גם אני קראתי את הפוסטים המבולבלים של ריקי אגרוואל אודות גרופון. שים לב שבפוסט אחד הוא מזהיר את בעלי העסקים כי הם מעניקים הלוואה לגרופון, ובפוסט אחר הוא מזהיר משקיעים פוטנציאלים כי לגרופון התחייבויות עומדות בשל קצב הגידול המהיר שלה, ולמעשה היא סוג של משחק פירמידה ענק. ייתכן שיש משהו בדבריו, אבל מקובלת עלי יותר דעתה של האנליסטית שהעריכה את שוויה של גרופון ב 2 מיליארד דולר. לעניין הסוחרים המסכנים: אין ספק שכשרוכבים על הנמר יש לעטות כפפות מגן. חלק מהסוחרים שרצו לבצע עסקאות עם גרופון הם, בכל הסימפטיה, מטומטמים. אחרים שטרחו לקרוא ולהבין את החוזה המוצע להם, ואולי אף העזו לעמוד על המיקח, זכו לשרות שיווקי נדיר של הפניית לקוחות. בכתבה של ריקי מצולמת חשבונית הכוללת אוסף של פריטים בשווי 17$ עבורה נגבה 1$ במזומן, והיתרה (חצי מהסכום הנקוב) בשלושה תשלומים. בעל עסק שזה כל מה שהצליח למכור ללקוח, כנראה לא בביזנס הנכון - עוד לפני גרופון. בסיכומו של דבר, יש במודלים של גרופון הבטחה גדולה, שתעבור התאמות ושינויים עד שתתייצב על מנת להשאר.

1. מלחמת סייבר אינה מדע בדיוני והיכולת של אוייב מיומן להסב נזק שיעלה בחיי אדם (עשרות אלפים ויותר) קיימת היום יותר מתמיד. סטוקנט לא היה אמור לפגוע בחיי אדם אלא לעכב (ככל הנראה) את תוכנית הגרעין האירנית. 2. יש הגיון רב בכך שישיבות ממשלה מתקופת מלחמת השחרור עדיין חסויות, אצלנו מדובר באקטואליה ולא בהסטוריה אקדמית בלבד. שים לב שכל "עובדה" הסטורית, או נראטיב מימי קום המדינה או טרם קום המדינה מגוייס מיד לצרכים תעמולתיים של צד זה או אחר, בדרך כלל תוך הוצאת העניין מכל קונטקסט הסטורי. אי לכך כדי להגן על האינטרסים של מדינת ישראל לא כל דבר ניתן כרגע לחשוף כי ההסבר למניעים של החלטה מסויימת יבלעו מיד ברטוריקה מתלהמת של אנטישמיים מבית או מחוץ.