אנחנו לא יצורים רציונלים אלא אמוציונליים אנחנו בוכים בסרט , מתאהבים ונכונים אפילו למות בגלל סיבות רגשיות . זה שאנחנו גם מפסידים כמה אלפני דולרים בתהליך זה שולי לגמריי וחסר חשיבות לעומת כל הקיום הלא רציונלי שלנו .

תענוג לקרוא. ראיתי בדוכן ספרים את הספר ''לא רציונלי אבל לא נורא'', והסתקרנתי. במסגרת הסקרנות הגעתי לכתבה היפה הזו (ולהרצאה די-מקבילה שמלונקקת בויקיפדיה וניתנה במסגרת אוניברסיטה מצולמת), ועוד כמה דקות אקנה את הספר. יפה מאד!

...פחות או יותר... מצד שני אולי פשוט כי זה נוח לי. אנשים באופן כללי מעדיפים להימצא באזורי הנוחות שלהם, היכן שצריך להשקיע פחות אנרגיה. וכשאומרים לי להתקנפרם... oh well... לפעמים זה יותר נעים. בנוגע למה שציינת, כן, אנונימיות היא אכן פריט מתודולגי חשוב. השאלה היא עד כמה באמת מבודדים את הנבדקים. אני מדמיין את עצמי במצב הזה, ונניח באמת היו שמים פרגוד ביני לבין האדם השני. איזו אינפורמציה ידועה לי? א. כל חברי לספסל הלימודים שם (גם אלו שאני מיודד עמם יותר וגם ואלו שפחות). ב. אני מכיר אנשים וידע מתי בערך הם מגיעים למקום הניסוי (הניסויים שלנו התרחשו בשעות שבהם יש לימודים ולכן נשארו רק 2 ימים חופשיים, ואתה מדבר עם אנשים, מברר אם הם צריכים/יש להם הסעה וכו'... שלא לדבר על אלו שהגיעו בקבוצות...). ג. אתה פוגש אנשים בקמפוס, או יותר חמור במסדרון ההמתנה (במסדרון אתה אפילו עלול להתחבר ולהתיידד גם עם נבדקים שלא פגשת מעולם). ד.יש חשש קטן (בליבי -ז"א) שכשאני אצא, האנונימיות תישבר בטעות, כגון יציאה בו זמנית של שני הנבדקים. ה. יש חשש קטן, שהאנונימיות תישבר בכוונה, כי לך תדע מה מטרת הניסוי האמיתי ואם זה לא בכלל ניסוי ALA מוריי (הנרי מוריי). ו. עורכי המחקר הם כנראה מרצים שלי, או מתרגלים שלי, או סטודנטים מעליי שאולי תהיה לי איתם מתישהו אינטרקציה או אפילו אם סתם צופים שאני בחיים לא אפגוש- הם שם. הם בוחנים אותי. הם שופטים אותי. ולא יעזרו שום מערכות מתוחכמות ואנונימיות- כל עוד אני לא עורך את הניסוי, אני לא באמת יודע אם מה שהם מראים לי זו אשליה. ז.אני בטוח שיש עוד פריטי מידע שאני יודע ומשפיעים על ההחלטות שלי רק שכרגע הם נותרים חבויים באינסטינקט. מה כל זה אומר? א. אני מרגיש קירבה גדולה יותר לאנשים שמולם נערך הניסוי. ב. אני מרגיש פחד גדול יותר ועכבה מוגברת לנהוג בצורה שהחברה מגנה. ג.כל הרעש הזה (שגם הוא שונה מאדם לאדם) מתערבב באותות. ד. העקרונות של הייזנברג או הטיית הנסיין תקפים בצורה מוגברת כאשר אתה בוחן אנשים מקהילה מצומצמת ע"י חברים אחרים של אותה הקהילה (חחח, ובייחוד כשמדובר באנשים שמתעניינים בפסיכולוגיה...). אני יודע שעושים ניסויים בהודו, היכן שכסף קונה יותר ומשתמשים באנשים רגילים מכל מיני כפרים... ואני בטוח שגם שם יש את הבעיות שלהם... כמו שאמרתי, הייתי רוצה לחשוב שרוב המחקרים האלו הם מדוייקים. וקונסיסטנטיות בשיטה המדעית היא דבר חשוב ובהחלט מלמדת על משהו. אבל עדיין... קשה לי להתעלם מנקודות חלשות. (מצד שני, אני חי בישראל, חווה הווי ישראלי, באוניברסיטה ספציפית. אולי בחו"ל זה אחרת). ול26- חחח, בגלגולי הקודם הייתי בדואי (חופר בארות.... סטגדיש), אבל זה מתאים לפילוסופיה, במחלקה של מדעי ההתנהגות דווקא הרוב מתנסחים בתמציתיות...

אני מסכימה איתך שניסויים שכל הנבדקים שלהם סטודנטים מגבילים איפשהו את היכולת להכליל את הממצאים על יתר האוכלוסייה, אך עם זאת, בתכנון נכון של מהלך הניסוי ניתן למנוע את רוב ההטיות. אני מניחה שבניסויים המדוברים, שהיוו פריצת דרך, החוקרים הצליחו לגרום לכך שהנבדקים יישארו אנונימיים ולא ידעו מי עומד מולם... זה לא נורא מסובך ובשבילם בטוח שלא...

שיהיו כתבות כאלה. כל הכבוד. כיף לקרוא. מה שמוכיח שעיתונים לא חייבים שטחיות כדי למכור.

מסעדות וצריכה שוטפת אני משתדל לשלם במזומן. אכלתי, שילמתי, שכחתי. משלמים באשראי, מקבלים חיוב אחרי חודש, לא מבינים על מה, הטעם של הארוחה מזמן נעלם, הארוחה עצמה כולם יודעים היכן נמצאת ופתאום מגיע תשלום, יורד מהחשבון, מגדיל את המינוס ועל מה?

הבעיה Netflix שכולם יודעים שהמנוי מיותר פשוט לוקח זמן לאגור משאבים לפתוח את המחשב ולבטל

סוף סוף תוכן שנעים ומאתכק לקרוא. ישר כוח!

ענייני, מקיף, ומשקף. כתבה נהדרת, אני מניח שמחדשת הרבה יותר לדור הפייסבוק ודומיו, מאשר לזקני השבט שמבינים דבר אחד או שניים בביזנס.

פראיירים מפונקים שמבזבזים את זמן על שטויות כל החיים שלהם

כל הכבוד !

פותח את הראש. תודה רבה לך!

כתבה באיכות ממש גבוהה ואני ממש בטוח שהיא תעזור לאנשים רבים וביניהם אני. אני רק אשמח לקבל קישור לכתבה בה נכתב מה הופך משחקים לממכרים.

החלק שמדבר על זה שאפשר ללמוד על אדם מהחפצים שלו יותר מאשר במילוי זמן איתו זו תובנה שאני אקח איתי לחיים. היו עוד חלקים טובים. תודה.

ולמרות שלמדתי בתואר ראשון בפסיכולוגיה על ניסויים כאלו ועל כל מיני אפקטים בסגנון, הצלחת לרתק!!

מי עומד מולך. בנוסף, נערכו ניסויים דומים עם סכומי כסף יותר משמעותיים. למרות שוני בשיעורים שאנשים היו מוכנים לתת, התוצאות בכללי היו דומות.

ולאפל עצות... אפליקציות החינם הם אלה שהפכו את הפלטפורמה לרחבה ביותר בעולם. אחרי שהמונים כבר קנו את המכשירים, והם שבויים של אפל, המחיר התחיל לעלות. בהתחלה לדולר, אחכ לחמש, ובאייפד כבר לעשר.

יש להניח שהכתבה מתורגמת, כמו שבדרך כלל קורה עם עם כתבות האיכות "תוצרת ישראל"

לא מזמן מצאתי את עצמי מתלבט אם להשקיע 4 שקלים באפליקציה שאני מכיר ויודע שהיא טובה (פרוט נינג'ה). אני לא מיליונר אבל בטח לא צריך לחשבן הוצאות של 4 שקלים, ובכל זאת כל כך התרגלתי לחינם שממש כואב לי להוציא כסף על זה עכשיו.

נראה אתכם עוברים על האתרים הגדולים בארץ, קרי YNET-WALLA-NRG וחושפים את השטיקים הפסיכולוגיים שלהם. אם היה לי אנרגיות הייתי מביא לכם לפחות 6 דוגמאות שלטעמי אף גובלות בחוסר תום לב, בעיקר אצל וואלה שדוחפות את הצרכן לקניה תוך חצאי שקרים ומרמה.

ראשית, אודה ואומר שאני עדיין סטודנט מתחיל, אין לי מספיק נסיון והכרה של השטח במובנים גלובליים. אבל אני כן קורא מחקרים בנושאים רבים כבר זמן רב (תחביב. אני מתעניין במדע) ובהרבה מהם לא כל כך מצאתי התייחסות נאותה באשר לציבור הנחקרים, כך מכאן אני מסיק שמחקרים רבים בעצם נגועים בדבר הבא: כמו שכל סטודנט לפסיכולוגיה יודע, מכריחים אותנו להשתתף בניסויים האלו. במקרים רבים הסטודנטים הם למעשה הנבדקים היחידים בניסוי. כשכל התהליך המדעי, שלכאורה אמור לחקור את הנעשה במציאות, מתבצע בעצם בעולם המסוגר של האקדמיה עם נבדקים הומוגניים מרקע מסויים (כן, אפילו שלכאורה מחזור שנה א' עוד לא "נגוע")... לעיתים התוצאה יכולה להיות שווה ערך לפילוסוף היושב במערה ולומד את העולם ע"י התבוננות פנימית. אמנם גם זה סוג של אמפריציזם, אך... מוגבל יותר. אחד מהניסויים שבהם השתתפתי (השאר היו ניסויים יותר קוגנטיביים ואלו שלא- אני זוכר אותם פחות בבהירות...), היה וריאציה בדיוק לניסוי השיתוף הזה. הכניסו אותי וסטודנטית נוספת לחדר, הציעו לנו 30(...?...) שקל, והייתי צריך לבחור אם לחלק אותם או לקחת לעצמי. ברור שחילקתי. למה? כי אני מכיר את הסטודנטית הזו, כי אני צריך לבלות עוד מסר שנים איתה, כי מתישהו בעתיד אני עוד אצטרך איתה וכי אני לא מתכוון לפגוע בקשרים בשביל 15 ש"ח. גם לא 50 דולר. למעט הניסוי הזה היו לי עוד כמה ניסויים שבחנו יחסים חברתיים, פשוט אותם אני כבר לא זוכר כל כך... חלקם קשורים לקלפים וכסף... אז נכון שהפרמטר האישי לא תמיד משפיע על כל ניסוי, אבל אני חושד שניסויים רבים מתחום הפסיכולוגיה בוצעו רק על סטודנטים (טוב, את זה אני בעצם *יודע*), ומה שיותר גרוע- רק על סטודנטים מאותו המוסד שמכירים אחד את השני ושיש להם אינטרס חברתי. אצלנו אגב, הרבה מאיתנו הגיעו בקבוצות, אז בכלל מדובר בחברים...

כתבה מעניינת - קראתי אותה בעניין רב... תודה לדן אריאלי.

אפשר להתחיל את השבת ברגל ימין. ישר כח!

ענק

שנכנסתי לכתבה ישר רצתי לטקסט לא שמתי לב מי הכותב בכלל, אבל אחרי פסקה סגנון הכתיבה הכה מרתק ויחודי נשמע לי מוכר מהספרים וישר רצתי חזרה לראש הדף לבדוק מי הכותב, והתמלאתי נחת שראיתי את השם דן אריאלי... פשוט תענוג !

תודה רבה על ההשקעה!

נקודות למחשבה, למידה ויישום... תודה!