הדבר הנכון היה להשאיר את גיא והוא הביא חיקוי במקום.

לא שמעתי עליה מעולם ואם היא נחשבה לאוטוריטה בביצה שלה אז מברוק. אבל די עם הפלצנות המילולית המיותרת (נו טוב, זה הרי עצם העניין, מדובר בפרסום, לא?). פאתט. מחר כתבה ב'כלכליסט' על הכוהן הגדול של הפלאפל? הכוהנת הגדולה של הפוש-אפ? הכוהנת הגדולה של דיאטת לחם ובצל ירוק? אז תרגיעו. תודה. כוהנת מקלדת.

לבחור הזה אין פרצוף של מנכ"ל. קיבל ירושה - יכול היה למכור את העסק או להיכנס לנעליה של האימא. בחר באופציה השנייה - ולא ברור למה. הכתבה מוכוונת עבר (אימא ככה ואימא ככה) ולא עתיד. אף מילה על איך הוא רואה את ביה"ס בשנה-שנתיים-חמש שנים הבאות. אז מה אתם אומרים - מה הסיכוי שלו להפיל את העסק? לשמר את הקיים? להגדיל ולהצליח? ומה הסיכוי שהייתם נרשמים ללימודים בבי"ס שהמורה הדומיננטי בו כבר איננו? לעניות דעתי היורש לקח על עצמו אחריות גדולה וסיכון גדול. נקווה שיצליח.

חמוד? לא מספיק טוב? בוא תגיד לי בבקשה מאיפה לעזאזל הקביעה הרדודה הזאת?? בית הספר על שם תירצה גרנות הוא בית. וגדלים בו קופי מבריקים מאז ומתמיד. וככה זה ימשיך. אז בוא תכבד את עצמך ואת זכרה של הכוהנת הגדולה בתחום.