קראתי את הכתבה שוב. ראו הציטוט הזה: " לפי הרגולטור האמריקאי, הורים המעוניינים להגן על ילדיהם מגישה לתכנים בעייתיים, נדרשים לפתור את הבעיה בעצמם באמצעות התקנת מנגנוני סינון באביזרי צריכת המדיה הביתית. " -- זו בדיוק דעתי וזה בדיוק מה שרציתי להציע. שימו לב שהרגולטור האמריקני, שהוא כמובן יותר ישר מזה הישראלי (בישראל חלק גדול מהרגולציות משמשות לגביית והטלת מיסים), מתייחס לשידורים באינטרנט כמו לתכנים אחרים באינטרנט: הרי אין דרך להבחין בין שידורים באינטרנט לבין, למשל, סרטים וסירטונים להורדה. הוא מבין, בניגוד לכרובונים בארץ, שאין דרך הוגנת להתחיל לסנן תכנים בחסות ממשלתית. הפיתרון הנכון, כאן כמו בתכנים אחרים הוא לאפשר למבוגרים לשלוט על התכנים שילדיהם נחשפים אליהם, ע"י כך שספקי האינטרנט יציעו תוכנות לעידוד סינון תכנים. זה דבר שהן מציעות ממילא, אך אני מאמין שהשירותים האלה והתוכנות האלה ישתכללו עם הזמן ויתאימו עצמן אל התכנים החדשים ככל שיופיו באינטרנט. אפשר יהיה גם לשתף פעולה בין מפיצי תכנים גדולים לבין אפשרויות הסינון האלה כך שהורים יוכלו למנוע מילדיהם לצפות בתכנים לא ראויים. אני גם חושב שיש מקום להסדר דומה לזה שבבריטניה, בתנאי שהוא יעשה ביוזמה, שיתוף פעולה והסכמה של מפיצי התכנים ולא בכפייה של רגולטור.

משמעותה העיקרית של רגולצייה באינטרנט תהיה גביית תשלומים ומיסים על מפיקי תכנים ומשדרי תכנים. זה יהיה אסון. אף אחת מהסיבות הסיבות (ולעיתים התירוצים) לרגולציה בעולם השידור הטלוויזיוני אינן חלות על האינטרנט. לכן כל התערבות שם אינה במקומה. הניחו לנו לנפשנו.

צאו לנו מהוריד פרזיטים!!!

עכשיו תהרסו גם את הוירטואלי?