אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קראו עוד סגור

אח, איזו מכה

79 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

פרסם תגובה בטל
78.
אח /אחות /אחיות ואיזו כתבה !
כאמא לחמש בנות ,וסבתא לשנים עשר נכדים! כל מילה בסלע ,מעובדות החיים,למדתי שחיכוכים קטנים זה בריא ! אבל השרשתי לצאצאי את המשפט "בגלל שנאת אחים / חינם חרבה ירושלים" אז הם תמיד הוזהרו ולמדו לקחת אחריות על הצלחה ואושר משפחתי , ומה שזורעים בעבר ,קוטפים היום !ואני גאה בזה !
חנה לוי | 27.10.11
73.
יחסים בין אחים-אחיות
מצוין שיש התייחסות ל-"יחסים רעילים" בין אחים-אחיות, שאי אפשר לשקמם. זה גורם להרבה מאוד כאב, סבל ותסכול כאשר מנסים "בכל זאת", בעידוד הסביבה הקרובה. הספר נותן לגיטימציה לתחושה הפנימית של המעורבים - שאין שום סיכוי לשקם יחסים כל כך רעילים ועדיף ללכת קדימה ולהשקיע ביחסים טובים.
shor | 15.10.11
68.
יחסים בין אחים יכול להיות דבר מדהים
אני התאהבתי באחותי מהרגע הראשון שראיתי אותה בבית חולים. זו הייתה ממש אהבה ממבט ראשון עוד לפני שאמרו לי מי מהתינוקות זו אחותי. היא הביאה אור ושימחה לחיי ואף פעם לא קינאתי בה, היא מילאה לי צורך שהיה לי לחנך ולהראות למישהו את תפיסת עולמי ועד היום באמת היא אומרת שאני האדם שהכי השפיע עליה למרות שאנחנו מאוד שונות והולכות בדרכים שונות בחיים. אחים זו ממש שותפות גורל רק הם מבינים את הסודות הקטנים והאינטימים של המשפחה ואת הקשיים שלנו עם ההורים, להיות אח זו ממש זכות. אוהבת אותך אחותי!! :)
נרקיס | 13.10.11
65.
אני אח אמצעי ומה שכתוב כאן מדוייק לחלוטין
תמיד הייתי תעלומה גם למשפחתי וגם לעצמי ותמיד הסתדרתי בעצמי וגם בעתות כאב ומצוקה אני מעדיף לא לפנות למשפחה בדרך כלל, למדתי ויש לי נטייה חזקה לסמוך רק על עצמי ולטפל בעצמי המטפל והמטופל,המורה והתלמיד... בדיוק כמו שנכתב תמיד האחר,השונה,המקורי בכל מצב
מישה | 13.10.11
64.
כתבה טובה ולי יש ניסיון רב בעיניין-אני בת זקונים
כשהייתי קטנה אחי היכה אותי הרבה ללא שום סיבה, והיום יש לי יחסים מעולים איתו, גם אחותי היכתה אותי בילדות , ללא סיבה , היום היחסים איתה מצד אחד חבריים ומצד שני היא מרבה להקניט ולבקר אותי, האחיות הבוגרות שיש פער גילים גדול מאד בינינו, אחת מהן עזרה בגידולי, והיתר היו עסוקות בגידול ילדיהן, וכנראה , שלא התלהבו מהגחתי לעולם ולקיחת תשומת הלב של ההורים מהן, אף פעם לא קיבלתי יחס חם מהן, בעצם שום יחס, היום דווקא האחות שעזרה בגידולי, אני לא בקשר איתה כבר שנים, ואחת האחיות שבקושי היה לי קשר איתה, 'היחסים בינינו 'התחממו' , האחים הבוגרים ממני בהרבה, היו בסדר, לא חום ולא קור, ידענו שאנחנו אחים, הם באו להורים וראו אותי שם, דיברנו , לא מעבר לזה, אחד האחים הבוגרים, היום היחסים איתו מעולים והוא בשבילי כמו אבא, הוא עוזר לי בכל דבר שאני זקוקה, האמת , שאת רוב אחיי ואחיותיי הכרתי די טוב, אי אפשר להגיד שהיו הפתעות או אכזבות גדולות מהם עם השנים, האכזבה הגדולה ביותר היתה מאחותי שעזרה בגידולי, ההפתעה הגדולה ביותר היתה מהחות המבוגרת שהיום היחסים איתה טובים. לסיכום, אני חושבת שהורים צריכים להתערב כשיש מריבות בין אחים ובמיוחד כשיש אלימות בילדות! הוריי עבדו מאד קשה , רוב הזמן לא היו בבית, ואני ספגתי מכות מיותרות לחלוטין. אני גם תומכת ברעיון שיחסים עם אחים לא בכל מחיר! קשר רע הוא קשר רע ולא משנה מי הבן אדם!
עדיף חברה טובה | 13.10.11
63.
כמה נכון
לשתי האחיות שלי הגדולות ממני הייתה השפעה עצומה על אישיותי רק שבכיוונים מנוגדים. האחות הבכורה לימדה אותי פרק משמעותי באחריות, במסירות, בנאמנות, בנשיאה בעול, בקונפורמיות, "בתהייה ילד טוב". והאמצעית, במרדנות, בהתחדשות, בגמישות, בפתיחות, ובפריצת גבולות ומוסכמות. שתיהן ממשיכות להתקוטט לי בנשמה עד היום...
שחר | 13.10.11
55.
סביבה חברתית
לסביבה החברתית של הילד יש השפעה על עיצובו, ועל יכולתו להתמודד עם אתגרי החיים. ועל מצבו הנפשי. מעבר לאחים, כפי שמתואר בכתבה, יש את החברים בבית ספר. יש את המורים. יש את הרגשות שהאמא מרגישה ומשדרת לילד - ובעיקר יש את עוצמתו החברתית של האבא. ככל שמעמדו של האבא גבוה יותר, וככל שהכנסתו גבוהה יותר - כך גם הילד יפתח ביטחון עצמי. ומיומנות חיים שיאפשרו לו להגיע למעמד חברתי גבוה.
יואל חפץ | 13.10.11
51.
כבוגרת פסיכולוגיה (1997), שתי הערות
הראשונה, לעבודה סמינריונית חיפשתי חומר על הנושא ונדהמתי מהמיעוט. שמחתי לקרוא שהמחקרים הם מהעשור וחצי האחרון השנייה, אדלר כתב מה שכתב אבל *אין לזה תוקף מחקרי*, בעוד שהספר מתבסס על מחקרים. וחוצמזה: אחלה תמונות. כיף שהן של עובדי המערכת ולא של ארכיון תמונות!
הלה | 13.10.11
44.
ולא קראתי את הכל אולי חצי, אבל תגובה מהחיים שלי לפחות
יש לי שתי אחיות גדולות עם אחת מהן אני מדבר יותר מהשניה , עם מי אני מדבר יותר ? דווקא עם זאת שרבתי איתה הרבה בילדות , אני חושב שהריבים האלה נוצרים מקטע של ערבוב רגשות(קנאה, פחד, אהבה וכו) שבסופו של דבר בבגרות מקרבים , עם האחות שפחות רבתי איתה ופחות היה לי קשר לפחות בשלב המודע של חיי כילד , היא אחות שפשוט יש לי פחות לדבר איתה . לכן אני חושב שהריבים כולל מכות בין האחים/אחיות זה דבר שמקרב בבגרות ועושה את המשפחה אמיתית ולא מזוייפת - דוגמא למזוייפת , כולם עצבנים על כולם ועדיין יושבים ביום שישי בשולחן לאוכל (זה ראיתי בצורה חיצונית על משפחתה של חברה שלי) ולא מדברים ומחכים שזה יגמר , אם זה ככה למה לא או לריב ולסיים את הקטע הזה או לא להגיע לארוחת שישי ולתת ליוצרות להרגע . זה לפחות מהניסיון שלי בחיים :)
ג'ייק | 12.10.11
40.
המציאות מראה אחרת
המציאות מראה שלא מדובר ב-12-15% אחים שלא מסתדרים ומנתקים יחסים. זה הרבה הרבה יותר. וגם בבגרות לא חסרים נושאים, בעיקר כסף או תמיכת ההורים בגידול הנכדים, שמפרידים בין האחים. יש מעט מאד אחים שחיים בשנטי ביניהם. רב אלו ש"מסתדרים", בעצם שומרים על יחסים קורקטים, ובדר"כ זה בגלל הורה "שליט" שנותר בחיים ושומר, לפחות רוחנית, על הגחלת. אחרי 120 של ההורים, או ההורה הדומיננטי, אין גם את האידיליה הקטנה הזו, ואז הם בקושי מדברים, ומטבע הדברים מתרכזים בתא הקרוב שלהם ובתובנות שלהם, ואיך "לא להיות דומים להורים" (ובדר"כ הם בעצם כן..)... הכתבה מעניינת, אבל זה כמו לומר לחולה סרטן - יש לך מזל כי יש לך סרטן מסוג נהדר, ואז הוא מגלה שהכל נהדר חוץ מאשר אצלו...
שאלה | 12.10.11
39.
ומה קורה כשההורים דווקא מתערבים לטובת האח הצעיר?
הרי הילדים לא נמצאים באינקובציה משלהם, יש להם את ההשפעה המאגית של ההתייחסות של ההורים. כשאב לאורך שנים ארוכות מעדיף בת אחת על פני השנייה, מגיל צעיר מאוד, וכל ובכל הזדמנות טורח להעדיף את הצעירה על פני "הגדולה", זה מה שקורה לאחות הצעירה שעם השנים הופכת להיות אטומה, יהירה , מתנשאת ומנוכרת לאותה אחות שקיבלה יחס מבטל מהאבא. אחר כך באו להן ילדים לעולם. האחות הצעירה שקיבלה את היחס המועדף לא יודעת לגדל ילדים, הם הפכו להיות החיילים שלה במסדר, היא מכה אותם ומתעללת בנפשם. זה מה שיצא מהלקות הזאת של העדפת בת אחת על השנייה. ואין קשר ליחסים בין אחים, כי הם מושפעים תמיד במאה אחוז ולתמיד מהיחס של ההורים, מההתערבות בין הילדים, והצרה הזאת הולכת איתך לכל החיים, לנצח.
מ. | 12.10.11
32.
כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו
מתכון לבסט סלר בסגנון אמריקאי המצרכים: 1. סיפור אישי נוגע ללב (עם סוף מתקתק) 2. כמה עובדות מהממות מעולם החי והצומח 3. ראיונות עם שניים שלושה פרופסורים (למדעי החברה) מאוניברסיטאות מובילות 4. הרבה "מסקנות" (בלתי מהפכניות בעליל) שמאשרות מה "שאנחנו כבר יודעים בבטן" ושכל אחד יכול להתחבר עליהן. אופן ההכנה: לערבב היטב, ולהגיש פושר
האחים קראמזוב | 12.10.11
31.
אני גדלתי כבת יחידה עד גיל 11
בכלל לא היה לי צורך בעוד אחים, היו לי את כל המותרות בבית, הייתי עצמאית, לא סגורה (כפי שכתבתם) מלאה בטחון עצמי והיו לי מלא חברות שהן בעצם מלאו את החסר של האחים. עד שאחי נולד, ובאופן טבעי כל התשומת הלב מופנית אליו, אבל אני כילדה מאוד בוגרת עזרתי מאוד בטיפולו, נהגתי כמו אמא קטנה בגידולו, בהמשך אני זאת שהייתי בודקת ךו שיעורים והייתי משקיעה בו המון, ולי היה מקשיב יותר מההורים. היום הוא בן 18 וחייל, אנחנו קשורים מאוד חזק.זה קשר מאוד מיוחד.איתי הוא מאוד פתוח בכל נושא, מאוד אוהב ומעריך אותי.
אנונימית אחת | 12.10.11
24.
אדלר עסק בנושא בראשית המאה העשרים :)
הרופא אלפרד אדלר, מייסד הפסיכולוגיה היאינדיבידואלית, עסק בנושא כבר לפני למעלה ממאה שנים! הוא, ואחריו ממשיך דרכו דרייקורס (ילדים האתגר) דיברו על חשיבותם הרבה של האחים על עיצוב אישיותו של האדם. אדלר זיהה מאפיינים משותפים לילדים בכורים, שניים וכו' - אך מעל הכל - על פי התיאוריה של אדלר הכל יכול להיות גם אחרת!!! מודעות הורית להשפעת המקום (הסובייקטיבי) והמיקום (האובייקטיבי) במערך המשפחתי, תאפשר לנו לפתוח בפני כל אחד מילדינו את מירב האפשרויות! להרחבה: אלפרד אדלר - אתה וחייך, ילדים האתגר - דרייקורס ועוד... חג סוכות נפלא לכולם!
אורית רוזנבוים | 12.10.11
23.
לחיים...
התנ"ך אומר ואהבת לרעך.... רבי עקיבא אמר אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך.... זוהי בעצם ההשלמה שלו למשפט הזה, כי אתה לא באמת יכול לאהוב מישהו אחר (גם אח) כמו שאתה אוהב את עצמך... אבל את כן יכול לא לעשות דברים ששנואים עליך לאדם אחר... כבוד ההדי פשוט :) לא יודעת בנוגע לתנ"ך ולעיקרי הדת וכל זה... אבל זה נשמע כמו משהו שקצת חסר לנו בחיים :)
אפרת | 12.10.11
10.
* רק * 12%–15% ? מה זאת אומרת "רק"?
על כך צריכים להיות מחקרים. מי שסובלים מן ההרעלה של האחים שלהם - שחייבת להיות קשורה בהרעלה של ההורים - הם הזקוקים לעזרה הרבה ביותר. אח שמבזה את אחיו וגוזל אותו רואה את הדוגמה הזו באיזשהו מקום= מאילושהם אנשים= מההורים. הוא למד את זה מן ההורים, הוא מחקה את הדוגמה, וגרוע מזה, הוא מקבל גיבוי על כך. ההורים תומכים בו, אם באופן אקטיבי, או בפאסיביות, בהתעלמות. כאן ההשתקה האמיתית. סתימת-הפה, הן בתוך הבית, הן במחקרים. מי שסבלו מאח משפיל סבלו מן הגיבוי שהאח המשפיל קיבל מן ההורים. סבלו מן ההשתקה. הם אלה שזקוקים למרב המוּדעוּת והעזרה. קרן כותבת: "הילדים הבאים אהובים ורצויים גם כן, הם לא צריכים לחלוק בפירורים שנשארו, כמובן". כ מ ו ב ן ? מובן למי? על סמך מה? מה עם כל אותם הנכללים ב"רק" 12-15% ?
כמה זה 12-15% | 12.10.11
8.
זה מאוד נכון
אחי בשבילי היה תקופה מסויימת כמו אלוהים ואז התחלתי להבין שהוא גם אהבל כמוני אבל למדתי ממנו על בני אדם יותר מאשר מכל דבר אחר, הוא לימד אותי להיות מאופק ויחד עם זאת גם תקף. הוא ממש תרבת אותי, אם לא הוא, אז הייתי היום איזה עבריין או יותר גרוע מזה - דוס אוכל חינם
X | 12.10.11
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת