http://www.youtube.com/watch?v=f8BBZghPb04 גוגל(וגם דרך יוטיוב) מנסה נואשות לסנן את המידע הזה כך שלא יגיע להרבה אנשים דרך: הורדה מתוצאות פופולריות,הורדת סרטים בטענה של חומר פוגעני,חומר שנאה, חוסר יכולת למכור דרך אתרים פופולרים ועוד.

http://www.ted.com/talks/eli_pariser_beware_online_filter_bubbles.html

האלגוריתם של גוגל שם דגש של דירוג ע"פ תוכן איכותי, תוך שהוא בוחן בין השאר את תגובת הגולש לתוכן. בדרך זו הוא מעודד אותנו לכתיבה איכותית ומועילה ומחייה את השיח הכתוב באופן חסר תקדים. מאז מהפכת הדפוס במאה ה-15 לא הייתה התעוררות דומה לזו שאנו רואים היום, כשמדי שעה עשרות אלפי רעיונות, מחשבות ודעות זוכות לתיעוד כתוב ונחשפות לעיני העולם כולו. החיפוש החברתי, על כל חדשנותו הרבה, מספק אלטרטיבה דלה ובעיקר "קלת דעת" תוך שהוא מגביל אותנו לדעות, רעיונות ומחשבות של חברינו בלבד. נכון, אולי באמת מעניין יותר לדעת מה חושבים אנשים שאנו מכירים, אבל האם זה מועיל יותר? והאם די במעגל הקרוב הזה בכדי לספק לנו השקפה מקיפה ורב צדדית על המציאות? מי שממהר לבקר את מנועי החיפוש ואת מנגנוני הסינון שלהם לא עוצר להבין את האלטרנטיבה והיא: סינון הרבה יותר מגביל ובלתי גמיש שנגזר מעצם זהותם של ספקי המידע - שהם כאמור קבוצה קטנה מאוד של חברים, אנשים שבסופו של דבר "דומים לנו". החיפוש החברתי תולש אותנו מהמציאות פלורליסטית של כפר גלובאלי ומחזיר אותנו לכפר הלוקאלי שבו אנחנו חשופים לשיח שמתרחש רק בסביבתנו הקרובה. בדרך זו הוא מוליך אותנו לאחור, מרנסנס חזרה לימי הביניים.

הנה הסוד שלא הרבה יודעים: חברת שגיב SEO היא החברה שעובדת ישירות מול גוגל ומחליטים על תוצאות החיפוש שלנו

וכך Google למעשה שולטת באופן הפרסום ושיווק האתרים באינטרנט.

זה מתחבר לי לתאוריית ה- m שאומרת שיכולה להיות מציאות אחת וגם אחרת, ושתיהן נכונות.