בארץ לרב הסטודנטים לתואר ראשון אין בכלל את התנאים הבסיסיים ללמוד בהשקט ובביטחה! האוירה בקמפוסים באוניברסיטאות בישראל היא אנטי-אקדמאית בעליל-לגנוב תואר תוך כדי עבודה במשרה מלאה ומילואים ולרוץ הלאה! בארה"ב ב אוניברסיטאות tier 1 המצב יותר טוב, אבל גם שם הסטודנטים בוחרים בקורסים הקלים יותר(שיביאו) את הממצוע +B שיוביל לתואר השני. אוניברסיטאות היוקרתיות הרבה יותר בררניות והרמה שם מצויינת! אבל רב הסודנטים האמריקנים הולכים לאוניברסיטאות אפורות להחריד וזאת משיכולים של עליות שכר לימוד In state and out of state tuition הוא גורם המכריע, מלבד כמובן קבוצת הפוטבול שלהאוניברסיטה ! לדוגמא הבן שלי העדיף ללמוד University of Illinois at Urbana ולא ב Northwestern University בגלל העליות למרות שהתקבל. הוא (אני) יצא רק עם חוב של50,000 דולר לארבע שנים בהשוואה לחוב של 150,000 של אוניהרסיטה פרטית כמו Northwestern וזה לפני שהוא נרשם ללימודי רפואה!! על לימודי רפואה בארץ לא היה בכלל על מה לדבר כי הוא לא היה מתקבל!

איך שייך קריאה במדעים הכל זה נוסחאוות ושרטוטים במקצועות לא של הנדסה למה צריך ללמוד את זה במסגרת אקדמית? בשביל מדעי החברה זה ממש כמו ללמוד פילוסופיה , ולמה בבית ספר צריך לעשות בגרות בהסטוריה תנ"ך אזרחות תולדות עם ישראל ספורט וכל השטויות שלא קשורות למתמטיקה פיזיקה אנגלית בלבד? בגלל שיש הרבה נושאים ללמוד בסוף משהו בא על חשבון משהו. ומה נותן לך הסטוריה הרי אף אחד לא זוכר כלום אחרי הבית ספר אלא הכל במעורפל, אם זה בשביל להעשיר את הילדים אז שזה יהיה שיעורי העשרה מבלי להבחן , ואז הילדים יקלטו כי הם יודעים שלא צריכים ללמוד כמו תוכי ,לעומת זאת מדעים זה הכל ענין של היגיון ולכן זה מענין ומגרה את השכל

לא מבין את הקשקשת. לא נדרש לקרוא מיליון עמודים, אבל נדרש לשבור את הראש. ובמסגרת שבירת הראש, קורא הרבה. אם אתה מקיא את החומר ויודע אותו בעל פה - זה לא אומר כלום. המבחן לא דומה להרצאות ולתרגולים ומכיל חידות והפתעות. ציונך משקף את רמת החשיבה שהפגנת במבחן + קצת מזל. הטכניון - רמה אחרת. מתעללים בך 4 שנים, אבל אתה יוצא עם יכולות חזקות מאוד.

סטודנטים (למנהל עסקים, מדעי ההתנהגות, תקשורות או כל אחד מהתארים שעושים רק כי צריך) הם מלכי העולם שקונים תארים והמרצים יעשו הכל ויורידו ת הרמה רק כדי לקבל ציוניים טובים במשובים.

פעם רוב האנשים לא היו מסיימים תיכון. אלה שהיו מסיימים תיכון היו "מוצלחים", אלה שהיו מסיימים תואר ראשון היו "חכמים". היום, כדי להתקבל כמעט לכל עבודה נורמאלית צריך תואר ראשון. לכן, כולם רוצים תואר ראשון והמכללות צצות כפטריות לאחר הגשם. במקום לגרום לכך שכל אלה שמקבלים היום תואר ראשון יהיו באמת חכמים, ולהגדיל את כוח החשיבה של האוכלוסיה, פשוט מורידים את הסטנדרטים כך שרמת הלימודים היום בתואר ראשון הולכת ומתקרבת לרמה שהייתה נדרשת פעם ממסיימי תיכון. זה מתבטא בדברים הבסיסיים ביותר - עבודות שכתובות בצורה לא נהירה, עם לוגיקה לא קיימת עד בעייתית, טעויות כתיב ודקדוק ובעיקר חוסר השקעת מחשבה. הסטודנטים מתלוננים כשהם צריכים ללמוד עשרות עמודים בקורס (במקום מאות שהיו לומדים פעם), כשאין בחירה במבחנים (2 מתוך 4 שאלות) וכשהם צריכים לשלוף ידע שהיו אמורים לזכור מקורסים קודמים או מלימודי בית הספר. מזעזע וחבל.

בתיכון אף אחד לא עושה משהו וגם באוניברסיטה חצי מהמרצים ממחזרים מבחנים ועל לשפר את הרמה לפני התואר אין מה לדבר - אם נכנס מישהו עם ראש ללימודים הוא יוצא אם יותר ראש אבל בדרך כלל לא בגלל הדרישות. המקום היחיד שאני יודע שהמצב שונה זה בפתוחה אבל שם מוגזם לכיוון השני

אני לא בנויה לזה, אבל מסירה את הכובע בפני כל מי שלומד מדעים... התארים האלה מצליחים לשמר את הרמה הגבוהה שלהם וטוב שכך! אבל מקצועות "הומניים" בנויים אחרת, שונים לחלוטין, אני לא יודעת אם כדאי למדוד את זה במס' העמודים אלא דווקא באיכות של החומר הנלמד וברמת הרלוונטיות שלו. האקדמיה היא שמרנית מאד, איך זה שיש פתאום פחות חומר? הרי כל הזמן מלמדים את אותו חומר (לפחות בבסיס זה אותה ביבליוגרפיה משעממת...)

כמה מתלמידיהם קוראים 40 עמודים בשבוע? אם יסננו את כל הבורים ועמי הארצות מאוניברסיטה זו יישארו פחות משליש התלמידים וכל הבסיס הכלכלי של האוניברסיטה הזו יתערער. רוב מדעי הרוח והחברה מבוססים על תלמידים שכלל לא היו צריכים להתקבל. מי שיסלק אותם יהיה לו עסק עם חברי הכנסת וציבור גדול שיכפו עליהם להכניס אותם. כיוצא בזה רוב המכללות שטוחנות מים ומבזבזות זמן של מורים, שוטרים ושאר פקידי ממשלה שצריכים תואר בלי לעבוד קשה או בלי לעבוד בכלל. הפסד התוצר מהתרגילים הנואלים האלה הוא אדיר.

בארה"ב יש רמות שונות למכללות כי כמעט כל אחד רוצה תואר... בשביל האוכלוסיות החלשות יש קולג'ים ברמה נמוכה (שנתיים וארבע שנים). במקומות העבודה כבר למדו לבדוק מהיכן התואר הושג והמשכורת היא בהתאם. הבעייה היא כשזה קורה באוניברסיטאות יותר מבוססות. בארץ מחקים את השיטה האמריקאית בכל התחומים והוקמו הרבה מכללות שמטרתן הענקת "תואר" תמורת הרבה כסף. סיפר לי חבר שמשגיח בבחינות שהוא קיבל הוראה להעלים עין ממעתיקים כי המכללה מעוניינת שמי ששילם יקבל את התואר בסוף - זה עצוב ויום אחד נצטער על כך!!!

ובכללם כל מיני תכניות "מיוחדות" לכל מיני גופים מוסדיים המביאים לאקדמיה סטודנטים שלפני 20 שנה לא היו מגיעים לשערי האוניברסיטאות ומגיעים כיום ללימודים כדי לקבל שכר יותר גבוה ולא כדי ללמוד, מוסדות לימוד שחלקם מאד יקרים שבסוף "לא נעים" לא לתת תואר למי שמשלמים הון עבור תואר - בקיצור, תארים שהם קרדום לחפור בו, לסטודנטים שהיו אתמול תלמידים בתיכון שהעתיקו בבחינות וביקשו קיצורי דרך - הכל היבטים של החברה וההתנהלות שלה. לא מפתיע בכלל. חוץ מזה שבארה"ב יש מוסדות אקדמאיים בדרגות שונות - וחלקם עדיין יכולים להיות דוגמא ומופת לאוניברסיטאות בישראל.

סטודנט ישראלי שאין לו אפשרות לגור עם ההורים, ולא יכול לקבל תמיכה כספית מההורים, חייב בלית ברירה לעבוד שעות רבות במשך כל שבוע ע"ח זמן הלימודים שלו. לסטודנטים עניים במקצועות לימוד קשים (מדעים מדויקים למשל), לוקח לפחות שנה, או שנתיים יותר לסיים את התואר, אם בכלל. וגם אז - איכות ההשכלה שהם צוברים היא נמוכה יותר.

ההשכלה הגבוהה הארץ זו בדיחה, 40 עמודים בשבוע ? בארץ אף מקבלים פחות ובסוף נבחנים רק על מה שהיה בהרצאה.

סילחו לי, אבל אולי חמישה אחוזים מהסטודנטים עוסקים במה שהם למדו, למעט מחשבים, חשמל, ראיית חשבון וכלכלה. רובם של המסיימים מחפשים את עצמם ולעולם לא מיישמים את שלמדו. דוגמא: הנדסת חומרים בבאר שבע- אולי 10 תלמידים מתוך 10000 עוסקים במקצוע שעמלו עליו קשה. אל תאמינו לאוניברסיטאות, הן רק מחפשות תורמים ופרירים שמבזבזים את זמנם. ולצערי, הרבה מהתעשייה מחפשת בוגרים של אוניברסיטאות ולא אנשים כישרוניים. עדיף לפתוח עסק עצמאי.

אני סטודנטית באוניברסיטת בן גוריון וגם אני לצערי כמו הסטודנטים האמריקאים מתבקשת לקרוא הרבה פחות מ 40 עמודים בשבוע. הרמה באוניברסיטאות בארץ נמוכה מאוד לצערי הרב.....

תואר 1 במנהל עסקים לבטל לאלתר

רמת הלימודים בבית ספר עד כיתה ט' היתה כל כך גרועה שהייתי מרחף בשיעורים מרוב שיעמום ואיבדתי את היכולת להתרכז. בתיכון המצב קצת השתפר והרגשתי שהלימודים מאתגרים אותי, הוצאתי תעודה בגרות ופסיכומטרי טובים. אבל כשהגעתי לטכניון הבנתי שאני לא באמת חכם, אלא פשוט בבית ספר הרמה נמוכה ורוב הילדים מפגרים. ואז היה לי ממש קשה לא לעוף מהטכניון. וכל זה בגלל שהתבטלתי במשך כל חטיבת הביניים וחצי מהתיכון, למרות שהייתי בבית ספר די טוב.

פעם (לפני כעשרים שנה) תואר ראשון היה נחשב לתעודה רצינית, משהו שכמעט מבטיח הכנסה לבעליו. הבעיה כנראה התחילה כשהדרישות למועמדים עם תואר ראשון נהפך לדבר שבשגרה גם למקצועות שאין צורך לתואר ראשון. ברגע שאנשים התחילו לנסות להבדיל את עצמם עם תואר שני (במיוחד כשהתופעה הגיעה למקצועות שלא בטוח אם התואר הראשון בהכרך עוזר) הערך של התואר הראשון בעצם התחיל לרדת. מכיוון שהערך של התואר הראשון ירד, או לכול הפחות נהפך לדבר שבשגרה, ה- "שוק" התאים את עצמו למצב החדש. קרי, הדרישות של רמת ההשכלה הסופית הדרושה לקבלת בתואר ירדו. בקיצור, לדעתי, הערך של התארים האקדמאים נשחק! התופעה המתוארת בכתבה, לדעתי, היא לא תוצאה של סגל אקדמאי עצלן ו\או אפתי, אלא בעיה יותר מורכבת.

כולל כלכלה שזה אחד המקצועות הבזבזניים והלא יצרניים שיש . כמו שיש יותר מידי עורכי דין יש יותר מידי בנקאים במקום שילכו ללמוד הנדסה

אימפריה בשקיעה.

חשבונאות, מינהל עסקים, משפטים, רפואת שיניים וכו'. כולם כבודם במקומם מונח, אבל מה לאלה ולמחקר אקדמי? ואם אלה כן, מדוע לא תואר ראשון בעיצוב שיער או בהנהלת חשבונות? טכנאים לומדים בבית ספר לטכנאים, לא באוניברסיטה. ואחרי זה מתפלאים שאין רמה? ראיתם את רמת המשפטנים החדשים? ורואי החשבון?

וחושבים שכל תבונת המין האנושי מסתכמת באייפון חדש.

כל לא יוצלח הולך ללמוד עריכת דין, תנאי קבלה קלים עורכי דין גרועים

אני יודע שההשכלה הנה נשמת אפה של המדינה...כל מדינה החפצה בעתיד. נכון שישנם מצליחנים ללא תארים כלל אולם,עמוד השדרה שלנו בנוי ומבוסס על ההשכלה ויש לשמרה ולטפחה כל הזמן.

אני שנה אחרונה בתואר בראית חשבון והיתי חולם רק לקרוא 340 עמודים בשבוע... אני לומד למבחני אמצע רבעון ואני צריך לקרוא למעלה מ 700 עמודים רק לקורס אחד. לגבי הרזומה זה נכון, אחרי הכל אונברסיטה מלמדת אך ורק את הדברים הבסיסים, את רוב המידע לומדים בעבודה.

קל להניח שבדיון הבא בממשלה או בכנסת יוחלט למכור את האוניברסיטאות בארץ למשפחת עופר או למשפחות אחרות שבמעמדה.