מי שאופטימי לא רואה את הסכנות ואת הרע, הוא נהנה מהרגע. הזהיר חושב כל הזמן על העתיד ומכלכל צעדיו. זה הגיון פשוט. מי שפועל בשיקול דעת, ומאתגר את עצמו, ויודע לעשות ניהול סיכונים נכון, יודע לזהות סכנות ובעיות ולהמנע מהן. לכן אנשים כאלה יתעמלו, יאכלו בריא, יקראו וילמדו מה לעשות כדי להשאר בריאים, לא ישתו ולא יעשנו, יתרחקו מסביבה של מעשנים, של שותים וכו', לא יתחברו עם טיפוסים בעייתיים וידעו לזהות אותם, לא יטיילו במקומות מסוכנים, ופשוט יחיו בידיעה שצריך להזהר ולא ללכת בהכרח עם זרם כזה או אחר אלא להפעיל תמיד חשיבה עצמאית ושיקול דעת

המאמר מאוד מעניין, ויש בו דברים שכדאי לאמץ, אבל לא כתוב כלום על האוכל שאנחנו אוכלים ותרומתו לאריכות חיים, לדעתי יש חשיבות רבה להכניס פה למאמר, כי האוכל מהווה פרט חשוב לגוף שלנו , זאת פעילות לאורך היממה, ויש חשיבות להתייחס אליה

הוא לא דיבר על לחץ רע, שנקרא סטרס, אלא הוא דיבר על לחץ טוב, כזה שנובע מהצבת מטרות ובניית לוח זמנים וטווח עבודה מסודר, כזה שישאיר אותך עסוק בעשייה יצירתית ויצרנית. הוא גם דיבר על סוג של אופטימיות שהיא לא רק חשיבה חיובית ולראות את הכול בוורוד ובחיוך, אלא להיות ריאלי ולדעת שיש בחיים גם דברים לא טובים שצריך לטפל בהם ולדאוג להם, במקום לטמון את הראש בחול ולומר יהיה בסדר, נאכל ונשתה כי מחר נמות, וכו'. אתם כופים את הפרשנות שלכם על הדברים במקום לקרוא את מה שהוא אומר, ואז אתם באים אל האיש הזה, שעשרים שנה חוקר *בשבילכם* איך לנהל אורח חיים נכון יותר ומאוזן יותר, ומזלזלים בו ובמה שהוא עושה. נראה אתכם משקיעים עשרים שנה באיזשהו פרויקט, אחר כך תדברו. ישראלים הם פשוט חבורה של בהמות גסות וחסרות כל כבוד לזולת, זה פשוט מדהים. לא פלא שהמדינה שלנו נראית ככה.

אנשים יכולים להעריך ימים כי הם עקשנים ו"לחיות" בסבל זה לא מעניין או נותן משהו

אפשר לחשוב שאני רוצה לבלות 30 שנה בעודי זקן. זה הרי ידוע שעדיף להיות עשיר, צעיר ובריא מ... ההפך. אז מי שלא צעיר, כל השאר פשוט נופלים עליו לבד מהשמים. ואז איזה מן חיים אלה?

אין קשר להבדל באורך החיים של בני אדם שגודלם לא שונה מאד זה מזה יצור קטן מאבד אנרגיה במהירות וחייב להשיג אנרגיה במהירות: קצב חילוף חומרים גבוה - בלאי מואץ- חיים קצרים. קוראים לזה "יחס בין שטח פנים לנפח". דרך אגב לומדים את זה בבית ספר יסודי. חבל שלא למדת.

זה לא שהלחץ הוא טוב. זה שהעומס הוא טוב. אנשים מצליחנים באופן עקבי הם לא לחוצים. הם עמוסים. אני מצליח יותר במשימות כשאני עושה אותן בצורה מסודרת, ומרגיש רגוע. אני משיג הרבה הרבה יותר וזה גם מקדם אותי בעבודה לעומת הזמנים שבהם הייתי לחוץ ובקושי מצליח להתמודד עם מה שהוטל עליי מרוב הבלאגן הפנימי שלי. וכשיוצרים - מרגישים טוב. אין הרבה דברים שעושים אותך מאושר כמו להצליח בפרויקט מורכב ומאמץ. לבנות משהו לטווח רחוק ולראות אותו קורם עור וגידים עד להצלחה סופית. וזה כנראה העניין פה.

לפני שאתה מגיב בביטחון מופרז אולי תלמד קצת סטטיסטיקה ותבין שניתן למצא קשרים בין כל דבר לכל דבר גם בין גודל כף הרגל לאינטליגנציה מה שאתה טוען לגבי זוחלים ומעופפים היפר אקטיביים חסר משמעות לגמרי קבוצת המידגם שנילקחה משמשת למחקרים שונים ואם אתה חולק על מסקנות הפרופסור בכתבה זכותך, עכשיו לך תוכיח את המשקנה שלך על ידי מידגם ולא באחד שנילקח בגוגל

מה עדיף? נראה לי שכן שמחת חיים, הוספת השנים בגיל כזה מאוחר היא לא כזאת נצרכת, אי אפשר לעשות הרבה בגיל הזה, בקושי אפשר להנות..

היום, אם אינך טייקון - תאריך חיים וממה תחיה? והאם יהיה לך די כסף לבתי חולים וכו'? ואם עקב מצבך תחליט ללכת לבית אבות - שם כנראה הסטטיסטיקה מראה שתחיה שם בערך 5 שנים...

למחקר הבא שלו יש כבר תשובות, שיחשוב קצת ויעשה חיפוש בגוגל הוא ימצא הרבה מחקרים על הצלחה וכסף. למשל מחקר ענק שנערך במשך 25 שנה על 500 העשירים בעולם ופורסמו ממצאים כבר 1937.

לא שווה לחיות חיים ארוכים מלאים בלחץ ודאגות. עדיף לקחת את החיים בקלות ולא לדאוג מכל שטות, ולהיות שמחים פשוט. זה לא הכמות(מספר השנים) אלא האיכות.

זה יד זדונית. כמו ללכת לרופא שיניים ולמצוא את פקידת הקבלה .הבת הכעורה של אחד התושבים בגלעד ב'.שהיתה צובעת שער ודופקת פן ולובשת שמלות מגעילות וחושבת מלכת היופי. קיצר רואה אותך במכבי משפשפת ידיים כאילו הנה תפסתי אותה אענה אותה או כמו ההיא חיזקה את התחושה .לרשע מקהים את שיניו קצת. אם הספרדים רשעים כי לא עברו את השואה. אז אין לי מה לעשות פה. תודה. ובטח לא אקבל טיפול רפואי .נקודה.

נראה לי שיש קשר בין תחושה שאתה נחוץ ובין תוחלת חיים. כמובן, מעבר לפרמטרים הפיזיים וה'בסיסיים' יותר. בכתבה דובר על מאריכי חיים שהינם אנשים מצפוניים ומעורבים בקהילה (כמו נשואים לעומת גרושים, וכמו הרבנים שהוזכרו ע"י 33). בדומה לאנשים שמתמודדים עם מחלה ממארת, כשיש מוטיבציות הקשורות במטרות, משפחה שזקוקה להם ועניינים דחופים ולא גמורים - יש לעתים קרובות 'דחייה' של הקץ לטובת המטרות. מובן שיש משמעות גם לעובדה שלמעורבים בקהילה יש יותר סיוע ודאגה מטעם הסביבה, מאשר לבודדים, אבל גם יותר 'חיוניות'. והיינו הך הביצה או התרנגולת. אלה שפורשים לפנסיה ולגולף, למנוחה ולנחלה, הם לכאורה 'פחות נחוצים'. הלחץ להישאר למען משהו יורד. ואז אולי קצת 'נרדמים בשמירה'... וכו'

מי רוצה לחיות חיים ארוכים ומלאי דאגה?

הכי נכונות.לגבי תגובת דורון לאופר כרמיאל כל מה שאמרת נכון. תוסיף את עניין קצב שהכניס לכלא כדי להספיק להיות נשיא גורם לבחילה .אעלק בחירות. הבדיחה של מרסלו חחחחחחחחחחחחחחח הרגת אותי .מצחוק. אחד מסודות הקבלה היהודית רצון=חיים ארוכים.לשמון יש רצון רק לקבל. אבל יש קבוצה שתומכת בו.

מחקרים כבודם במקומו מונח כולנו מחפשים אהבה והערכה למעשינו לשם כך מעשינו מתועדים בחוויה הסביבתית בה אנו חיים : בני זוג ילדים משפחה חברים מכרים ועוד כלל שנרגיש אהובים יותר ומוערכים יותר נאריך ימים בהתאם לשם כך יש להתנהג בהתאם ולהיות בעל אישיות שתגרום לסביבה לגרום לנו להרגיש כך ומשום כך יש להיות כאלה בבסיסנו : הומניים, אוהבי אדם, נדיבים, קשובים, הוגנים , לויאליים, רודפי צדק איכפתיים ודוגלים בנאה דורש נאה מקיים חיים טובים ולפני ארוכים לכולם

לדעתי האדם מראשית ימין נברא לתוחלת חיים של ארבעים עד חמישים שנים התפתחות המדע הטכנולוגיה והרפואה אכן מאריכות חיים בזכות יכולת אבחון ותרופות לסוגיהן מאריכןת אבל לא דוחקת את הזיקנה ומהם החיים שהם ארוכים ובהם האדם מאבד כל צלם אנוש הינו דל פיזית נפשית נתמך חסר עצמאות או יכולות פזיות כאשר נשמתו מיוסרת וכלואה בגוף נבזה בוגדני וכלא מצאו את האיזון הנכון בין מצוי מלא ומספק לבין חוסר מיצוי ארוך ומיגע

הסיכוי שלך להגיע לגיל מופלג גוברים

כמו גנטיקה ותכונות ואורח חיים. זה הגיוני....!!

זה לא מחקר עולמי.

הקפידו ללכת לרופא להבדק באופן שגרתי והקפידו על הטיפולים. כל השאר הן תכונות אופי שיגרמו לכם לעשות את זה.

סליחה על ההשוואה שאני עושה ,אבל קבלו זאת בהבנה. כאשר אני מתבונן בחוברת מחירון רכב ישנם פרמטרים רבים ע"מ לקבוע את המחיר : שנת יצור , מספר ידיים , מספר הקילומטרים שעבר הרכב,האם פרטי,חברה או ליסינג וכיו"ב ,האם עבר תאונה ,וכך הלאה ואז ניגשים למחירון ומה לעשות מורידים בסביבות 40 אחוז. כעת לשימון פרס , מגיל 25 אינו עובד הוא שליח ציבור ואינו דואג ליום המחר שמא יפטרו אותו ולא יהיה אוכל בבית, הוא מעולם לא עשה מילואים כך שלא דאג כי יפטרו אותו בגין העדרויות רבות למען המדינה . לחיות 30 שנה ללא אישה שטוחנת לך במוח יום ולילה רק על זה יש להוסיף 35 אחוז לתוחלת החיים ,טיסות לחו"ל ללא הרף במלונות המפוארים ביותר מבלי להוציא אגורה מהכיס וזאת מבלי לתת חשבון לאף אחד ,חישבו איזה כף לראות את "אויבך" הולכים לעולמם בזה אחר זה ורק אתה נישארת בחיים ועוד ע"פ בקשתך עוד קיבלת פרס נובל שהוסיף לו תואר אשר לא יסולא בפז מבלי לעבוד יום אחד בחיים...,הוא מעולם לא נהג נהג ברכב תמיד ישב מאחור מה שחסך לו עצבים בלקלל את הנהג שזה עתה "חתך" אותו. כעת כל אחד יכול להוסיף מזכרונו עוד נקודות זכות לשימון פרס ולהגיע למסקנות לאריכות ימים הרבה יותר מעמיקה ופחות זמן מאשר המחקר שערכו משך 90 שנה פרופסורים מכובדים שאף הם התחלפו מספר פעמים (מה לעשות כולם הולכים לעולמם ) ופרס הוא היחיד ( נולד ב 1924 ) שעוד עבד עם ילידי 1850 ...חישבו על זה. שימון עד ..120.

חמי היה איש דתי מת בגיל 98 עבד בחקלאות כל החיים שלו ובבית קייץ היה להם גינה גדולה של כל מיני ירקות ,תמיד אכלו אוכל אורגני ובשר כבש על האיש ובשר בקר רק טחון והרבה בשר הודו והרבה מאוד ירקות והרבה תפוחי עץ לא יודעת למה חמי וחמתי מאוד אהבו תפוחי עץ אבל אורגני לחמי היה גוף ספורטיבי ללא כרס אבל עבד קשה הוא נהנה מעבודותו אחרי עבודה היה מתעסק ברוחניות בבית כנסת אף פעם לא ראיתי שהוא צעק או דיבר בקול הוא תמיד היה איש רציני וגם לא צחק. היה תורם בבית כנסת ולא פיזר כסף לאף אחד מהילדים . יום אחד בן אדם בריא ושלם בלי שום מחלות בגיל 98 נפל באמטיה ומת,אם הוא לא היה נופל, היה עוד חיי עד- 200 . אישתו מתה בגיל 94 אחריו אף פעם לא עבדה, הייתה עקרת בית אחריו הלכה אהבו אחד את שני והרבה לא חשבו על הילדים היה אומר תסתדרו לבד כמונו. חיו בחד 76 שנים,.יש להם 5 ילדים ורושה רק לילד אחד שהוא בן 75 ואין לו ילדים . אני אומרת על הורים כאלה אדישים ,אגואיסטים ,קרים ובגלל זה הם חיים הרבה זמן לא חשבו ודאגו על אף אחד רק ראו את עצמם ,כשאין דאגות ומחשבות בטח שיחיו הרבה שנים ,

רציניים מדי, עובדים קשה בחפירות וחסרי חוש הומור לחלוטין. זה מחקר סטטיסטי, וככזה הוא ..... לא אומר כלום! רק בריאות לכולם

רק זה מאריך החיים. כל השאר ממש כבר לא חשוב. והרי אמרו כבר לפני צדיק ורע לו רשע וטוב לו, אבל אומר שחיים ארוכים זה מה שחשוב? יש כאלו המאמינים שהנצח הוא בעולם הבא, אבל עוד כה עוד איש לא חזר משם.....כדי לספר. אבל דבר אחד בטוח גם מי שלא אוהב הכותרת, בעולם הזה, היא המירשם המנצח והלוואי והייתי טועה.

שהוא מקיים את הפסוק . מי האיש החפץ חיים , אוהב ימים לראות טוב , נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה , סור מרע ועשה טוב ,בקש שלום ורודפהו . נכון שבמחשבת ישראל יש תשובות לכל ?

מייטב הרופאים בעולם ,מייטב התרופות ומייטב הטיפולים בעולם......!! זו הסיבה היחידה שהוא מאריך ימים , על חשבונך וחשבון הורייך...!

אם אוספים אין ספור נתונים אז אפשר יהיה למצוא כמה שיופיעו באופן מובהק עם ערכים שונים בתת קבוצה של האוכלוסיה, במקרה הזה אלו שהגיעו לשיבה טובה. כדי לאושש את הממצאים שהחוקר מצא כן צריך לקחת ולבדוק רק אותם על אוכלוסיה אחרת.

חוקר A יכול להוכיח שידע בחשבון [ Y] עולה ככל שמספר הנעל [X] עולה. חוקר B יכול להוכיח שידע בחשבון [Y] עולה ככל שהגיל [Z] עולה (כי ידע בחשבון בגיל 18 גדול יותר מידע בחשבון בגיל 7). לכן לא ניתן לשלול מראש את האפשרות שהווארד פרידמן הוא בסה"כ חוקר A, ושבעתיד יהיה חוקר B שיימצא הסברים נכונים יותר.

העיקר שנחייה טוב, נוח ובאושר עד המוות אשר כך או אחרת בוא יבוא. חשוב לזכור כי יום המוות נקבע ביום הלידה ואין [בנתיים] דרך לשנות את זה. אז רילקס, קחו דרינק אחד טוב, אולי סיגריה או סיגר משובח, משהו טעים לאכול, סקס חזק, גם קצת כסף לא יזיק, אהבה גם באה בחשבון וזהו...ככה תעבירו את החיים עד שתגיעו לתחנה הסופית.

"live and let die"

היא מקצרת 186 שעות (לפחות) בחודש, ז"א אדם שעובד מגיל 21 עד 76 מקצר לעצמו את החיים בכ 14 שנים

זה בילקוט הכזבים. ובעברית קלה: אכול בצורה מסודרת , שינה מסודרת, התעמלות, (ספורט) וזהירות ממכוניות. זה הכל. היתר פרשנות.

יש אנשים עם גן ספציפי שזוה שמאפשר להם לעבור את גיל 90 לאלה שאין להם את הגן הזה הכי הרבה שהם יכולים להגיע זה 80+. כבובל שמשם מתחילה הספירה מטה, סיגריות פחות כמה שנים, חוסר פעילות ספורטיבית, להוריד עוד מה שנים, לחץ ומתח, כנ"ל- להוריד שנים, וכו' אנשים שמעורבים בקהילה(שיש להם הרבה חברים מכרים וידידים שקרובים אליהם גאוגרפית) אוכלים בריא עושים ספורט, לא חוו מחסור בכסף ודאגות קיומיות, ולא עישנו ולא חיים בלחץ מעל רמה מסויימת שמזיקה, ולגברים כנראה חשוב גם זוגיות טובה.

מבחינה זו המחקר של טרמן בוצע בשיטה נכונה והמחקר של פרידמן הוא בולשיט. לדוגמה: כל אלה שהגיעו לגיל מופלג מתו במיטה, ורבים מאלה שמתו צעירים מתו בעמידה. מסקנה: שכיבה במיתה היא ערובה לחיים ארוכים.

את הגוף כיוון שהיא פוגעת בו אולי חים עד גיל מופלג אבל עם מחלות. אפשר לעבוד ולא לצאת לפנסיה או לצאת לפנסיה ולהעסיק את עצמך, יש כפרים בסין ובאקוודור שבו רוב האנשים חיים מעל גיל 95, הסוד העיקרי שלהם שהם עובדים, זה לא אורמ שאין להם כאבים מדי פעם אבל הם עובדים.

I dont think that my militar life will effect me . but yes for sure my divorce will take for me not only 5 years maybe 10 years less . thanks to my ex wife . so now Im 40 with no health problems so far , I think that 80 years will be good for me

בחברה קפיטליסטית תחרותית אין ספק שיעודדו אספקטים של לחץ בעבודה בין השאר כגורמים רלוונטים לאריכות ימים , בתקופת המקרא - עודדו דווקא כיבוד הורים ככתוב : "כבד את הוריך למען יאריכון ימיך על פני האדמה " כלומר באותה תקופה היה חשוב לחברה הפטריארכלית המזדקנת להבטיח את עתידה על ידי הצאצאים , החברה הקתולית מעודדת התנדבות למען הקהילה ומיסה ביום ראשון למען אריכות הימים. אילו המחקר היה ממומן על ידי יהודים אורתודוקסים , לבטח היו משייכים את תוחלת החיים ביחס ישיר לשמירת הריטואלים הדתיים שלהם... זאת ועוד , עד כה רוב המחקרים הצביעו (גם כיום ..) על שמחה וראיית החיים באופטימיות , תוך התעלמות מהעוולות ואי הצדק , האם מחקר זה נועד לשרת את מעמד השליטים שמנווט את האנשים לראות את המציאות בראיה מצומצמת של שמחה ללא ביקורת שלטונית ?

אנשים שהם בריאים יותר, יוכלו גם בגיל מבוגר יותר לעסוק בעבודה, להיות פעילים גופנית, להנות מחיי מין וזוגיות מאושרים. העיקר זה הבריאות ולכן כאשר אנשים הם בריאים הם מאושרים ופעילים. אלה שחולים לא יהיה להם יכולת או חשק להיות פעילים בעבודה, קריירה, זוגיות, מין ועוד. או במילים אחרות חוזרים לקלישאה שעדיף להיות עשיר ובריא מאשר עני וחולה.

מי שלא שפר מזלו ולא רגוע ודאגן ולא שמח ומלא אנרגיה שנים ארוכות בחייו .בוא נבהיר את זה פעם אחת ולתמיד זה לא אשמתו !!!! יש מיליון גורמים שמשפעים עלינו שאני גדלים ואף אחד שהוא אינו שמח ועם חוש הומור מפותח אינו עושה את זה בכוונה ,והדבר הזה אינו מובן בישראל וגם בעולם המערבי , אדם שכזה שאינו מלא הומור ועליצות אולי אדם שלא שפר עליו גורלו ולא צריך להעניש אותו בשנית ביחס כלפיו, הוא לא אדם רע! זה יד המזל שחילק לא אלוהים ויש עם זה מידה של סבל.אני לא מאמין שאלהים יעניש אותו בשנית בענין של אריכות ימים ההיפך הוא הנכון!!!

אינני יודע מי ובאיזו נסיבות קרא לזיקנה "גיל הזהב", בדבר אחד אני נוטה להאמין; שזה לא היה איש או אישה בא/ה בימים. ואת זה אני קובע על סמך נסיון אישי. וכבר מזמן קבעו חז"לינו ז"ל שאין חכם כבעל נסיון. גילוי נאות, עלי להוהות שהנני בוגר גיטו (4 שנים ו-8 חודשים), מחנה המוות אושביץ (3 חודשים) ושורה של מחנות ריכוז נאציים (ביחד - 4 חודשים ו-27 ימים). דומני שבסך הכול צברתי בחיי די נסיון כדי להביע דעה, לחלוטין סוביקטיבית, שגיל הזיקנה נושק יותר לכינוי גיל החלודה מאשר גיל הזהב. ואת זה אני קובע ממרומי 87 שנות חיי הסוערים למדי ואין פירוש הדבר, שכך זה חייב להיות לעולם ועד. אין שום ספק בכך שהמדע ובעצם המדענים (כי הם עושים את העבודה ולא המדע, כמושג בחלקו מופשט ומאוד מורכב) הגיעו להישגים מאוד גדולים בהארכת תוחלת החיים של האדם, במיוחד בחלקו המפותח של כדור הארץ. אני זוכר שבילדותי קראו לאדם בן ששים "זקן, קשיש". אגב, גם אני זכיתי בגיל פחות מארבעים להיות מסופח לחק"ש (חיל קשישים בצה"ל). בכול אופן, מדענים הצליחו עד עכשיו להאריך את תוחלת חייו של האדם בכמה ולפעמים בכמה עשרות שנים אבל לא הצליחו, ושום דבר לא מרמז כי יצליחו בעתיד הנראה לעין להבטיח שיפור ניכר ובולט באיכות החיים בשנים הנוספות שהאדם יחיה. במצב של היום הברכה המסורתית "עד מאה ועשרים" היא פרובלמטית מאוד. מצוקת האנשים בגילים גבוהים יחסית, גם אם הם בעלי משפחות ויש להם דור המשך, היא בסך הכול זעקה נמשכת כלפי השמיים; למה? פעם צעקנו אליו "אלי, אלי למה עזבתני", היום הרבה בני ובנות גילי שואלים אותו "אלי, אלי למה שכחתני?"... למי שחושב, שאני מגזים, אנא תטרח ותבקר בכמה בתי אבות, גם אלה "שהכול, חוץ מבריאות, כלול במחיר".

המחקר התפרס על אלפי זוגות גרושים והמסקנה של החוקרים הייתה חד משמעית. נישואין הם הגורם מס' 1 לגירושים.

שאלו בדוואי אחד שהיה נשוי ל-4 נשים איך אתה מסתדר עם כל הארבע כאשר אנו בקושי מסתדרים עם אשה אחת!!!ענה להם מה בכלל השאלה כל אחת שבאה ורוצה דבר מה אני אומר בסדר תקבלי וכך כולן מרוצות,נכון לא אמרתי מתי אענה לכך....או לחילופין כפי מה נתניהו נוהג באופן תמידי, נכון הבטחתי אך לא הבטחתי לקיים.......................................

מרוב לחץ וסטרס חטפו התקף לב או סרטן

אחת הבעיות במחקר הזה היא שהוא מתבסס על מסד נתונים אחד ומסיקממנו הרבה מסקנות שונות. זה לא עומד במבחן מדעי אמיתי. את כל אחת מהמסקנות שהוצגו כאן צריך לבדוק במחקר חדש ובלתי תלוי. בעיה נוספת היא האענה שתכונה מסוימת מאריכה חיים בכך וכך שנים בממוצע. מי קבע איך מגדירים תכונה כמו חוש הומור. מי שמספר הרבה בדיחות? כמה זה הרבה? וכו׳ וכו׳ אל תמהרו להיכנס ללחץ

אדם סקרן ולא חשוב באיזה שטח תמיד יהיה מאותגר וסדר יום שתלויים בך מחזק את הצורך לשרוד.

בלי מחקרים בלי דוגמאות אני מביע את דעתי הפרטית. חיים בריאים הם קשר הדוק לאיכות החיים אבל כאשר אתה שרוי במתח איך לגמור את החודש זה גורם מאד משמעותי למוות בגיל צעיר. אותם אנשים שהצליחו לחיות עד גיל 100 היו נטולי הטרדות מחשבות מעיקות וזה ורק זה גרם להם להגיע לגיל המופלג

המדד שלי לאריכות חיים הוא יותר אישי,אני בן 71, נהנה מהחיים, בריאתי מצוינת, אומרים שאני גם ניראה טוב, נהנה מכל פעילות בה אני עוסק, החל מכך שאני עדיין עובד בכיף למרות הלחצים במקום העבודה וככל שהאתגרים במקום העבודה קשים יותר, ההנאה מהם גדולה יותר כמובן לאחר הצלחה ביישומן, אני גם נהנה מפעילות גופנית יום יומית וגם מסקס והזוגיות שלי טובה והיחסים עם משפחתי נהדרים. יתכן שפעילות אינטסיבית וסביבה תומכת משפיעים לא מעט עלינו כבני אדם, יחד עם זאת בחיים ישנם לא מעט התמודדויות, צריך לתת לכל בעיה את המשקל הראוי לה ולהיות תמיד אופטימיים במבט קדימה.

המדד שלי לאריכות חיים הוא יותר אישי,אני בן 71, נהנה מהחיים, בריאתי מצוינת, אומרים שאני גם ניראה טוב, נהנה מכל פעילות בה אני עוסק, החל מכך שאני עדיין עובד בכיף למרות הלחצים במקום העבודה וככל שהאתגרים במקום העבודה קשים יותר, ההנאה מהם גדולה יותר כמובן לאחר הצלחה ביישומן, אני גם נהנה מפעילות גופנית יום יומית וגם מסקס והזוגיות שלי טובה והיחסים עם משפחתי נהדרים. יתכן שפעילות אינטסיבית וסביבה תומכת משפיעים לא מעט עלינו כבני אדם, יחד עם זאת בחיים ישנם לא מעט התמודדויות, צריך לתת לכל בעיה את המשקל הראוי לה ולהיות תמיד אופטימיים במבט קדימה.

אני נהייתי יותר בריאה ומאושרת אחרי שחוויתי "הארה" מברכת הקבליסטית יפה כהן חוויתי ידידות אמיתית, ידידות יהודית לפי מה שאישית חוויתי חויות רוחניות שהביאו אותי לחיים טובים יותר כלכלית ואישית.אני רואה שזה המרשם לאריכות ימים כשאחרי שהייתי אצל הקבליסטית יפה כהן,בבני ברק.[נדמה לי ברחוב אבני נזר] הרוחניות הברכה "והארה", שהתברכתי אצלה, הביאו אותי לעושר ואושר, וחיים נהדרים יותר בזוגיות ובאהבה. ממילא השלווה הזו מביאה לאריכות ימים מברכתה והארה שלה ראיתי, שההתעלות הרוחנית ככל שאת מתקרבת יותר לקבלה ולאור, החיים שלך יותר מאירים מכל הבחינות. זה המרשם אל האור היהודי שמאוד שווה, אצלה מרגישים את האחדות בעם ואהבה. אני חילוניה,והיא קיבלה אותי מאוד בכבוד, וכמו את כולן בחינם.

נתת מס' מקרים זעום לעומת אלה שהיו "גדולי הדור" והתפגרו בגיל ממוצע. מילים אחרות, אין קשר בין הדברים, לכל היותר העיסוק בענייני רוח משאיר מוח צלול. ואכן הרבה מהחוקרים בתחום מדעי הרוח זכו להגיע לגיל מופלג עם יכולת מוכחת להמשיך לחקור.

כאשר חופרים שוב ושוב באותם נתונים אפשר להפיק כמות עצומה של דפוסים לכאורה. במקרה כזה לא מספיק לבצע את חישובי המובהקות הרגילים.

אדם מגיע לגיל 120 וכל העיתוניים במדינה מאד נרגשים , הם מבקשים רעיון איתו , הקשיש מסכים אבל מכוון שהוא כמעט לא יוצא מהבית כדי לא להיחסף לסכנות ומחלות , מבקש להזמין את העיתוניים לבית . במהלך הרעיון הוא מסביר להם שסוד אריכות החיים טמון בניהול חיים בריאים , הוא לעולם לא טעם משקה אלכוהולי , לא עישן , נמנע מקיום יחסי מין ואכל רק אוכל צמחוני ולא לוקח סיכונים מיותרים,,,, במהלך הרעיון שומעים בחדר הסמוך המון רעש , צעקות , רהיטים נשברים ולבסוף הקשיש מבקש סליחה הולך לחדר הסמוך ,שומעים שני אנשים מדברים ולבסוף טריקת דלת ורעש חזק של אופנוע שמונע ועוזב , העיתונים שואלים את הקשיש מה פשר הבלגן שהם שמעו והוא עונה : אל תידאגו , זה תמיד קורה כשאבא שלי חוזר שיכור מבית הזונות , ביקשתי ממנו שיקח את האופנוע ויעזוב , הוא לא יפריע לנו יותר :-) אולי בכל זאת הגנטיקה חשובה.

תקראו עם קצת אינטואיציה ותראו איך האופי הפרנואידי והאובססיבי של החוקר קופץ מאחורי כל שורה. הוא כל כך חרד לבריאותו שהוא מנסה לשכנע את כל העולם שהחרדתיים יותר ישרדו יותר. המסקנות שטחיות וכולן מובילות באובססיה לאותו מקום. במקום חשיבת עומק, החוקר עושה פרשנויות כמעט אינפנטיליות על כל מיני קשרים סטטיסטיים. ולא, למרות אוסף הנתונים הגדול הזה (גדול אבל לא ענק), אין עוד סימן לנוסחא. ואולי דווקא חוסר הנוסחא קשור לסוד החיים הארוכים. שימו לב מה משותף בין מאריכי החיים: הם קצת יותר מבודדים, פחות נוחים עם החברה, חיים את עצמם בעקשנות. עם אושר או בלי כושר - לא זו הסיבה. הרי עקרונית אנחנו בנויים לחיות יותר. לא ידוע על שום דבר שמפריע לנו לחיות עד 300. אבל האמפתיה עם כולם וההשתלבות החברתית, כופים עלינו ליישר קו עם השעון הביולוגי הכללי. אנחנו מפנימים אותו ומרגישים שצריך להזדקן כאשר מגיעים לגיל שחברינו מזדקנים. החוקר גם כל כך עסק בבריאות הכללית שהוא קצת פספס את מה שבאמת מזיז אותנו - המוח. הוא האיבר שקובע את קצב ההזדקנות. כל עוד הוא מאותגר ועסוק, הוא מתפתח ואינו מסתייד. וטיפ קטן: רוצים להרגיש צעירים יותר? עשו מה שילד עושה. ילדים רק רוצים להתבגר. לשאוף למעלה. ילד בן 10 רוצה להיות ראש ממשלה. ראיתם פעם ילד בן 10 שרוצה להיות צעיר בן 3? אז למה בן 50 רוצה להיות בן 20 פתאום? אם אתה בן חמישים אתה עוד ילד טיפש. תשאף להתבגר. תרצה להיות בן 60. מפוכח יותר, עשיר יותר, משפיע יותר. השאיפה למעלה היא שעושה אותך ילד.

הכל על כך ועוד באתר של הכהנים http://hacohen.goop.co.il

פגשת כבר צב עם חוש הומור?? צחקת פעם מבדיחה שצב סיפר לך??? הם יבשים כמו צנון!!! רציניים כמו פרס! ואם תסתכל על הצוואר חרוש הקמטים שלהם ושל פרס - תראה שהם די דומים! צב זו חיה מאוד רצינית!!!!! יש לו בית על הגב והוא סוחב את המשכנתא עליו למשך 200 שנה!!! זו חתיכת דאגה רצינית....

2 הבין טוב מאוד את הכתבה. אם תקרא אותה שוב תראה, שכתוב שם בפירוש, שמאריכי החיים לא בהכרח היו מאושרים יותר, ושנוטים להגזים בחשיבות האושר לאריכות ימים. לדעתי יותר חשוב להיות מאושר ולחיות קצת פחות.

הוא לא יכול לקבוע שום דבר על איך עובד היקום והשם..זה מעבר לתפיסתינו וכל מאמץ לנסות ולבנות ולהנדס בני אדם בחיים לא יצליח

אבל כולם היו או עדיין ענקים שהתורה זורמת בגופם ותחשבו על זה

אם לעשן, לשתות או לכתוב אי אפשר, אז בשביל מה בכלל לחיות? ועוד חמש שנים יותר?

מה , לא ?! טוב, אז סתם חוסר אינטליגנציה.

הכתבה מעניינת מאד, אבל יש לי שאלה בסיסית לגבי ההסקה מנתוני הבסיס הגלויים והמוצהרים בכתבה. היה מרתק יותר אם מתוך 1528 ילדים שנבחרו רנדומלית היו מגיעים למסקנות הדומות לעיל. הרי כל אותם 1528 אנשים היו מלכתחילה אנשים מוכשרים מאד (שנבחרו כדי לאבחן/לנבא הצלחה מראש), ואני תוהה אם לא ייתכן שיש לחלק מאנשים אלו גם בסיס גנטי טוב יותר גם בקשר לאריכות ימים?... שבת שלום

קשות במיוחד לפני הגיעם לחמישים.

תשוקה הורסת הגוף ותפקודו לאורך זמן.

קוראים לזה פסיאודו מדע....בדיוק כמו הכלכלה!!! זה יותר משקוף מה המחקר הזה רצה להוכיח.....וזה שאנחנו צריכים להשתעבד עוד יותר כדי לגרום לעוד כמה בעלי הון להשתכר יותר על הגב שלנו. אגב מעניין מי בעל ההון שתרם את המיליונים למחקר! ועוד דבר שמעניין לבדוק זה את הרקע הסוציו אקונומי של הנבדקים....אני בטוח שמעמדם הכלכלי של רוב הנבדקים לפחות נע מהסביר ומעלה, וזה עוד דוגמא לאריכות ימים, והגישה המטעה של הפסיאודו מדע הזה

המחקר פשוט מצא שאנשים עם מאפיינים של העולם המערבי מאריכים חיים ( קריירה לחוצה, נטיה לדאגות וכו'). זה ידוע, ולא מפתיע. אבל זה בגלל הרפואה ולא בגלל הדאגה או הקריירה! בקיצור, העולם המערבי מאריך חיים בגלל הרפואה. המחקר פשוט מצא מאפיינים שקשורים לעולם המערבי, והניח שזאת הסיבה להארכת חיים.

מחקר/כתבה מרתקת. תמיד עקבתי אחר ביוגרפיה של מנהיגים בארץ ובעולם, רבים מהם מאריכים ימים וזה לא מעט בשל אופי העבודה והלחץ האדיר שאיתו הם מתמודדים, שעות עבודה רבות, אחריות אדירה, בעיקר עבודה ציבורית שמשרתת את האחר ומזה מסתבר גם הם מרוויחים, מאריכים חיים. נאחל לשמעון פרס עוד לפחות שתי קדנציות כנשיא המדינה שלנו, האיש לא נח ולא מוותר וכל פועלו למען העם. עד מאה כעשרים.

השאר זה מזל.

בס"ד יש להבין שימין של האדם נקבעים על ידי הבורא ויש לשמור על ערך החיים "ונשמרתם לנפשותכם" יש תמיד ללכת למקור לתנך ולתלמוד הבבלי .עים כול הכבוד למחקר על כול תוצאותיו יש להבין דבר לאשורו אמיתי וומקורי וסמוכין אחורה כ 3000 שנה.

קודם כול, צריך להבין שמחקרים אקדמיים צריך לקרוא במקור, ולא דרך אינטרפרטציה של עיתונאי. אבל לפחות מה שעולה בין השורות, הוא שמדובר קודם כול בתכונות אופי. כלומר, לא כתוב שמי שעובד יותר מאריך יותר חיים, אלא שמדובר על אנשים שהעבודה היא חלק משמעותי מחייהם. יחד עם התנהגויות אחרות, שנובעות מאותן תכונות אופי - כמו התנדבות בקהילה או תשומת לב לפרטים. הרי אין חובה שמי שמאריך חיים גם יתנדב בקהילה, פה הרבה יותר קל להבין מה הסיבה ומה המסובב. דווקא נראה שהחוקר מצליח להבין יופי סטטיסטיקה ואת ההבדליםמ שאתה ציינת.

לכל הפולניות במדינה תפסיקו לראות שחורות כל הזמן כולל אשתי וחמתי!!!

תאוריה מאוד יפה,נניח שמוקצב לאדם ולפיל ולעכבר מיליון פעימות לב, מי ינצל את המאגר יותר מהר? העכבר "מנצל" את מספר פעימות הלב שלו בדקה בצורה מטורפת ולכן מסיים את חייו מהר ונשרף לעומת פיל שכל פעימה לוקחת לו המון זמן ולכן הוא מאריך חיים. תאוריה יפה אבל לא רלוונטית לדיוננו. זוהי אבחנה שאולי נכונה בין גזעים של בעלי חיים אבל לא בין אדם לאדם. "הקצבת" מספר פעימות הלב לא רלוונטית כי גם אדם שחי בקצב חיים מהיר וגם אדם שחי בצורה איטית ומתונה פחות או יותר מבצעים את אותו מספר פעימות הלב ביום. ולא רק, אלא יתכן שהאדם שחי בקצב חיים מתון ואולי אפילו לא עובד כלל אבל כן הולך לחדר כושר או רץ פעם ביום במשך שעה - הוא זה שיבצע יותר פעימות לב ליממה מזה שחי קצב חיים מטורף אבל יושב במשרד 20 שעות. ההבדל האמיתי ביניהם הוא רמת הלחץ וההשפעה על הבריאות ועל היכולת של האדם להמשיך לבצע פעימות לב בריאות ושהמנגנונים השונים לא כושלים הרבה לפני שהאדם מיצה או מסוגל למצות את מספר הפעימות שהוקצבו לו עלי אדמות. כך שאפשר להרגיע את דארווין ולהפוך אותו בחזרה למצג המקורי בקבר.

מפלה קשה למחקר אקדמי. סטטיסטקה תורמת לקביעת ודאות בתלות אך אינה יודעת לקבוע סיבה ומסובב. נגיד שנמצא קשר בין נשים יפות למטופחות - האם הן יפות כי הן מטפחות את עצמן, או שהן מטפחות את עצמן בגלל שהן רותות להבליט את תכונת היופי הטבועה בהן גם כך? במקרה של כתבה זו - החוקר (או הכתב) קבע שאדם חי יותר כי הוא עובד יותר (או בעבודה יותר תובענית). אבל אולי פשוט אדם בעל נטייה לאריכות חיים הינו בריא יותר גם בתקופת הפנסיה ולכן מסוגל (ומעוניין) לעבוד, גם בעבודה תובענית? ואולי שתי העובדות קשורות בדבר שלישי (לדוגמה: נישואין טןבים מעודדים אותך גם לאריכות ימים וגם לפרוח מחוץ למסגרת הביתית = עבודה)? למי שמעוניין להרחיב (אך עדיין בצורה פשוטה) ממלחיץ על הספר פריקונומיקס

על פי תוחלת החיים של החיות בטבע, ניתן לראות משהו מאוד מעניין , שנפרש על פני מיליוני שנים ולא על פני 1,500 שנה. להלן נתונים: תוחלת (משך חיים ממצוע) החיים של: בז - החיה המהירה בעולם - 3 שנים. (350 קמ"ש) עכבר - 3 שנים. חולדה - 4 שנים. קנגרו - 9 שנים. הצ'יטה / ברדלס 12- 14 שנים (היונק המהיר בעולם - 120 קמ"ש) כלב / חתול - 10- 15 שנים כבש - 15 שנים. ג'ירפה - 25 שנים. דולפין - 30 שנים. קרנף - 40 שנים. היפופוטם - 45 שנים. פיל - 70 שנים. צב יבשה - 100- 150 שנה (החיה האיטית בעולם) צב ים - 200 שנה ויותר. תוחלת החיים של המעופפים ההיפר אקטיביים: פרפר - 3 שבועות זבוב - חודש ימים. דבורה - חודשיים. (לעומתה - מלכת הדבורים - 3 שנים.) ניתן לראות כי ככל שהחייה מהירה ועצבנית יותר - חייה קצרים. וככל שהחייה מתנהלת באיטיות ובכבדות - היא מאריכה חיים. בטוח כי קיימת קורלציה גם לתוחלת החיים של בני האדם. אנשים עצבנים היפר אקטיביים - תוחלת חיים קצרה. אנשים בעלי אורך חיים רגוע ואיטי יחסית מאריכי חיים. משך המחקר 10 דקות בגוגל ותודה לאהוד קלפון. מוטי הראל (דרווין)

הולכת להפסיד עלי הרבה כסף בדיל של תשלומי פנסיה עד המוות שסגרתי אצלם לפני עשור. לפחות לפי הקריטריונים שהופיעו פה אני עובר ת'מאה בקלילות

אריכות ימים זו נגזרת של איך הבן אדם מתפקד תחת לחץ. בלחץ סביר של חיי היום יום יש כאלו שפורחים ויש כאלו שנובלים. אלו שנובלים פשוט לא יעמדו לאורך השנים ואלו שמתפקדים נפלא - הם אלו שיאריכו חיים. לא צריך רק לתפקד נפלא אלא גם לאהוב את הלחץ הזה ולחבק אותו ולא להיות מסוגלים לחיות בלעדיו. רוב האנשים מגיבים רע ללחץ אבל לא מודים בכך כלפי עצמם וכלפי חוץ. הגברים לא בוכים בלילה הם פשוט מקצרים את מספר הלילות שהם בסביבה. זו הסיבה שגברים חיים הרבה פחות מנשים - הלחץ. ההפתעה תגיע מכיוונם של הדורות הבאים תהייה של נשות הקריירה שתיישרנה קו עם הגברים. הנשים שיצאו לעבודה תשלמנה בכך בקיצור שנות חייהן. זה לא שעבודה היא דבר רע לכולם כל הזמן. לאלו כמו פרס שחייבים לנשום את העבודה והעבודה מגדירה אותם - הם פורחים תחת הלחץ והלחץ הזה שומר על מוחם ותיפקודם אבל אליה וקוץ בה: לרוב האנשים העבודה מפסיקה בפתאומיות והם מאבדים את עצמם ואת זהותם והולכים מהר יחסית לעולמם. יש את אלו שמשכילים לנווט את היעלמותה של העבודה לאפיקים אחרים ויש את אלו שפשוט "יכבו". מוזר שלא מסווגים את אורך ואורח החיים לפי קטגוריות כאשר המספרים הללו מוכרים: נהגי משאיות בצפון אמריקה "גובים" רק 18 משכורות פנסיה בממוצע אחרי גיל הפרישה. שימוש יומיומי של הרפלקסים כולל עבודה בלילות וכולל לחץ של הכבישים פשוט גומר אותם. הלחץ של נהגי המשאיות הוא לחץ גדול מידי על הגוף. וכך יש קטגוריה ושנות פנסיה לכל המקצועות ודי ברור שרמות לחץ ודרישות גבוהות מידי פשוט הורגות. מי שנהנה מהעבודה שלו ומסניף אותה באמת מתוך אהבה וכיף - גם אם העבודה בלחץ סביר ומתון הוא רק יפיק מכך תועלת. בעולם החי והצומח בכל מקום בו מיישמים עקה על צמח או על אורגניזם חי התוצאה היא די ברורה: במקום נבילה יש פריחה מואצת. רוצים דשא ירוק יותר? אל תשקו אותו והוא יהפוך לעמיד. בדרך ידוללו סוגי דשאים שלא מסוגלים לעמוד בעקה הזו. והאנשים כמו הדשא: חלקנו בכלל לא ישרוד את הלחץ אבל אלו שישרדו יפרחו חזק יותר ולאורך זמן ארוך יותר. ויש גם "דלק רוחני" פרס למשל הוא אדם נדיר שאוכל "כבוד" לארוחות בוקר צהרים וערב. יש כאלו שמכורים לדלקים רוחניים שונים ואפילו ביזריים אבל המשותף לכולם שהם שואבים אהבה ומשיכה עזה לחיים ובזכות ההיצמדות הזו לחיים הם ממשיכים לתפקד נפלא. המצב מזכיר מפקד מחלקה שרץ קדימה ומתעלה על עצמו רק בגלל שיש לו עוד אקסטרא אחריות ומוטיבציה והוא אוסף את עצמו ולא מתפרק גם אם באותה הסיטואציה הוא היה מתפרק במידה והוא היה חייל רגיל. גם את נושא המשיכה והתאווה לחיים צריך לחקור. כבר הגיבו פה באחד הטוקבקים שלא כולם רוצים לחיות עד גיל מאה. יש בדברים הללו הרבה יותר מכפי שנראה לעין. התאווה לחיים היא תנאי בסיסי וללא התאווה והמשיכה והמוטיבציה שאין אותה לרוב האנשים - אין אריכות ימים. אלו המאריכים ימים גם אם הם לא ישבו והחליטו שהם הולכים לחיות עד גיל מתקדם בצורה מודעת הם כן עשו/עושים את זה בצורה לא מודעת או בצורה שנגזרת מההתנהגות והאופי שלהם. ולסיום, הצד השני של הימנעות מלחץ: יש מאריכי חיים "מקצועיים" שמאריכים חיים בצורה ההפוכה: התחמקות מלחץ וחיי בטלה מרהיבים. לא עובדים, לא מתנדבים ולא עולים על הראדר של החיים אלו שלא חיים בקצב חיים מודרני. אלו היושבים תחת עץ זית רענן או אפילו עבש ובוהים בכבשים שעות אחרי שעות. אלו יגיעו גם לאורך חיים מרשים, אבל אין ערבות לגבי היכולות המנטליות שלהם שיהיו כמעט תמיד יותר נמוכות ממאריכי החיים שאוהבים לחץ.

בעוד פחות מ20 שנה הרפואה תוכל להאריך את חיינו בלי קשר לאורך החייים (קשה לי להפסיק לעשן)

מטרת המחקר, לבנות מודל המאפשר להגיע לגיל מופלג עם מוח צלול , בריא, פעיל ולא גרוטאה על הגב. בכתבה ישנן דוגמאות הממחישות את מטרת המחקר. (נתינה, עזרה לזולת, אופוטימיות מהווים יתרון לאריכות ימים)

מי אמר שאריכות ימים היא בהכרח דבר טוב?

הגנים אחראים רק לשליש מהגורמים לחיים ארוכים. שליש נוסף הוא אורח החיים. השליש הנוסף הוא כמובן מזל.

שהרצון של כולנו הוא להאריך חיים ... מה זה בדיוק ייתן לי לחיות עד 120 עם תכונות כפי המתואר בכתבה ? עדיף חיים קצרים יותר ואיכותיים יותר ! וכבר אמר מישהוא: " עדיף למות עם כוס ויסקי ביד בגיל 70 מאשר עם גביע לבן (בטעם בננה) מרוח על הפרצוף בגיל 90 " ומה לעשות - לא כולנו שמעון פרס.. שיהיה אחלה סופשבוע לכולם !!!

לא אכל בשר בקר מסוף שנות הארבעים שתה שמן זית קם מוקדם מאוד בבוקר בדיחות והומור באידיש כל הזמן - ציניות וצניעות שתי התכונות הכי אופיניות לו. לא פחד מאלכוהול................. http://www.chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A7 http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=17625