ספק רב אם רשאית הייתה אלשיך לפי הדין לדון בבקשה ולקבל אותה. מי שהגיש את הבקשה אליה, לא היה בעל שום תפקיד בתיק של אגרקסקו. ד"ר נס התמנה על תנאי שיגיש התחייבות ע"ס מיליון ש"ח, לפי החלטה מ-30.6.11. ההתחייבות הופקדה רק ביום 11.7.11. הבקשה שלו למתן הוראות הוגשה ביום 10.7.11, היינו - לפני שהיה לו מינוי כלשהו בר תוקף בתיק! וחוצמזה סוקול החליט למחרת שאין תוקף להחלטת אלשייך!!

לפי המשפט הימי הבינלאומי- ובניגוד למשפט הכללי-סדרי הנשייה ביחס לאוניה הם הפוכים לחלוטין. במשפט הכללי- נושה שמכר סחורה ורשם משכון ראשון- עדיף על נושה שעשה זאת מאוחר יותר. לעומת זאת במשפט הימי- נושה האחרון שסיפק לאוניה שירותים או טובין (תיקון; דלק; מזון) - עדיף על מי שסיפק לפניו. החלטת אלשיך נכונה אולי מבחינה פרוצדורלית במובן זה שהנושה היה אמור אולי לפנות לבימ"ש של הפירוק, אבל לא מבחינה מהותית.

כי לא נעים להתחכך עם שופט שהיא ביטלה את החלטתו.

נדמה לי כי גם אם מבחינה משפטית צדקה כבוד השופטת אלשיך הרי שמידת הצניעות מחייבת להורות לעו"ד נס לפנות לעליון. שיטתנו המשפטית קובעת כי יש היררכיה. את ההיררכיה קובעת, בין היתר - בעקיפין - הוועדה למינוי שופטים. היינו, גב' אלשיך איננה ערכאת ערעור על המחוזי. לא פעם הורו כך שופטים, אחרים, שמידת הצניעות מוכרת להם.

למרות שאינני מצדד בכל החלטותיה של השופטת אלשיך או מסגנונה שלעיתים אינו מתיישב עם מזג שיפוטי נדרש (גם אם בצדק על פי רוב), הרי שהחוק אינו מתיר לשופט להמשיך בהליכים בעת שידוע לו כי קיים צו הקפאת הליכים במסגרת הליכי פירוק או פשט"ר. בהחלט גם מוצדק כעסה של הש' אלשייך על חב' דלקים ובאי כוחה שעקפו אותה. מעשה חב' דלקים הוא ניסיון להעדפת נושים פסולה שבמקרים קיצוניים אף יכולה להגיע לידי סנקציות עונשיות/פליליות. החוק נועד להגן גם על כלל הנושים וגם למנוע מצב שהתמונה שתוצג בפני ביהמ"ש המטפל בפירוק ובפני הנושים תהיה מעוותת ויגרום להטעיה בבואם להחליט האם להסכים להחייאת החברה (לרבות הבנקים והמדינה שנדרשו להקצות כספים לשם כך) או שמא נכסי החברה מועטים יותר ו/או היקף החובות גדול יותר כך שעדיף לבצע פירוק עם כל הצער בכך. מה שנעשה ע"י חב' דלקים וכב' השופט סוקול (למרות ניסיונו הרב) עלול לפגום קשות בניסיונות ההחייאה להצלת משרותיהם של עובדים רבים וכספם של חלק מהנושים האחרים. יובהר כי לי אישית אין כל אינטרס במי מהצדדים או כלפי מי מהשופטים הללו ואני נהגתי בהליכים לצטט גם את כב' השופט סוקול וגם את החלטותיה של כב' השופטת אלשייך. אני רק מבקש להבהיר כי אופן הצגת הדברים וניסוחם נעשה באופן העלול ליצור רושם מוטעה כלפי השופטת אלשייך במקרה זה בלבד - ושלא בצדק. אני דווקא בניגוד אליה מצדד בקיום משוב עוה"ד אך כאשר צריך להגן על שופט אין לי כל בעיה לעשות כן ולא להתחבא מאחורי כינויים.