נחמד לדעת מהתגובות שכל ועד עובדי חברת חשמל קוראים את כלכליסט בכזו אדיקות

קראתי את הכתבה וקראתי את התגובות ואני נדהמת, נפעמת, נרעשת ומפרגנת לכמות האנשים החכמים שיש פה. שימחתם אותי מאד וגרמתם לי התרוממות רוח אמיתית. איזה כיף לכם שאתם כאלה מלאי חכמה ! אני מקנאה. ותודה על כל ההסברים.

הייצור הוא לפי הצריכה, חשמל זה לא ירקות

בלדד השוחי וארי ליבסקר עוזרים להפוך את כלכליסט לאתר שאני לא יכול לוותר עליו

שלום. אני מצפה שבעיתון ובד כמו שלכם לא יכתבו שטויות. מי שלא מבין בתחום עדיף שלא יתיימר לכתוב כתבות על הנושא. באופן ריאלי אין אפשרות לאגור אנרגיה שמיוצרת. תמיד יש הפסדים בקווים ואין דבר כזה מערכת ללא הפסדים בקווים. תחנות הייצור מגבירות פעולה או מווסתות אותה בהתאם לכל מכשיר שמחובר אצל הצרכנים- ממש תגובה לביקוש הצרכנים. אני חושב שהכתבה ממש לא נכונה ומטעה את הציבור. המושגים חובבניים ואפילו לא מדמים את המצב...פשוט בושה וחרפה בכבוד רב שלומי לוי מהנדס חשמל

למרות מה שאתה כותב, אתה כן משלם על ההפסדים שבדרך. נכון שיש מונה ואתה משלם על הצריכה בפועל, אך המחיר לקוט"ש מגלם בתוכו את כל ההפסדים הללו, כמו גם הוצאות נוספות שיש לחח"י (כולל פנסיה לעובדים, הסעות וכיו"ב).

- הפסדי הולכה קיימים תמיד, בין אם הצריכה נמוכה או גבוהה. למעשה, ככל שהצריכה גבוהה יותר גם ההפסדים גבוהים יותר. - אין מצב של ייצור עודף: ככל שהצריכה גבוהה יותר הגנרטורים צורכים יותר דלק. כמו רכב הצורך יותר דלק כדי להסיע הרבה נוסעים בעליה בהשוואה לאותו רכב המסיע מעט נוסעים במישור. - נכון שאם אין _כלל_ צריכה יש הוצאות קבועות מינימליות לסובב גנרטור ללא עומס, אבל סטטיסטית לא נראה שהדבר קורה אי פעם, כי בכל שכונה יש צריכה מינימלית תמיד (מקררים, לדוגמא). -מציע ללות כתבות מסוג כזה ע"י בעל מקצוע בתחום.

1. חברת החשמל שורפת דלקים, בהתאם לצריכה החשמל ע"י הצרכנים. כך שבגדול אין כמעט ביזבוז של אנרגיה, הנובעת "מיצור עודף". בכלל אין דבר כזה "יצור עודף". שה כמו להרים משקולת במהירות קבועה, ע"י סיבוב ביד של גלגלת. אי אפשר להשקיע יותר אנרגיה, ממה שנחוצה להרמת המשקולת. 2. כל ההפסדים בדרך, מהאנרגיה בדלקים, ועד השימוש בחשמל לתאורה, אנרגיה קינטית או חום, קיימים תמיד ואין להם שום קשר לכתבה.

מבדיקה כלכלית שעשיתי התשלום הקבוע, שכל אחד מאיתנו משלם, הוא גבוה מאוד. זהו מקור רווח נכבד ללא הצדקה. יש לפעול כדי להוריד אותו. מי מוכן לסייע בכך ?

אמנם חברת חשמל לא יודעת כמה חשמל יצרכו תושבי המדינה אבל ישנה הערכה קרובה בדרך כלל למציאות. צריכת החשמל גם לא קופצת בבת אחת אלא עולה בהדרגה. חברת חשמל עושה כמיטב יכולתה הטכנולוגית לייצר בדיוק את הכמות הנדרשת. היא עושה את זה ע"י הוספה או הורדה של טורבינות. נכון שכדי שלא יהיה מחסור יש לייצר מעט יותר, אבל את החשמל העודף ניתן לנצל במקומות כמו משאבות המוביל הארצי ליד הכנרת וכו'. נכון שיש איבוד אנרגיה לאורך החוטים. אין מה לעשות נגד זה. אבל ככל שהזרימה חלשה יותר הבזבוז קטן יותר ולא ההפך כפי שעשוי להשתמע מההסבר. אם כל התושבים יפסיקו את הצריכה בבת אחת ובאופן מפתיע (מה שלא קורה לעולם) חברת חשמל תיאלץ להפסיק את הייצור מיד. ניתן לעשות את זה ע"י שחרור מיידי של קיטור מהדוודים של הטורבינות. בסך הכול אהבתי את ההסבר ואת עניין המקל, אני בדרך כלל מעדיף להסביר ע"י צינור מלא במים כשח"חי מפעילה משאבה הגורמת למים לאורך כל הצינור לזוז. נראה לי מיותר להיכנס להסבר של זרם חילופין. מה דעתך ?

הרבה שנים כבר ש"החשמל בחינם" כבר מתוקצב ורוב העובדים משלמים על ההפרש, חברת חשמל כבר לא מקום טוב לעבוד כמו פעם, אין הבטחה לקביעות בכלל ובנוסף חברת חשמל עוזרת לנזקקים בהנחות ובדחיית תשלומים היא החברה הכי חברתית שאני מכיר, ואחרון לאט לאט כול העובדים ה"כבדים" עוזבים. אז אפשר לסכם שהקנאה הישראלית הצליחה להרוס גם את החברה שדאגה הכי הרבה לעובדים שלה מבחינת תנאים.

עם כל הכבוד, ויש, המדע חשוב, השחיתות הרבה יותר. מה שמעניין אותי זה: אם החשמל כל הזמן מזיז ומושך אלקטרונים ממכשירי החשמל שלי, כאילו מקל מחובר אליהם, אז איך זה שהם לא זזים?

כאשר אתה פותח צינור מים, המים פורצים החוצה כל עוד הברז פתוח. מקורות לא מחכה לך. היא כבר שאבה מים ואיחסנה אותם בבריכות. המים כבר שם כי ניתן לאגור אותם. חשמל לא ניתן לאגירה בכמויות ענקיות ולכן חברת החשמל מייצרת את הכמות הנדרשת בכל רגע נתון. עד מתי ? עד שהיא מייצרת את המקסימום שיחידות הייצור שלה יכולות לייצר !זהו, אין יותר ! ואז מבקשים מהציבור לחסוך, כדי שלא יהיה צורך בהפסקות יזומות! הבנת את זה תקע ? ולגבי חשמל לניצולי השואה - זה נחמד מאוד אבל תפנה את זה למחוקק ! כאשר יהיה בחוק סעיף כזה , ישמחו שם בחח"י לספק חשמל חינם לניצולי השואה . בנתיים - אסור ! כי אין לזה תוקף חוקי !

ניתן להקטין את עודפי היצור ע"י שימוש בטורבינות גז שניתן להפעיל תוך זמן קצר משמעותית ביחס לתחנות כח המבוססות על ייצור בפחם . ואז , חברת החשמל שעובדת לפי תחזית , תייצר עם רזרבות מוקטנות . רק שהפעלת טורבינות אלו יקרה משמעותית ולכן זה יאלץ לייקר את עלות החשמל . נכון שהחשמל בישראל זול מבייתר מדינות העולם המערבי , אבל תמיד רוצים לשלם פחות ולכן גודל הרזרבות הוא מעין פשרה בין הרצון לא לבזבז/לא להפסיד , הרצון לא לזהם , השאיפה הלגיטימית שהמחיר ללקוח/צרכן יהיה סביר הרצון לא לגרום להפסקות שירות ( אם תחזית הרזרבה היתה שגויה ונמוכה ממה שנדרש בפועל - יהיה חסר חשמל = הפסקות חשמל ) . ניתן לחשוב על העניין הזה כמו על ייצור נעלי עור : מייצרים אותן לפי תחזית , ובמסגרת הייצור משתמשים באנרגיה ( ובבעלי-חיים למרבה הצער ) . הציבור אינו מעוניין בנעל שייצרו רק לאחר שיגיע לחנות , אלא שמבחר הנעליים יחכה לו בכל חנות אליה יחליט (באופן אקראי כמובן , לפי רצונו האישי והחופשי) . לכן , כל חנות דואגת שיהיו לה כמויות נעליים לפי תחזית המכירות שלה - אם תקטין את הרזרבה יותר מדי , היא עלולה לגרום ללקוחות לא לחזור ולקנות אצלה , כי לא יהיו בחנות מספיק נעליים , ואם החנות תישאר עם עודפים גדולים מדי - גם החנות תפסיד , גם יצטרכו להעלות את מחיר הנעליים לצמצום ההפסדים וגם חלק מהאנרגיה ו"חומר הגלם" בוזבזו לחינם - כמו בחשמל . ברור שאם כל חנות הייתה מחזיקה "מאחור" מעצב נעליים ובית מלאכה שייצר מהר את הנעל ללקוח/ות שממתינים לייצור מהיר של הנעל : זה היה מייקר את מחיר הנעל .

הפיסקה הראשונה נכונה ואילו הפיסקה השניה לא נכונה , האנרגיה לא דולפת הגנרטור הענק שמייצר חשמל בתחנות הכח עובד בעוצמה בהתאם לעומס ברשת ככל שהעומס גבוה יותר כך שריפת האנרגיה של הגנרטור גדולה יותר. במידה והגנרטור עובד על מנת לספק אנרגיה גדולה מהנדרש פשוט האנרגיה שהולכת לטמיון זה בעצם הפחם או גז שנשרפים לצורך סיבוב הגנרטור ולא החשמל שדולף .....

למה לכתוב על נושא שלא מבינים בו ? כבר מן ההתחלה טעית: "אנחנו משלמים לחברת החשמל עבור עבודה שנעשית בין אם אנחנו מנצלים אותה ובין אם לאו". טעות. אתה משלם רק על מה שצרכת. נכון שיש איבודים הן בתהליך הייצור של החשמל והן בהולכה שלו, אבל כל הגורמים מתאזנים במאה אחוז ואין עודפים שנמצאים בקווים כי חברת החשמל מייצרת קצת יותר כרזרבה. מה קורה כאשר הצריכה עולה או יורדת באופן פתאומי ? מערכת הבקרה פוקדת על מערכת הייצור להגדיל או להקטין את הייצור וזה נעשה מהר מאד, אבל מה קורה בינתיים ? יש שינוי קטן ומיידי בתדר של החשמל והוא שמאזן אבין האנרגיות המיוצרות לנצרכות. כדי שתבין יותר טוב להלן דוגמא שאינה מדוייקת אבל נותנת את התחושה הפיזיקלית הנכונה: תאר לך שאתה נוסע ברכב בעל גיר רגיל בהילוך קבוע ומקפיד על לחיצה קבועה לחלוטין על דוושת הגז. בנסיעה במישור מהירות הרכב תהיה קבועה ומהירות המנוע תהיה קבועה (בהנחה שאין מזגן אוייר שמופעל עם תרמוסטט). כאשר אתה מגיע לעליה ודוושת הגז עדיין באותו מצב הרכב יאיט מיידית והמנוע יאט אף הוא. במצב זה על מנת לשמור על מהירות קבועה אתה תגביר את הלחיצה על דוושת הגז. ולהיפך בירידה.

חברת חשמל כל מה שהיא עושה בגדול זה הפעלת גנרטורים ענקיים שמייצרים באופן קבוע **מתח** חשמלי של 220 וולט ערך ממוצע או 380 וולט מתח שיא של כל מחזור מי שמבין הגנרטורים מופעלים על ידי פחם או סולר או הגז של מצרים הפחם יקר ומזהם וגם הסולר הגז הכי פחות ונחשב נקי. הגנרטורים האלה פועלים בהתאם לתצרוכת הנדרשת על ידי המדינה ותושביה בזמן אמת יש מערכת ממוחשבת ומד זרם שבודק בכל רגע נתון מהי צריכת החשמל בכל מקום ובכלל ממה שהציבור לוקח מחברת חשמל זה לא את המתח אלא את **הזרם**. בשעון של חברת חשמל מודדים למעשה זרם .. מבחינתנו זה נרשם כהספק- קילוואט לשעה. אם גנרטור אחד מספק למשל X מגה-ואט אבל נדרש יותר זה אז מופעל גנרטור נוסף או תחנת כוח נוספת אותו הגנרטור עובד כל הזמן הוא מייצר מתח חשמלי ששורר בחוטי החשמל (זה כוח "הדחיפה" שהתכוונו בכתבה) אם כל האזרחים יכבו את כל האורות אז הגנרטור ימשיך לעבוד אבל בתפוקה חלשה ולא תהיה שום צריכת חשמל כי תיאורטית אף מעגל לא סגור ואין כל צריכת חשמל. אבל ככל שידליקו יותר צרכנים חשמליים כמו תנורי חימום או מזגנים או מנורות וכו' אז ימשכו יותר זרם מתחנת הכוח, וזה ידרוש מהחברה להפעיל את הגנרטורים הענקיים האלה ביתר תפוקתם ואף להפעיל גנרטורים נוספים. לידע כללי החשמל מיוצר בתחנה ומומר על ידי שנאים למתח גבוה בזרם נמוך - כמה עשרות אלפי וולטים - זה החשמל המתח החשמלי ששורר בחוטים הגבוהים בעמודי החשמל - אלו חוטים חשופים ושם שורר המתח הגבוה והמסוכן שיכול לאדות כל אדם או חיה שיגעו בו החשמל הזה נכנס לשנאים שמורידים אותו למתח נמוך וביתצי של 220 וולט אלו הם השנאים המרובעים הגדולים שתלויים באמצע העמוד משם יש חוטים שחורים שמובילים החשמל לבית. יש גם איפיונים של סוגי המתכות עובי התיל השזירה שלו ועוד .. אבל זה כבר לא רלוונטי עכשיו חברת החשמל בנויה ליצר מספיק מגה וואטים של חשמל של כוח של אנרגיה ויכולה לתת לכל בית כמה חשמל שהוא רוצה אבל באופן מכוון הוחלט להגביל כל צרכן לפיכך יש בתים של פאזה אחת או שלוש עם אמפראז' נמוך או גבוה יותר וכו' אם נבקש לצרוך זרם או הספק גבוה, אמצעי ההגבלה יופעלו ויגבילו את הזרם. זה פחות או יותר מה שקורה בגדול לסיכום אף אנרגיה לא הולכת לאיבוד בשום מקרה אם לא מפעילים מכשירים בכלל, תמיד יש צרכנים שמחוברים וצורכים חשמל האנרגיה המושקעת בהפעלת הגנרטורים לא מעניין אותה אם הגנרטורים נותנים חשמל או לא בסטנדרט רק אם יש צריכה מאסיבית אז נדרשת יותר אנרגיה

חבל שכותבי התגובות המלומדים - כולל כותב המאמר עצמו - אינם מהנדסי חשמל ולכן מגבבים אמונות תפלות ועובדות מבולבלות באוזני הציבור. האנרגיה שצורך הציבור מחברת החשמל מתאזן באופן מדוייק ע"י הייצור בתחנות הכח, מכיון שאין בנמצא בארץ (בינתיים) מתקן לאגירת אנרגיה עודפת. מערכות הבקרה של תחנות הכח ומערך הפיקוח הארצי של חברת החשמל דואגים באופן אוטומטי ורצוף לויסות הייצור על פי הצרכים. במידה והייצור עולה על הצריכה באופן פתאומי, מעגלי הקיטור בתחנת הכח עוברים למצב עקיפה (BYPASS) חלקי ומקטינים את הייצור. ההפסדים על קוי ההולכה אומנם קיימים, אך הם קיימים תמיד, ללא קשר לעודף או חוסר באנרגיה ברשת.

מזמן לא קראתי כתבה כזו מטומטמת! בכותרת - "לאן נאלם החשמל שלא נעשה בו שימוש" ובהמשך הסברים על רשת החשמל, זרם חילופין, הפסדים שיש בדרך וכו. כל הסיפורים האלה נכונים גם באם חברת החשמל תייצר בדיוק את הכמות הנדרשת - תמיד יש הפסדים בדרך. בכלל, חברת החשמל מייצרת תמיד בדיוק את הכמות הנצרכת+ההפסדים בדרך. חשמל אינו נוזל שאפשר לצבור או לשפוך לים. אפשר לדמות את העניין לאדם שמסובב גלגלת המרימה דליי מים. באם יהיו הרבה מים בדליים ( הרבה צריכה) אזי האדם המסובב צריך להתאמץ יותר. חברת החשמל מתאמצת יותר ע"י שריפת יותר דלקים ( כמו שאני לוחץ על דוושת הדלק במכונית ) הביזבוז היחידי שיכול להיות, הינו שחברת החשמל שורפת יותר דלקים ממה שצריך, ואזי חלק מהחום הולך לאבוד.

חכו שיפריטו את חברת חשמל בגלל הטמטום שלכם,תשלמו פי שלוש ותקבלו שרות מהתחת,אנשים משלמים בממוצע לטלפון יותר מחשמל,מה יותר יקר ליצר?ואיפה מקבלים שרות טוב יותר,חכו שיפריטו ותקבלו חבילות

אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל קודם כל תחנות הכוח לא מיצרות חשמל "עודף" ליתר ביטחון כי לא יודעים מה הצריכה תחנת הכוח מיצרת בדיוק מה שצריך בהתאם לביקוש של הצרכן כמובן שישנם איבודי אנרגיה בדרך על החוטים אבל הצרכן הסופי אינו משלם עליהם כי הוא משלם לפי המונה שאצלו בבית ולא לפי מה שתחנת הכוח סיפקה בשבילו ה "דליפות" לא נובעות מכך שאף אחד לא משתמש באנרגיה עודפת שמיוצרת אין אנרגיה עודפת לא השתמשת תחנת הכוח לא תיצר הצרכן משלם בדיוק על העבודה שהוא מקבל ומנצל לא יותר ולא פחות ככה מונה ההספק בבית עובד יש איבודי הספק בגלל שלמוליכים יש התנגדות מסוימת אבל אף אחד לא משלם על זה ודבר אחרון חברת חשמל לא מורידה שאלטרים בטח לא בגלל הפעלת מזגנים זה השמצה ואפילו הסתה ישנן מערכות אוטומטיות שמנתקות חלק קטן מאוד מהצרכנים במקרה של עומס יתר במערכת או במקרה של תקלה כמה קטן בערך 2% אז אולי מחדדים קצת את קצה המקל אבל בטח לא מנסרים אותו לחתיכות סטטיסטית פעם בכמה שנים ישנה תקלה נרחבת שיכולה לגרום להפסקות חשמל מאסיביות אבל זה כאמור תקלה ולא משהו מכוון שמישהו עושה חיים טובים לכולם

כאשר אנחנו מדברים דרך תחנת מיתוג סלולרית או שומעים רדיו איך גלי הרדיו זזים? בקצה האנטנה ישנם אלקטרונים שהאנטנה גורמת להם לרעוד ולנוע במרחב - עד כאן אני יודע. ומה קורה אז? (לא מדבר על אפיונים שונים של תדרים שעליהם אני יודע קצת) האם המדובר בתזוזה של אלקטרונים של האוויר שפועלים כמו במוליך החשמלי? מה באמת מעביר את המידע ממקום למקום? הרי האלקטרונים לא נעים באוויר ומגיעים מהאנטנה המשדרת לאנטנה שמקבלת את השידור. מהו בעצם גל הרדיו הזה? ממה הוא מורכב? כשאני נמצא בחדר אני מוקף אנרגיה ומידע באוויר ורק בעזרת מכשיר אני מסוגל לקלוט ולהגביר את המידע שבאוויר, אבל איך הוא מתקיים באוויר? תודה למסבירים...

ממממממממממ....אהבתי,מאוד אהבתי,באמת מאמר יפה שמסביר הכי פשוט שאפשר מה זה יצור חשמל,רק חבל שהמציאות כל כל מורכבת :שריפה של אלפי טונות של של דלק כל יום בכדי לספק את הביקוש,תקלות אינסופיות,חלקן מורכבות,חלקן יקרות ביותר,אלפי עובדים בתחנות הכח,בתחנות המשנה,ברשת הקווית...כולם דואגים לדבר אחד קטן:אספקת חשמל אמין וזמין לכל צרכן בישראל,ותאמינו לי שזה לא מובן מאליו,זה תהליך יקר ומורכב להבדיל מבזק או מחברות הסלולר שלא שורפות דלק ואין בבעלותן מכונות עם בלאי עצום שמתקלקלות ללא הרף ודורשות שיפוצים יקרים ומסובכים...אז ...שלא יעבדו עליכם. נ.ב.-כל תחנות הכח מייצרות זרם חילופין...אפילו תאים פוטו וולטאים מייצרים זרם ישר שמומר לזרם חילופין בכדי להצטרף לשאר האנרגיה ברשת הארצית.

אי אפשר לתת חשמל, חשמל זה לא משהו שאפשר לתת אותו כי הוא רגעי (הוא לא מוחשי, חשמל יזרום למקום שבו הוא נצרך), אפשר לאגור אותו כן, אבל זה דורש אמצעים (שהיעילות שלהם לא נשארת להרבה זמן), חברת החשמל מייצרת חשמל במהלך זמן מסויים, מה שמגיע, מגיע, כל השאר משתנה לצורות אחרות (תנודות, חום, התנגדות פנימית של כבלי החשמל)

חשמל זה לא עגבניות, אין עודפיי יצור. מה לעשות, חשמל, אי אפשר לאגור (כ"חשמל", אפשר לאגור אותו כאנרגיה כימית או מייכנית). וודאי שאי אפשר לשפוך את העודפים לים... לחברת החשמל יש הפסדים אנרגטיים, אותם הפסדים שיש לכל מי שמפעיל מכונה כמכונית, מזגן, או מנורת חוט להט. רובם של הפסדים אלו מופיעים כחום בגנרטור, או במערכת ההולכה. לחברת החשמל יכולים להווצר הפסדים, אם כתוצאה מצפי יתר, מופעלות יחידות פחות יעילות, או לא מתוקנות יחידות יעילות, אבל זה סיפור לחלוטין מעולם אחר. באנלוגיה המוזרה של המוט, המופיעה במאמר, אין הפסד אנרגטי בדחיפת מוט חסר משקל. אי אפשר לדחוף אנרגיה מיותרת, אם חושבים שתהייה התנגדות. דוחפים כמה שצריך, לפי ההתנגדות בקצה השני. נכון, אם חושבים שתהיה התנגדות קשה, מחליפים את המוט הקל במוט כבד ולא משומן, אבל זה לא פיזיקה. לכתוב מאמר זה מחייב (לדוגמא, להבין מה שאתה כותב), במיוחד אם אתה מתהדר בשם מקראי מופרך. מה לאיוב ולחשמל?

בייצור חשמל לא ניתן לייצר יותר מהביקוש. ככה זה בטבע, אקסיומה וזהו. נקודה. אין כזה דבר חשמל שנעלם. שטויות והטעיות. מערכות הבקרה של יחידות הייצור יודעות לווסת את העומס על פי התדר שהוא 50 הרץ תוך שמירה על מתחי הרשת הארצית. כל שינוי מזערי בתדר מעלה או מוריד את הספקי תחנות הכח. יש מפקח ארצי 24 שעות ביממה שמעמיס את היחידות הנצילות והזולות יותר ואחר כך את היקרות -זה תפקידו. הזרמים משתנים בהתאם למתח ברשת - מתח גבוה או מתח עליון באותו הספק מועבר רק שהזרם מופחת במתחים הגבוהים כדי שהאובדן בהולכה בקווים יהיה מינימלי עקב התנהגות הקווים הארוכים כנגד. לסיכום - ההסבר במאמר מטעה, לא נכון ומי שכתב את המאמר - נאמר בעדינות - מקשקש בקומקום/ בבל"ת וסתם מחפש כותרת להתפרסם.

...העניק במתנה לניצולי שואה, למשל, לקשישים נזקקי סעד וחסרי יכולת במקום לתת לו להתבזבז לחלל כאנרגיה על כל צורותיה. איש לא יצא מופסד; להיפך!

ככל שיותר אנשים משתמשים בחשמל כך שורפים יותר דלקים ומספקים יותר בקשר לאיבוד החשמל זה מה שנקרה הפסדים בדרך. גם שמדליקים נורת להט היא מבזבזת חשמל בחום ולא הכל הולך לתאורה.

לעובדי חברת החשמל ובחינם!!!

דבר ראשון כל אחד יכול להשתמש באופן חופשי בחשמל שהוא מייצר!!! אבל אם הוא מחבר את הרשת הפרטית שלו לרשת החשמל הארצית הוא עשוי לקבל זיכוי מה שממש לא משתלם!!! דבר שני אם תכבה את המחשב בלילות אולי במשך שנה תצליח לחסוך 1 קילוואט אם משהו רוצה לייצר חשמל ולהצליח לחסוך אנרגיה (לא כסף) בקלות הוא מחבר תאים סולרים או טורבינת רוח קטנה על הגג שלו ודואג לחבר אותם אל רשת התאורה הביתית שלו. בנוסף יש להפריד בין רשת התאורה לרשת החשמל הביתית באמצעות מפסק, שרק בזמן שההתקן להמרת אנרגיה לא מספק מספיק אנרגיה לתאורה הביתית, ינתק את רשת התאורה הביתית מההתקן ויתחבר לשאר הרשת הביתית. העניין הוא שבמדינת ישראל המעשה לא כלכלי! לפני שתספיק לכסות את עלויות התשתית באמצעות חיסכון תצתרך להחליף את התשתית כי גם לה יש תוקף. תא סולרי יש אורך חיים של שלושים שנה בקירוב וזה עוד לפני שאני מזכיר את הנושא של סוללת פריקה עמוקה(מצבר) לאגירת האנרגיה המיוצרת!

נראה לי שמה שיונתן אומר (במילים אחרות) הוא זה: כיוון שחברת חשמל מייצרת יותר ממה שאתה צריך, והייצור שלהם הוא "מלוכלך" (שריפת דלק) כל חשמל שתחסוך יעזור יותר מחשמל "נקי" שייצרת (בישראל אינך יכול להתשמש בחשמל שאתה מייצר, אתה מוכר אותו לחברת חשמל ומזוכה בחשבון על מה שייצרת) זאת אומרת: ייצרת 1 קילוואט חשמל "נקי", חברת חשמל משתמשת בו (אחרי שאתה מוכר לה אותו) עם ספיירים, יענו משתמשים בערך ב0.85 ממה שייצרת. אם אתה חוסך 1 קילוואט (כיבוי המחשב בלילות לדוגמא) בעצם חסכת כמעט 1.5 קילוואט חשמל "מלוכלך" שחברת חשמל הייתה מייצרת בשביל לתת לך את אותו 1 קילוואט. מקווה שאני צודק ושזה הסבר ברור...... שבת"ש.

גם ככה קשה להסביר חשמל לאנשים - זהו הסבר ראוי לשבח. יש לציין שה"קצת" איבוד עליו מדובר ושריפה מעבר למה שצריך מודבר לעיתים על עד 50% הפסדים. כך שמי שבחר לחסוך בביתו קילו-וואט שעה חוסך בייצור בין 1.1 ל1.5 קילוואט שעה. לחלופין מי שמייצר בביתו קילו-וואט שעה,(למשל על גג הבית) חשמל ודוחף לרשת, למעשה תורם רק כ0.85 קילוואט שעה לרשת החשמל הארצית, כך שברמה הלאומית מחיסכון של קוט"ש בבית במקום ייצור וואט נוסף אנו מייצרים תחנת כח וירטואלית שהיא עד פי2 יותר גדולה אילו היינו מייצרים (על הנייר) את אותה כמות שנחסכה. במילים אחרות, הזיהום שנחסך הוא כפי-2 עבור האנרגיה שלא היינו צריכים לייצר בתחנת כח המרכזית לעומת הייצור שספק נחסך ספק השתמשנו בו בייצור חשמל בצורה מבוזרת - נכון להיום. בהכנס הרשת החכמה לתמונה התקווה היא שחלק ניכר מהבעייה של מתן מענה נכון לביקוש וחלוקה נכונה של החשמל תתבצע ביתר יעילות לטובת כולם. נכון להיום הדבר הנכון ביותר לעשות הוא להתייעל מכיוון שהחזר ההשקעה על אמצעים שכאלו שואף לאפס ודורש בעיקר את כח המחשבה ולאו דווקא השקעה בתשתיות ובכסף.

צינור, מקל..... יש לך עוד דוגמאות לדברים שאפשר לדחוף לאזרח הפשוט שמשלם על כך ביוקר ?