שוק העבודה של רופאים ילך וייפתח למעבר אנשי מקצוע בין מדינות שונות. זאת, לנוכח המציאות של מחסור באנשי בריאות באיחוד האירופי הצפוי לעמוד על מיליון עובדי בריאות בשנת 2020. יש להבטיח כי התנועה החופשית של אנשי מקצוע לא תפגע בסופו של דבר במערכות הבריאות של מדינות מהן מהגרים רופאים לצורך עבודה במדינות אחרות, המתגמלות את רופאיהן בתגמול גבוה יותר. 25% מהרופאים בארה"ב, 23% בשווייץ, 36% בבריטניה ו- 39% בניו-זילנד – הוכשרו במדינות אחרות. הגורמים המשפיעים ביותר על הגירת רופאים הם פערי השכר, ואחריהם הזדמנויות קריירה, ותנאי עבודה.

המדינה חייבת לעבור לתכנון לטווח של 10-15 שנים קדימה: המדינה גדלה מדי שנה ב- 130 אלף תושבים, ועל מנת לשמור על השיעור הנוכחי של רופאים לאלף תושבים, יש צורך בתוספת מאסיבית של רופאים חדשים. על פי הנתונים, נדרשים בארץ 900 רופאים חדשים מדי שנה - לעומת 600 בלבד המוכשרים בבתי הספר הקיימים לרפואה.

את הרפואה הציבורית, זורה חול בעיניים: בסופו של יום, מי שמנהל את מערכת הבריאות הוא משרד האוצר, וההתייחסות למערכת הבריאות היא תמיד האחרונה בסדרי העדיפויות.

היא רק שכחת לציין שבמפעם הקודמת המו''מ הזה נמשך 8 (שמונה) שנים. אז מה?? כל הזמן הזה, כמעט עשור, לא לנקוט עיצומים. גדול גדול. ממשלת שקרנים

כאזרחי מדינת ישראל ואזרחים שווי זכויות, להיאבק על פרנסתם ועל תנאי עבודה הוגנים. מקוה שהמדינה תבין סוף סוף שזה לא נכון להלחם ברופאים. הם מצילים אותנו.

לשדרג אותה מיד עכשו.