עד כמה שאני זוכר ארגון "אלכוהוליסטים אנונימיים" אינו משיג אחוזי הצלחה מרשימים בכלל (ועולים אך במעט עלניסיון גמילה עצמאי)

הייתי בהחלט שמח לדעת עוד בנושא - ולשמוע עוד על דוגמאות ורעיונות ליישום מעשי של הנושא בארצנו הקטנטונת. קצת מעציב לראות שהנורמות אליהן מתחייב העדר הישראלי הן כל כך עלובות - שירים בכתיבתו של גיספן, תוכניות בהנחיית ארז טל ובגדים יקרים וחסרי כל טעם. הייתי הרבה יותר שמח לראות ערכים מחליפים את הדברים האלה. ערכים חיוביים, שבונים פרט מועיל ומאושר בחברה חזקה בכל המובנים. ערכים כמו שאיפה למצויינות (לעומת "יהיה בסדר" ו"ראש קטן"), עזרה לזולת (ולא, אני לא מדבר על ביטוח לאומי) ופתיחות מחשבתית (חטא המשותף גם למעריצי שירתו של גיספן וגם לקוראי כלכליסט האליטיסטים לרוב). הלוואי והעדר כולו היה דוהר אל הכיוון הזה ולא אל הכיוון הנוראי אליו הוא מתקדם כרגע.

יש שמתגרשים גם מתוך לחץ חברתי..... זה "אין"....

כאן הרי הלחץ החברתי משפיע רק לרעה: כולם מעשנים, כולם מקללים, ומי שלא - הוא הוא חנון....

אני זוכר טוב מאוד את המחנכת השנייה שלי בבית הספר היסודי. היא תמיד דאגה דווקא לקדש את המיינסטרים וכמובן שהיא גם הייתה מאוד פרו-מקובלים. במקום לדבר על זה בכיתה ולהציג את זה כאשליה ו"חברה דמיונית" שהם בנו לעצמם היא התייחסה לזה במשך כל אותם שנים כאילו זה מה שנכון להיות. אני מאז ומתמיד הייתי חסין לגמרי ללחץ הזה ולא פחדתי מחרמות ואיך יסתכלו עלי והיא תמיד דאגה לרמוז לחברי לכיתה שמה שאני עושה זה "לא חיובי". היום מאותה כיתה מקבילה שלי לא יצא חוץ ממני אף בנאדם נורמאלי... הם כולם גמרו כערסים/אנשים שחושבים שהם בבוורלי הילס. הקיצר הפואנטה של התגובה זה שבעולם הרקוב שלנו היום דיי מחנכים אנשים להיות כמו עדר כבשים. ואם לא על ידי המורים אז על ידי טלויזיה ומחשב.

מסתבר שאני ממש אוהבת את זה, וכיום זה הפך גם למשהו שאני יכולה להרוויח ממנו כסף.

אני זוכר שראיתי קטעים ישנים מסביבות סוף שנות ה-70 עד אמצע שנות ה-80, על ראיונות שעשו בקשר לגזענות ואפלייה של הציבור המזרחי בישראל. וזה היה פשוט מדהים, רוב המוחלט של אותם אנשים הגיבו לשאולות של המראיין בזלזול מוחלט כלפי האוכלוסיה יוצאת אירופה של אותם זמנים. זה התבטא בצורה של אם אתה אוהב אופרה, או מוזיקה קלאסית אתה כניראה מפגר ברמות ואם אתה מתנהג בכבוד אל אנשים ולא דורס אותם, אז אתה כניראה פראייר. המדהים הוא שזה היה פשוט קולקטיבי מצד אוכלוסיה שלמה, ואני די חושב שאותו לחץ חברתי גרם לזה שאנחנו ניראים כמו שאנחנו ניראים היום ככלל-אפס תרבות.

מאמר מעניין ביותר,ומעלה תהיות אודות שינוי נורמות התנהגות שהשתלטו על חיינו. ניתן לשנותן...פרחיות,אלימות,גסות רוח...גסות ביטוי...,הודות לכוחה של הקבוצה. חשבתי רבות על כך. ללחץ החברתי כח היכול לשנות,לחיוב,גם אורחות חיים,גם שפה,גם התנהגות וסדרי עדיפות.