם היא הצליחה להעיר את כולנו כל אחד מנקודת המבט שלו. אבל תחשבו על זה, ביחוד אנחנו הקבורים עמוק בתוך המרוץ המטורף לשום מקום שגובה מאיתנו מחיר כל כך יקר, מה כבר יכול קרות אם כל אחד מאיתנו ישתחרר מהפחדים הכי עמוקים שלו(הומלס....) ויקפוץ למים לפחות לתת לזה צ'אנס אולי זה כן עובד ואז הוא נתן לעצמו ולמשפחתו את המתנה הכי גדולה שיכול היה לתת. תריצו בראש את הסנריו הכי גרוע אני בטוח שזה לא נורא כמו שהפחד שלכם מכתיב לכם... תחשבו על המחיר הכבד שהמרוץ הזה גובה מכם בשנים הכי יקרות של חייכם, הרי לא הייתם רוצים להגיע לגיל פנסיה עם הלשון בחוץ וגלות שכל זה לא היה שווה...

קודם כל מסדרים את כל הדברים שיש לנו (ניתן להעזר באתר נחמד myseder.co.il) אחרי שמבינים כמה אנחנו צריכים בשביל לחיות ושאנחנו לא זורקים סתם כסף לפח אפשר להתחיל לעשות שינוי מחשבתי . כולם מקנאים אבל אף אחד לא מוכן להזיז את התחת שלו מהקוביה הקטנה שלו. כולנו מ פ ח ד י ם. אבל ממה?????..

חתונה אפשר לעשות בגינה עם אוכל שמבשלים לבד.... אם תשמור על השיניים שלך לא תצטרך השתלה.... ומניסיון, מי שמסתכסך עם שכניו בדרך כלל יש לו כסף או עו"ד בצד. אם תדע שאין לך כסף לבזבז, תאמין לי שתתאמץ לשמור על יחסים טובים של שיתוף פעולה עם שכניך, וזה רק יעשה לך טוב. אני עשיתי כבר את השינוי ואני כל כך מרחם על כל אותם זוגות צעירים שמתחייבים למשכנתא בדירה לחוצה בתוך מגדל בפתח תקווה. חיים חסרי מנוח.

כל הזמן ביחד, יש לנו רכב בן 11, קונים בסופר דילים או רק מה שצריך (כנ"ל גם בגדים ודברים אחרים לבית), קונים ירקות ופירות ביום שישי כשהמחירים יורדים מאוד, יוצאים לבלות רק עם קופונים, אין בייביסיטר ורואים סרטים דרך המחשב, אין צהרון לילדה הגדולה כי לא צריך, הילדה הקטנה איתנו בבית (וכולם כמובן שואלים לאיזה גן היא הולכת) ונכון שיש לנו פלוס של דירה ללא משכנתא, ועובדים קצת, רק כמה שצריך לכסף בשביל הכל...ולפעמים אנחנו משתעממים...כן יש זמן לזה אפילו!!!

אין לי משכנתא. ילדתי בחינוך חינם (תיכון) וזה כבר חוסך לי כ-5000 ש"ח לפני הכל... ואז כשנותר לי רק: ארנונה: 450 ש"ח לחודש חשמל:300 ש"ח(כן, לא יותר והדוד דולק כל יום (רק כמה שצריך ),ויש מדיח ומייבש) מים: 100 ש"ח גז לבישול: 35ש"ח ועד בנין :200 תקשורת (100 ש"ח בזק (600 דקות לכל היעדים-מספיק) ,250 סלולרי (2 אנשים), כבלים ואינטרנט 300 ) סה"כ תקשורת : 1250 ש"ח רכב 1500 ממוצע חודשי (כולל ביטוח מקיף וחובה ואגרת רישוי ושני טיפולים בשנה ודלק (עובדת קרוב לבית) למכונית משנת 2003) אוכל וחומרי ניקוי : 1500 הוצאות לא קבועות : טיול בתנועה, בגד מידי פעם, נעליים, שיעור נהיגה, תיקון מכשיר חשמל או תשלום חודשי על קניית חדש ) 1000 ש"ח ביטוחי בריאות בקופ"ח ובחברת ביטוח 400ש"ח והנה, בלי משכנתא בלי מעון/ מטפלת ואפילו בלי שיעור פרטי אחד ,בלי חו"ל, ובלי מסעדות אני מגיעה להוצאות של זוג+ילדה: של קרוב ל-6000 ש"ח. אבל כמובן שלא כללתי חסכונות לילדים, מתנות , מסעדה, סרט, דלק לטיול שהוא לא עבודה...ועוד ... שוב, חובה לציין שזה מצב מיוחד שבו אין תינוקות שעלותם אסטרונומית עד גיל 3, וגבוהה עד גיל 6 שלא נגיד 7 ...אין משכנתא...ויש לי רכב שנקנה לא מכספי השוטף... אין ספק שאם אין כבר תינוקות אפשר לחיות מ10000, אם יש לכם דירה משלכם..אבל לא לכולם יש....

אכן אמת אמרת. כל עוד הילדים קטנים, אנו - בתור הורים, יכולים לחלק את הוצאות הבית לפי החלטנו ותפיסת עולמנו. אולם כשהילדים גדלים, נוצרות שתי בעיות קשות: הבעיה האחת היא הצורך של הילדים להשתלב בחברת השפע המטורפת שסביבם. אכן רוב בני השנתיים והחמש, אם חונכו נכון, לא יבואו בדרישה להוריהם שיקנו להם מותגים. הבעיה מתחילה בגילאים הבוגרים יותר, שם - מה אתה לובש, מה אתה נועל, כיצד אתה מבלה, איזה מכשיר פלאפון יש לך, ולאן אתה נוסע, יקבע במידה רבה מאוד את המעמד החברתי שלך. הבעיה השניה - גם אם הצלחנו כהורים לגדל ילדים עם בטחון עצמי עצום ש"לא מעניין אותם שלכולם יש מותגים", אז יהיה לנו קשה מאוד להתגבר על דרישות המערכת להוצאות עבור ילדים בוגרים. לדוגמא, אנו שחיים בצניעות רבה, נאלצים לדאבוננו לשלם סכומי עתק עבור בית ספר התיכון. תשלומים מטורפים ומופרכים, אשר מנוגדים לחלוטין להוראות משרד החינוך. משרד החינוך מוציא הוראה על תשלום מקסימאלי מהורים, ובתי הספר התיכוניים מצפצפים על החוק. משרד החינוך מפחד להתעמת עם מנהלי בתי הספר (בעיקר עם בתי הספר היוקרתיים) ומשאיר את ההורים לעימות בלתי אפשרי: קצת קשה לך להתווכח עם מנהל בית ספר שבו לומדים ילדיך, מחשש שהילדים ינזקו. כמו כן אנו נדרשים להוצאות מופקעות דוגמת המנהג של "המסע לפולין" בכיתה י"א. תמורת 'הזכות' שילדך בן ה-17 יסע למחנות ריכוז, נאלצים ההורים להפרד מ6,000 ש"ח. ילד שאינו נוסע מסיבות כספיות מרגיש מאוד מבודד חברתית. ה'מסע לפולין' הפך ממשהו חינוכי לסמל סטטוס בכיתות י'א. הערה אחרונה - כמי שדוגלת לחלוטין במתואר בכתבה אציין רק שרצוי מאוד, להימלט מתרבות הצריכה המפלצתית שהשתלטה על חיינו. מוטב שילדים יזכו לחבק את ההורים שלהם ולהעזר בהם בכל שעה ביום, מאשר בבית יהיה כסף בשפע, אבל ההורים יהיו בעבודה בכל שעה ביום. אבל ההוצאות הגדולות שאין לנו שליטה עליהם, אין להם קשר עם תרבות הצריכה. הצפה בבית, או צורך בטיפול שיניים, יכולים להשאיר את בעלי המשכורות הבינוניות במצוקה איומה. החלק העצוב הוא לא בויתור על פלאפון משוכלל או על בגדי מעצבים וחופשות בחו"ל. החלק העצוב הוא שאנשים שבוחרים לא להיכנע למסלול הטירוף של הכסף, מוצאים עצמם נאלצים לוותר גם על בריאותם.

אני 100% בעד הרעיון. יש בעייה אחת, אם אתם כמעט לא עובדים, אתם לא חוסכים בשוטף שזה מילא אבל אתם גם לא יוצרים חיסכון פנסיוני. נראה לכם רחוק? אין לכם מושג כמה השנים חולפות מהר. לפי תוחלת החיים הנוכחית אתם עשויים לחיות עד גיל 90-95. ממה תחיו 30 שנה בלי שכר? ביטוח לאומי? אתם תהפכו לעניים ממש ב 30 שנותיכם האחרונות.

כשהילדים שלי היו קטנים יכולתי לישם עליהם כל תיאוריה שהתחשק לי. לילד בן שלוש באמת לא אכפת אם הולכים לפארק או למקום בתשלום ילדה בת חמש שמחה ללבוש חולצה יד שניה כאילו שהייתה חדשה. בלט לי שלכל המרואיינים בכתבה ילדים צעירים. כי כשהילדים גדלים זה אחרת. אנחנו מתגוררים באזור מבוסס והילדים רואים מסביב מה שיש לאחרים ורוצים גם. כולם נוסעים לחו"ל, קוניים, יוצאים מבלים. אני (גרושה+2) מגבילה, מדברת על כסף ועל איך מוציאים אותו בתבונה, מלמדת אותם לחסוך. ועדיין- החשיפה היומיומית היא לא פשוטה. יתכן שבמצפה בגליל זה אחרת, אינני יודעת.

לחצי. מובן שמבחינת בת הזוג, התשדרגתי פלאים

ההבדל העיקרי בינך לבין המסופר בכתבה הוא הבית. הם שוכרים ב2000 ש"ח בעוד אתה (ובעצם כולנו) השכבנו את כל ההון האישי שלנו ודאגנו לעצמנו למשכנתא של 4000 ש"ח. ההבדל , יחד עם ריבית מההון האישי שלך ויחד עם ההבדל בעלויות אחזקה של הבית מגיעים לכ-3000 ש"ח. עם קצת חיסכון מושכל ותכנון לטווח בינוני , היפטרות מהרגלי צריכה ניתן לחסוך עוד 10% (טלוויזיה , אוכל שנזרק , ריבוי פריטים בבית שדורשים החלפה/אחזקה ועוד דברים בטח קשורים בפעילויות לילדים שאני לא מודע אליהם). הגענו ל4500 ש"ח. זה מביא אותך להכנסות של 11.5 אש"ח , מה שאומר שכבר אפשר לקצץ במשרה שלך ולהרוויח עוד כ5 שעות עם המשפחה , השאלה היא אם אתה מוכן להשתתף בניסוי? כרגע אנו במדינה שנטולת אופי אמיתי. הממשל מכתיב מרדף אחרי התל"ג - לא יותר , לא פחות. אנשים כמו אלו שבכתבה גובלים בחתרנות ממש , אליבא דביבי. במדינה ששטח הפרסום שבה גדול משטח המוקצה לבנייה והקונצנזוס בה הוא ערך, קשה מאוד שלא להפוך לקניון-זומבים . אפשר אחרת , והאנשים בכתבה הם מקרה מעניין שמראה ככה. נ.ב. כל הכבוד על הפתיחות גם לשותפים בכתבה וגם לך על הפירוט הוצאות הכנסות.

אני גר בפרפיריה, אמנם לא בעיירת פיתוח קטנה, אבל אין שום בדל של השוואה לתל אביב. הכנסה נטו שלי ושל אישתי היא כ 16 אלף. במרכז, בעבודות מקבילות אפשר להקביל אותנו ל22+ אלף. יש לנו 2 ילדים בתחילת ההתבגרות. אני חסכן בן חסכנים (זה עוד יופימיזם), אישתי כמעט אובססיבית כמוני. לפעמים זה מגיע למצבים אבסורדים שבהם אני מפסיד בגלל הנסיון שלי לחסוך כמה שקלים (באופן מילולי), ואכן למדתי כבר להשתחרר קצת ולחשב עלות/תועלת ביתר נצילות. למסעדה אנחנו הולכים פעמיים- שלוש בשנה, באירועים של העבודה, על חשבונם. חופשות? עם הילדים נוסעים כל אוגוסט לשלוש שבועות של תרמילאות. ועוד שבועיים במהלך השנה שבהן אני ואישתי לוקחים חבילה מוזלת של כ- 350 יורו לשבוע לזוג, הכל כולל הכל. דירה- כן, זו באמת המותרות היחידה שאנו צורכים . דירה בפרוייקט נאה עם שכנים ברמה, וגודל טוב (200 מ"ר). בגדים- בשוק, באינטרנט, ובמבצעי סוף עונה (וגם זה רק בחנויות עםמבצעים משתלמים) בלבד! מוצרי אלקטרוניקה ישנים, ויד שניה. מחךיפים לעיתים רחוקות. אוכל- *רק* במבצעים. ומהשוק. וממעיטים בכל מיני חטיפים יקרים. מה שכן, אנחנו אוכלים טוב. המקרר תמיד מלא ותמיד יש דברים טעימים, אז הכמות אולי מפצה על ההוזלה במחיר, אבל כמובן שאם הגוף צריך, אז אסור להוריד בכמויות האוכל. וגם מתוך המבצעים, אנחנו קונים בעיקר את הדברים הבריאים, אז הם אולי יותר יקרים... תספורות ואיפור/טיפוח- לטעמי לשלם 150 ש"ח על תספורת ועוד כסף על קרמים, זה מוגזם- אבל אישתי טוענת שזה המחירים בשוק לספרים טובים ולקרמים טובים ושזה צורך ולא מותרות- אז אני מאמין לה. למדתי כבר להירגע בנושא... שאר דברים לבית שמוכרים בחנויות השונות- כמו עם אוכל. רק במבצעים. (שטויות כמו סיגריות, זה אפילו מגוחך להזכיר). זה בערך כל המותרויות שאני יכול לחשוב עליהם. גם הילדים שלנו כאלו. לימדנו אותם אחריות פיסקלית מגיל צעיר. בניגוד לאנשים אחרים שאולי נותנים דמי כיס לילדים, אצלנו לילדים ישנה גישה מלאה (נו כמעט) ל'סיר הבשר' המשותף, אבל יש להם גם את התחושה של כובד האחריות. הם יודעים בדיוק כמה כסף נכנס ויוצא ועל מה ונוהגים באחריות גם הם. ואני יודע שיש עליהם לחץ לא קטן מצד חברים שהם עומדים בו יפה. אז כמובן שכשאין ברירה וצריך להשתלב במרחב החברתי אז מוציאים, אבל הם הרבה פעמים מנתבים את ההוצאות או הפעילות כך שיהיה חיסכון. בכל מקרה, הפעילות החברתית הכוללת לא עולה יותר מכ-200 ש"ח בחודש (לילד). עם כל מה שציינתי על התכונות שלנו והסגפנות היחסית- ב 16 אלף לחודש והלך רוח חסכני ביותר אנחנו מצליחים לשמור רק על כ 1000 ש"ח בחודש למטרות חיסכון. רכב- 2200 ש"ח בחודש. אוטובוס- 480 ש"ח (חופשי חודשי למספר אנשים). משכנתא - 4000 ש"ח (לא כולל ריבית אלטרנטיבית שהיינו מקבלים על הכסף הרב שהושקע בהשתתפות העצמית). UTILITIES- אנחנו צורחים על הילדים אפילו כשהם משאירים אור דולק ואין אף אחד בחדר- ועדיין איכשהו זה מגיע לכ 1000 ש"ח. (בייחוד אחרי עליית המחיר על המים). ארנונה- 600 ש"ח בחודש. בריאות- לכולנו יש קצת בעיות אז זה מגיע ל כ 1000 ש"ח. תקשורת- (טלפון, כבלים, פלאפון, אינטרנט)- כ1000 ש"ח. אוכל- כ 1500ש"ח חינוך- 2100 ש"ח. (בתי ספר, מורים פרטיים, מסגרות לימודים חיצוניות וכו'...) שונות- בממוצע כ 1100 ש"ח. זה כולל את כל הדברים וההוצאות הבסיסיות ששכחתי להזכיר. מקרר שמתקלקל. דליפה. הוצאות של הילדים, ספריה וכו'... בקיצור, איך אנשים מתקיימים על פחות זו תעלומה מבחינתנו. רק אולי דירה קטנה יותר, אבל זה יצמצם הוצאות על UTILITIES נו גג ב 500-600 ש"ח. וארנונה ב 400 ש"ח (באזור שהוא לא חדש או איכותי, אבל גם לא שכונת פשע מוחלטת).

מעניין כמה קשה זה לחיות מ 5K כש: לפני כן כמה שנים הרווחת בין 20-30K ויש סיכוי שהצלחת לחסוך כמה אלפים טובים, הדיור ללא תשלום- את המשכנתא כבר כסית. האם זוג שכיר שמרוויח באזור 10K שאין לו חסכונות ומשלם שכ"ד, הוצאות שוטפות, מעון לילדים, קונה חיתולים, יכול להרשות לעצמו לרדת בשכר ולעבור לפריפריה ולעבוד בעבודה הזויה שבה הוא ירוויח 5K? נראה שהזוג הזה יהפוך למקרה סעד יותר מהר מהצפוי

מי הזמין את הכתבה? שטייניץ? אחנו משפחה עם 3 ילדים, גרים בגליל. חיים בצניעות - גג פעם בשנה הכל כלול. אבל - 2700 ש"ח משכנתא (על 400000 ש"ח - בסיסי מאוד בימינו) 2200 מעון לתינוק 1000 לגן טרום חובה (של המועצה - לא פרטי) 700 ש"ח ארנונה מים, חשמל עוד כ-500 2 רכבים ישנים (אין תחבורה הגיונית) כ3000 ש"ח בחודש בקיצור - מעל 10000 ש"ח לפני שקניתי שקית חלב..... אנחנו מרוויחים יחד כ-17K וממש בקושי סוגרים את החודש. אז אל תימכרו לי סיפורים....

ייתכן ואתה צודק. אך אם הם מעוניינים להיות עשירים מנטלית ולא כלכלית, למה הם צריכים לעשות את זה על חשבוננו? שיילכו ויעבדו קצת, ירוויחו את ה-2,000 שקל שלהם בכוחות עצמם ואחר כך? שיעשו מה שטוב להם! אבל לא על חשבוני.

חפשו בגוגל ותראו לא מעט על פשטות מרצון. אני עושה את זה בעיר אז לא חיה מ 5K אבל הילדים שלי ואני לובשים יד שניה, אנחנו נותנים ומקבלים משחקים ושאר חפצים, במקרר שלי יש מה שצריך ולא שפע שמוצא דרכו לפח האשפה. שמים לב להוצאות שגרה (חשמל, מים) משתמשים בדברים מתמחזים, ממחזים, עושים לבד, אין כבלים. עבדתי הרבה זמן במשרה חלקית שאפשרה לי להיות איתם בבית עכשיו חזרתי למשרה מלאה ההוצאות שלי גדלו בערך ב 3500 ש"ח בחודש (צהרון, ביביסיטר, דלק, ביגוד נוסף, אוכל בחוץ (אני לא סגפנית)) - הוצאות שנובעות מהיציאה לעבודה. כן, זה יותר קל כי אני משכילה ועובדת בעבודה רווחית. ואני לא צריכה לעבוד 12 שעות ביום בשביל לחם צר ומים לחץ. אבל בהחלט עניין של בחירה ותפיסת עולם (מצד שני אחנו מוציאים יותר מ10K בחודש (מחצית הכנסתנו) אז אני מתרשמת מהסכומים המתוארים בכתבה (אפילו אם אין שם הוצאות דיור בכלל).

אולי אני טועה אבל בימי קונפוציוס השכר היה מתקבל מהשליט בדמות אדמות או תארים, או מבעל האדמות בתור מלח (באנגלית, סולט, זה כנראה המקור למילה סאלארי, משכורת).

חכם סיני בשם קונפיציוס נשאל :מה מדהים אותך ביותר בבני האדם? תשובתו הייתה: "בני אדם מאבדים את בריאותם כדי לצבור כסף,ואז הם מאבדים את כספם כדי להציל את בריאותם-בשל מחשבותיהם על העתיד הם שוכחים את ההווה,וכך אינם חיים לא למען ההווה ולא למען העתיד ובה בשעה שהם חיים כאילו לעולם לא ימותו,הם מתים כאילו מעולם לא חיו." ותחשבו על זה......

גם לי יש גינה עם כל התבלינים ו29 עצים וגם דשא רק שבקיץ אני מגיעה לסכום של 1700 ש"ח מים. הורי אומרים לי , את יודעת כמה פירות וירקות את יכולה לקנות ב1700 ש"ח? ברור שלהחזיק גינה זה לא כלכלי אלא שיגעון על הדבר(בינתיים ייבשתי את הדשא , משקה את העצים והצמחייה ממחזור מים כשי אני נאלצת עדיין להשקות כיוון שכמות המיחזור לא מספיקה. חוץ מהמים יש עוד הוצאות שלא הוזכרו , חוגים , חשמל ,תקשורת ארנונה ועוד. לאחרון אני מאמינה כיוון שאין לו משכנתה והוצאות רכב . לקודמיו החישוב לא נראה לי נכון כ"כ

לכל אלה שלא מאמינים, תנסו ותראו. זו עבודה קשה לנסות לחיות כך. אך היא מתגמלת ביותר. לא צריך לחיות כך תמיד. צריך לנסות, ואז מגלים שאפשר לעבוד פחות ויותר איכותי. עשיתי את הניסוי הזה במשך שנתיים. שנה ראשונה עדיין עבדתי, ושנה וחצי לא עבדתי. אחרי זה חזרתי למעגל העבודה - ליום בשבוע. וזה הספיק לי לחיות כך בתוספת המשכורת הצנועה של בעלי. אין בעיה לחיות בשפע. אבל כמו שאמר יריב (המרואיין השלישי), יש מעט מאוד דברים שאנו חייבים: מזון בסיסי, קורת גג, ותשלומי מיסים בסיסיים. הכל עניין של בחירה. תעשו ניסוי לשנה, ותגלו דברים מפתיעים על עצמכם.

אמיתי או לא - צריך לקחת את המסר מהכתבה הזאת ולא לחפש בקטנות. המסר הוא, כמו שמשהוא פה כבר הסביר, זה שצריך להיות שמח בחלקך גם אם אתה לא "מליונר". כסף זה דבר שעוזר להשיג דברים אבל גם לזה יש גבול. אנחנו נוטים להתרכז בכסף יותר מדיי מאשר בדבים יותר חשובים כמו משפחה, ילדים, זמן לעצמך, ושלוות נפש.

אני ואשתי חיים כמו מטורפים (רופא מתמחה ואשת מחשבים), הכנסה משותפת של 20 נטו שאנחנו קורעים עליה את התחת. אין דירה, אין כמעט עזרה מההורים, יש עדיין קצת הלוואות מתקופת הלימודים, חייבים לפחות רכב אחד (אשתי לא מקבלת רכב מהעבודה) והילד (בנתיים אחד) חייב צהרון ולפעמים גם בייביסיטר. על 5 לחודש הייתי גווע ברעב, על 10 חי כמו כלב, עם המשכורת הנוכחית אולי אני אצליח לחסוך לדירה בפרק זמן שהוא לא דימיוני. כשיש כמה מאות אלפי שקלים בצד ודירה או בית נחמדים שכבר שולמו (או ששולמו כמעט לחלוטין) ומכונית ע"ח העבודה, אפשר להפריח הגיגים אנתרופוסופיים ושאר ירקות אורגניים. העצות של רקפת ברגר מנותקות מהמציאות - רכב שווה בין 1500 ל-3000 ש"ח לחודש. דיור (למאותגרי דירה) - 2500 עד 6000 ש"ח לחודש לשכ"ד או משכנתא. עוד אלף ואחת הוצאות לא צפויות - 1000 ש"ח לחודש ומעלה. סך הכל בין 4000 ל-10000 ש"ח שרקפת לא הכלילה בחשבון שלה. בחשבון שלה גם אין בילויים, מופעי תרבות, נסיעות לחו"ל וכל הדברים האלו שבשבילם בכל זאת שווה לקום בבוקר. גם כסף בצד לילד או סתם לעת צרה לא נכנס בחשבון שלה.

אין לי כוח להיכנס לחישובים אבל אין לי קצה של ספק שזה בולשיט מארץ הבולשיטים. אפשר אולי לחיות כך לתקופה קצרה אבל כמו שציינו כאן בתגובות 6 ו 9 - אין סרט שזה מחזיק מים. החרדים יכולים לחיות כך כי הם צורכים אוכל בסיסי מלא סוכר ולא בריא והמון גמחים והמון הוצאות מוזלות שונות על ביגוד וללא סלולרי או עם אבל במחירי רצפה. הנחות מטורפות על ארנונה ומים וקיבוץ נדבות ישיר ועקיף. עזרה הדדית ועסקאות חליפין של עבודה וטובות והמטבע לסוחר הוא מצוות במקום כסף. ובכתבה עוד מוזכר שהם משלמים שכ"ד 2500 זה אומר שהם שורדים מ 2500 נוספים? אני מאמין למעשיות שהפלשתינאים רוצים איתנו שלום לפני המעשיה הזו. אבל כנראה שקיבלו הזמנה לכתבה שמכינה את דעת הקהל ואת המעמד הבינוני להצטמצמות דרמטית ולהורדה באיכות החיים - אז כתבו.

רק בישראל, אנשים ממוצעים (לא מילת גנאי) מוצאים הון עתק על חתונות כדי לעשות רושם. הכי עצוב ששנה לאחר מכן הם מתגרשים.

יש הרבה אזרחים מהקהילה החרדית שבחרו לחיות חיים פשוטים ולא מנקרי עינים. האזרחים הללו הינם עשירים מנטלית ועניים כלכלית. מסתבר שהאושר טמון בעושר המנטלי ולא בעושר הכלכלי. ואת זה ביבי/שטייניץ לעולם לא יבינו.

והם חיים רק על חסה שמגדלים בחצר? גם את החוגים לילדים הם מגדלים בחצר? ובחורף כנראה עושים מדורה בבית מהעצים שאוספים בשדות המושב אז אין חשבון חשמל. בקיצור- סיפורי מעשיות. ואם הגברת רקפת חושבת שיחכו לה באמדוקס או בחברה אחרת היא פשוט הוזה. אחרי יציאה של אפילו שנה ממעגל העבודה היא תבין את החיים יותר טוב. בינתיים כנראה משלימים הכנסה מירושה של הורים וחיים בקוקוס.

במושב, בתנאי שיש לך יותר זמן פנוי, וזה הדגש בכל הסיפורים פה, אתה הופך לחוג עבור הילד. יום אחד אתה שוטל חסה, יום הבא כותף פסיפלורה, יום שלישי מטפל בערנבים\תרנגולים, יום רביעי מטייל בחיק הטבע, יום חמישי רואה סרט, יום שישי עושה על האש ובשבת רואה כדורגל. ואם זה לא מספיק, במושב ילדים משחקים כדורגל, נפגשים כל יום אצל מישהו אחר, מארגנים פעילויות קהילתיות... הרווח הכי גדול הוא שבמקום לרנות לילד שעתיים איכות (בדמות חוג)בשבוע תמורת כסף, אתה מייצר זמן איכות שלא מוגבל ב45-60-120 דקות גם עבור הילד וגם עבור עצמך. הרי בשביל זה אנו חיים. כמו כן פתרון כזה טוב במיוחד כאשר אין לך משכנתא חונקת על הראש (כמו לזה מנס ציונה) ואתה עוסק בעבודה הרבה יותר נעימה. אהה, כן, אני גר במרכז.

כשאין משכנתא וכשהרכב מהעבודה. הרי אלו שתי ההוצאות הכי גדולות והכי לא גמישות שיש במשק בית, אז מלכתחילה סיכויי ההצלחה שלהם הם גבוהים וקל יותר להיות גמישים בהוצאות האחרות. אבל נחמד שהם עשו מהפך מחשבתי, זה בפני עצמו לא פשוט בכלל.

נורא מעניין איך אפשר לחיות מ5000 ש"ח משפחה עם 4 ילדים איך משלמים חשמל ארנונה מסים תיקונים בבית חוגים לילדים וכ"ו בחיי שאני מקנא.

כבר אמרו חז"ל: "איזהו עשיר - השמח בחלקו".

אם לא אוכלים את המגה סוכר של תאגידי שטראוס עלית ונסטלה - לא תגיע להשתלת שיניים... אם אתה חי במושב או מצפה אזי הסיכוי לתבוע את שכנך נמוך יותר כי הוא לא בבניין שלך, ספק אם תפגוש אותו יותר מפעם בחודש... עריכת חתונה במרכז עולה המון - בפריפריה פחות - אפשר גם לערוך אירועים ביישוב ולחסוך המון הוצאות.

שהוא פשוט לא מצליח להרוויח יותר.

אין כסף אין שכל ואין שכל אין דאגות. אומנם לא את כל הבעיות ניתן לפתור בעזרת כסף אבל חלק גדול מהבעיות בחיים בלי כסף אנשים הולכים לעזזאל. כמה בעיות לדוגמא: השתלת שיניים - 40000 שקל (ממש קל להגיע לזה עם שכר של 5000) תביעה משפטית של שכן (100000 שקל) עריכת חתונה(100000 שקל)