תומכת בהצעה של אריאל רובנשטיין במובנה הרחב משום שהיא נכונה ועושה צדק כלכלי וחלוקתי. עובדים שאין ברשותם הון ,מתקשים לחיות בכבוד, למרות שהם עובדים במשרה מלאה ואף יותר מכך,ואילו אחרים העובדים משרה מלאה ואולי אף פחות מכך, נהנים מרמת הכנסה מעבודה ומהון המאפשרת רמת חיים גבוהה ומותירה עודפים כה גדולים מהכנסתם השנתית שאין מצב שהם יצרכו אותו ,הרי שאם מפחיתים משהו מהונם, הכנסתם תפחת אך רמת החיים שלהם לא תפחת ,והעברת ההפחתה לאנשים עובדים השותפים לקוממיות החברה בישראל,תשפר את המצב, מבחינת זה נהנה וזה לא חסר.לכן יש לתקן את חוקי הקניין ולהחזיר לטובת הציבור את ההון העודף הנצבר, מעבר לסף גבוה שיקבע. והזמן הנכון לעשות זאת הוא לאחר פטירתו של האדם שצבר את ההון העצום.והדבר צריך להיות נכון גם לגבי תאגידים שם צריך לקבוע מנגנון אחר להחזרת המשאבים לטובת הציבור משום שגם כך אנו נשלטים ע"י אינטרסים של תאגידים אשר יכולים לחיות לעד כידוע.

אם יש לממשלה בעיה עם צבירת הון מוגזמת, שתטפל בכך בעוד הנישומים בחיים ותגבה מהם את המס הראוי. כמה רשעות צריכה להיות בכך שרואים בפטירת אדם "אירוע מס" שבגינו ניתן לגבות מס נוסף? רק כי אפשר? האין זה תשלום כפל מס??? ואיך כבוד הכותב מעז לראות בכך את "המס הצודק ביותר שהוא מכיר"? האם הוא במקרה "מדבר מהפוזיציה" (ובמילים אחרות, לצערו לא יהנה מירושה משמעותית)?...

מלבד הסיבות שנמנו לעיל על חוסר ישימותו של חוק מס ירושה, הרי שהנה לנו עוד הפסד בעצם החרדיות שלנו. אנחנו מונים 9 נפשות כך שבחלוקה בין כולם, לא נותר סכום גדול מדי מהדירה. אולם בעצם מגיע לנו. הדירה הרי ניתנה במתנה מאת מעמד הבינים, כחלק ממסע ההתעלקות והסחיטה של המגזר הטפיל. ההשרצת וגם ירשת?

1. ניתן להתחמק ממנו בקלות ע"י מתנות או סיוע לילדים 2. הוא מעודד צריכה מיותרת בגילאים המבוגרים 3. הוא מעודד יציאה מוקדמת לפנסיה מה שיפגע בכושר הייצור של המשק 4. הוא לא מוסרי (איזה צידוק מוסרי יש למיסוי כפול? פעם אחת בעת צבירת ההון ופעם אחת בעת העברתו הלאה) 5. הוא מאוד קשה למימוש (אם הורשת דירה ויש עליה מס של 20%, איך תשלם את המס? ע"י העברת נתח מהדירה למדינה או ע"י תשלום שווי הדירה? מי קובע את השווי? ומה אם אני לא רוצה למכור?) בקיצור זאת הצעה גרועה ועם המון חורים

בשל עליית תוחלת החיים רוב הסבים מוציאים את שווי הדירה שלהם על מגורים בבתי אבות למינהם והירושה אוזלת

שני הסקטורים שיודעים היטב איך לנצל את מדינת הרווחה. לא לעבוד, ואם לעבוד - לא לדווח למס הכנסה. כל הטבה לשכבות החלשות תגיע לכיסם על חשבון האנשים שעובדים ועושים מילואים, ורק תספק להם תמריצים נוספים לאורח חייהם העלוקתי.

מס העזבון היה בישראל ובוטל עשירי ישראל יתחמקו מהמס בעזרת כל מיני קומבינות נאמנויות ורישום עש הילדים . מי ששילם את המס בדרך כללל היו יתומים שאיבדו את הוריהם במלחמות תאונות דרכים וכו . היה רעיון בזמנו של ביייגה שוחט להשלים את המס בעזרת מס נוסף ששמו מס מתנות שלמעשה ימנע מהורים לעזור לילדים ויעקוף את מס עיזבון אבל הרעיון נתקל בהתנגדות עזה כי זה מנוגד לאופי של העם היהודי שהורים מממנים חתונה לימודים ועזרה בקנית דירה לילדהם .

המדינה תיקח ואיך תחזיר !?

קראתי את דברי הפרופסור המלומד והבנתי שהוא אינו בעד חיסכון אנשים רבים לוקחים מיד עם הולדת ילדהם את קיצבת הילדים ופותחים תוכנית בה מושקע הכסףכך שבהגיעם לגיל 18 ברשותם סכום נאה להשקעה ברכישת דירה/לימודים וכו'. צעירים רבים מתחילים מיד לאחר השרות הצבאי ותחילת העבודה להפריש כספים לחסון כך שעד הגיעם להקמת משפחה (נניח בגיל 32 )ברשותם סכום נכבד. רבים בחרו במקום לשלם במשך שנים דמי שכירות של 4000 ש"ח לשלם משכנתא בסכום זה ע"ח דירה משלהם. אני ורבים כמוני בחרו לעבוד במשרה מלאה ולהיות סטודנט בערב במכללה ולגור עם ההורים או לחלוק דירה עם עוד 2 שותפים. ולענין העיזבון: הורים: מן השורה (לא בעלי הון) יש לכולם,חלקם עבדו ב-2 עבודות,השקיעו,למדו,חסכו מעצמם והגיעו לדירה (תוך תשלום המיסים המלאים החלים עליה)-מן הראוי לא להוסיף מס נוסף במדינה בה המיסים הם מהגבוהים בעולם.