אני עובד כיום במפעל כאחראי מחסן ולוגיסטיקה לאחר שלוש שנות עבודה ללא העלאה בשכר בכלל ולאחר בקשות חוזרות ונשנות ללא מענה חיובי נכנסתי לדאון אין סופי בעבודה שבה אני מרגיש כאילו ועושים לי טובה שמעסיקים אותי התחלתי לחפש מקום עבודה חדש ומצאתי משהו שונה לגמרי ממה שאני עוסק בו היום אך קיים סיכון קטן אני אמור להחליף בחור בעבודה מסויימת שיוצא להחליף מנהלת בסניף אחר בגלל חופשת לידה מבחינתו זה קידום כי הוא יקבל רכב צמוד וינהל סניך לתקופת החופשה. מה קורה לא ידוע עם היא תחליט לחזור או שמה להישאר עם התינוק בבית . אם היא תחליט לא לחזור אז זה משחק לטובתי וגם לטובת הבחור שהחליף אותה ואם היא חוזרת אז אני נדפק כאן וצריך לחפש את עצמי שוב וזה מאוד מפחיד אותי כיום אני מקבל שכר מינימום ובעבודה החדשה אני ישדרג את עצמי בין 2000 ל3000 ש"ח בשכר. מצד שני האינטואיציה שלי אומרת ששווה לקחת את הסיכון ... לא יודע מה לעשות?

ועדיין רובנו נשארים במקום העבודה שלנו ומקטרים את דרכנו לפנסיה.

הסימפטומים היו חוסר שביעות רצון, דברים שבהם אני טוב בעבודה החלו לשעמם אותי, הקש ששבר את גב הגמל היה שכל כיוון התקדמות אפשרי נראה ממש לא מושך. ניסיתי לדמיין את עצמי בתפקידים אחרים ועדיין היתה הרגשת חוסר רצון לבצעם. בימים אלו מנסה להתחיל קריירה חדשה.מקווה שיצליח.

וכאשר אתם מתחילים לברר מה קרה אומרים לכם: לא קראתם את המייל שמודיע לכם על סיום עבודה, ביטול ה-password והזמנה לשיחת סיום עבודה אצל הממונה העקיף בשעה 11:00?? אופס, שכחנו שכבר אין לכם גישה לרשת.

אחרי 25 שנות עבודה בתפקיד בכיר קמתי יום אחד בגילי הלא צעיר והחזרתי את המפתחות הסתובבתי והלכתי הביתה בהקלה עצומה ובשימחה, וזאת למה? מפני שהחברה שבא עבדתי שהיתה חברותית אהושית מצליחה בקנה מידה עולמי שהעובדים היו מגיעים לעבודה עם ברק בעניים וחדוות יצירה אותה חברה מצליחה נרכה שסכומי עתק ע"י חברה אמריקקית כן זה הבמוצא שלהם , אותה חברה מרגע הרכישה הפכה את מעוזנו ביתנו כור מחצבתנו לאירגון וכמו בכל אירגון אנשים נילחמים זה בזה מלכלכים אחד על השני עמד לרשות העובדים טל מלשינון, ההנהלה התחלפה והחלה לשלוח הביתה את כל הוותיקים אלו שהרימו את החברה בנו אותה להצלחה עולמית נעשו לא שווים להנהלה האמריקקית והם הכניסו אנשים שלהם כמו בייטק שלא רואים אותך ממילימטר אתה רק מיספר עלום, האנשים נעשו כבויים עצובים, אני אושפזתי 3 פעמים עם לחצים בחזה בגלל מועקה ולחץ מהנעשה בעבודה, עד שיום אחד מצאתי את עצמי במיטה ב8 בבוקר והבנתי שאין לי כלל חשק להגיע למקום הארור הזה. החזרתי את המפתחות לאמריקקים ויצאתי לדרך חדשה טובה בהרבה.

נשוי + 3 יעזוב את הייטק לטובת סלסולים מזרחיים באיזה מועדון יפואי ???! נו בחייאת

אולי תתנו עצות לסימפטומים אמתיים ולא למצב שבו ברור לכל שצריך להחליף קריירה?