רון ורדי זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לילד/ה מחונן/נת ! זה המקום המושלם ! אני לומדת שם כבר 7 שנים ועדיין לא ידעתי שובע ולצערי זאת שנתי האחרונה

כשהייתי ילד לפני הרבה שנים הלכתי לחוג הזה. היה ניסיון אמיתי של המערכת לספק עניין לתלמידים שמערכת החינוך הכללית לא הספיקה להם, ורצו ללמוד יותר. החוג היה בדרך כלל חוג נחמד, רק שהיו שנים שגם מה שלימדו שם היה משעמם למדי, ולא סיפק שום עניין. היו לעומת זאת שנים שבהם כן היתה הצלחה. חבל רק שזה נפל בדיוק על היום שהיה דרדסים אחרי הצהרים

אם ילדכם קיבל הזמנה למבחני המחוננים, יש שני אתרים חדשים ומומלצים ששווה לבדוק: www.מחונן.com (או http://www.xn--9dbduge.com/) - מיבדק פשוט שבודק את רמת ההתאמה של הילד או הילדה לתכנית המחוננים ואת הסיכוי לעבור את הבחינה www.מחוננים.com (או http://www.xn--9dbdhqboa.com/) - דוגמה של המבחן, גם של שלב א וגם של שלב ב. מבחן מתכונת לדוגמה. פשוט וקל. שווה לראות לקראת מה הילד הולך בהצלחה

עמדתי לפני שנה לפני ההחלטה האם לרשום את ביתי לחוג או לקייטנת הכנה לקראת הבחינה. נראה לי מוגזם ומופרך לחלוטין אך הבנתי שבלי הכנה ביתי תגיעי לבחינה מעמדת נחיתות מול כאלו שכן התכוננו. בחרתי באופציה שפויה יותר לדעתי, הכנתי את ביתי בעצמי, בבית, בזמן ובקצב שלנו, בלי לחץ ובכיף. הבעיה היא שאין בשום מקום דוגמאות והסברים ותאמינו לי שחיפשתי. לבסוף קניתי חוברת דיגיטלית מאחד האתרים שנתנה המון דוגמאות והסברים על הבחינה ועל מה יש לשים דגש. לא לומדה אלא חוברת שניתן להדפיס ממנה את המבחנים. החוברת עזרה מאד (עלות לא גבוהה 150 ש"ח בערך - נמוך מאד לעומת מה שמוזכר בכתבה) וביתי עברה את הבחינה ונהניית מיום שליפה פעם בשבוע.

ויש כאלו שלא. הבעיה היא שהמבחן לאיתור מחוננים בכיתה ב הפך לממוסחר ורק מי שמתכונן יש לו סיכוי להתקבל. הכנה זולה ופרטים על המבחנים והתוכניות נמצאים באתר www.mehunan.com

קיימים גם מחוננים בעלי ליקויי למידה והפרעות קשב. ילדים אלו פעמים רבות לא מאובחנים בבחינות הראשונות של משרד החינוך, אלא לאחר בחינה חוזרת, או בבחינות אחרות. סקרנותם, יכולותיהם הגבוהות והיצירתיות של ילדים אלו כמעט ואינם באים לידי ביטוי, במערכת בה ההתמקדות היא, פעמים רבות, בעיקר בקשייהם. עובדה זו גורמת לתחושת כישלון קשה. הדבר נכון בכיתות רגילות ובוודאי בכיתות המחוננים. קבוצת הורים מעוניינת להקים מסגרת לימודים שתתאים לילדים אלו, בכדי לאפשר להם להגיע למיצוי יכולותיהם הגבוהות, לפרוח ולהיות מאושרים. במידה ותמצאו עניין במסגרת זו, תוכלו לפנות אל כתובת המייל: Gifted.newschool@gmail.com

1.תוצאות ה"מבחנים" מוטות ע"י משרד החינוך. (בין השאר,העדפה לבנות). ההטיות אינן שקופות לציבור. זכותו של משרד החינוך לקבוע מדיניות ההעדפה מסוימת, אך לא להסתירה מעין הציבור, כאילו המבחנים שווים לכל. 2."טיפוח המחוננים" = קישקוש אחד גדול.

במקום לחלק את התלמידים לחלשים, רגילים ומחוננים, שיתנו לכל ילד ללמוד בקצב שלו, ושיפתחו את ההעשרות לכולם (תחת הגבלת התקציב הברורה). כל השיטה של כיתות היא לא הגיונית - מכריחים קבוצה גדולה להתקדם באותו קצב בכל הנושאים.. שיהפכו את המורים למתווכים של הידע, ושהמורה ידאג שכל תלמיד מתקדם. צריך שיטת חינוך אחרת..

בפועל לא מקבלים שם כמעט כלום מעבר למה שמקבלת כיתה רגילה - התקציבים שמושקעים במחוננים בארץ שואפים לאפס, למרות כל הפרופוגנדה של שלומית רחמל (שאין לי מושג עד היום במה היא מועילה למישהו) ומשרד החינוך. שלא לדבר על זה שהיום, עם שיטת המיון החדשה בה המחוננות נקבעת ע"י ציונים גבוהים באזור מסוים, מחונן זה לא מה שהיה פעם... הדבר היחיד שכן מקבלים הוא שבית הספר מקצה לכיתת המחוננים את המורים היותר טובים שלו, וגם זה עוד לא אומר שהם אכן מתאימים ללמד מחוננים. עדיין, במבט לאחור, כדאי להתקבל לכיתות האלה, אבל זה תלוי גם באופי של הילדים בכיתה הספציפית. שמענו סיפורי זוועות על כיתות שנהרסו מבחינה חברתית בגלל תחרות בין הילדים.

זה לא מפליא שהורים מוכנים לשלוח את ילדיהם למבחני הכנה כדי שיקבלו חינוך טוב יותר לפחות יום אחד בשבוע על אף ההשלכות. למה אף אחד לא מדבר על כך שצריך לתת לילדים המחוננים/מצטיינים/משתעממים חינוך טוב יותר בביה"ס במשך כל השבוע?

מחוננת/נן לא צריכים שום כיתות מיוחדות כי אם הם כאלה האפשרויות שמעמיד לרשותם האינטרנט הוא אינסופי וכמחוננים הם אמורים לדעת איך למצא את הידע המתאים ובייחוד שזה לא קשה במיוחד..הם יכולים להשתלב בפרוייקטים באנגלית שאותה הם בטוח דוברים וקוראים ..בקיצור היום כל מה שצריך מחונן זה לדעת אנגלית ולצאת לדרך הוירטואלית משם יגיע לפי יכולותיו ולאן שהחיים יקחו אותו !

טוב, ככה זה שלכולם יש ילדים שהם הרבה מעל הממוצע.

נחמד לראות את אריקה ולדעת שהיא עדיין בכוחות. אני מסכים איתה. המצויינות בלימודים הפכה לחסרת משמעות וילדים מדהימים מסיימים בי"ס ללא ידע והרגלי חשיבה

כיתת המחוננים היתה הצלה בשבילו. ילדים רגילים הפגינו המון קינאה כלפיו. עד היום החברים שלו הם מכיתת המחוננים ומעולם לא היתה ביניהם תחרות. הבן שלי הגיע להישגים מיוחדים בכל קנה מידה. הוא מועיל ותורם מכשרונותיו לחברה ולצבא. והכי חשוב: הוא צנוע מאין כמוהו. וכל ההורים שמכינים את ילדיהם למבחני מחוננים עושים להם עוול משווע. ילד שהוא כאילו מחונן שנמצא בחברת מחוננים אמיתיים יהיה נפל של ממש. מהר מאד יגלו שהוא מחונן "כאילו". אז מה עשינו? נזק לילד.

סתם מעאפנה, לא סתם רוב הילדים עוזבים אותה אחרי שנתיים שלוש. הגיוני יותר להשקיע את הכסף בתלמידים החלשים כדי שלמחוננים תהיה סביבה קצת יותר אינטלגנטית במערכת החינוך הרגילה. בסופו של יום, הדבר שהכי מפריע למחונן הוא רמת האנשים שסביבו. את הרובוטיקה והפיסיקה או מה שזה לא יהיה שמחונן אמור להתעניין בו, הוא ממילא ימצא בספרים, בתכניות טלויזיה ובאינטרנט.

הסברתי להם שאם הם מתעקשים הם יכולים להיבחן. הם העדיפו שלא ואני שמחה בבחירתם. הבטחתי להם גם שאשתדל שיוכלו להנות מחוגים בנושאים האלו, אם ירצו (והם לא מאוד רצו). על אף שילדי מצטיינים בבית הספר נראה לי לא נכון ואפילו אכזרי לחשוף אותם כבר בגיל כזה למבחן שתוצאותיו בלתי הפיכות ושמות על הילד תווית בלתי הפיכה. התווית הזו משפיעה על יחסם של המורים ושאר התלמידים. תחושת הכישלון של אלו שלא מצליחים היא קשה פעמים רבות כיון שגם הילדים מבינים שלא מדובר ב"עוד מבחן בחשבון". לדעתי, כל ילד זכאי, בגיל זה, להאמין שהוא בעל פוטנציאל ואולי גם מחונן. לרובם יהיו מספיק שנים להתפכח מהאשליה הזו ונכון יותר שההתפכחות תעשה בגיל מבוגר יותר, שבו כבר יש מספיק הבנה לגבי מהי אינטיליגנציה וסוגי אינטיליגנציה, וגם יותר כוחות נפש להתמודד עם היותי "ממוצע" בתחום האינטלקטואלי". ולכל ההורים שדוחפים את ילדיהם: ילד אינו מכונה. זה שתדחפו פנימה קורסים יוקרתיים ומידע לא יהפוך אותו לחכם או מאושר יותר. אמר פה אחד המגיבים שכולם רוצים וזכאים לתהליך התבגרות רגיל והעיסוק המוגזם בהישגים פוגע מאוד.

שגם יהיו ילדים שמחים בעלי כישורים חברתיים.

כאם ל3 ילדים מחוננים אני רואה יתרון גדול מאוד לתכנית המחוננים,וכמו כל דבר בחיים-צריך לדעת לקבל ולקחת הכל במידה. ילד מחונן הוא כמו כל ילד ואין סיבה שהצד החברתי יפגע,כל משפחה שמה דגש על פיתוח הצדדים שחשובים לה. ילד מחונן מפתח את הצד שחזק אצלו והולך לחוגים בדיוק כמו ילד בכיתה רגילה. את הדגש על פיתוח חשיבה ויכולות יש לתת לפני גיל בית הספר. אני מעבירה תוכניות של פיתוח חשיבה לגיל הרך ומאמינה בכך מאוד. לגבי הכנה למבחני המחוננים-מסכימה עם הגב' שלומית רחמל שילד שאינו מחונן והגיע בטעות יסבול במהלך חייו יותר מאשר ירוויח

לאחר סבל ותסכול של שנתיים בכיתה רגילה, קיבלנו את המתנה של כיתת מחוננים. לפי דעתי, מקומו של ילד מחונן ביא מסגרת מיוחדת עם מענה לצרכים שלו, עם חברים שלומדים באותו קצב ומורה עם תואר שני והכשרה מיוחדת לעבודה עם מחוננים. יש לי ילדה מקסימה וחברתית, שהשתלבה עד לכיתה א בכל מסגרת אפשרית בהצלחה, אך בכיתה א' התחילו צרות. היא הגיע לבית ספר עם קריאה ברמה מעולה ורמה טובהמאוד בחשבון. כל שיעור היא פשוט השתעממה ולא היה לבית ספר ומורה שמשגיחה על 37 ילדים, מהם כ-10 קשים בהתנהגות, שום פתרון. ילדה פשוט בזבזה שנתיים, לא עשתה כלום, איבדה כל ההרגלי למידה טובים ולמדה לשתוק - כי רוב החברים לא הבינו בדיחות שלה ולא קראו ספרים כלל. ברור לי, שאם הייתי גרה בגבעתיים או תל אביב, זה לא היה קורה. היינו על גבול מכירת הדירה, כי הרגשתי שמערכת פשוט הורסת את האופי שלבתי ועושה לה רע. במעבר לכיתת מחוננים קיבלנו כיתה עם 25 תלמידים, מורה משכילה ואינטליגנטית שיודעת לסקרן ולעניין, להסביר ולא לדקלם ולהצחיק. פשוט אחרת. ילדים באותה רמה,שגומרים חומר של שיעור במעט זמןוממשיכים לרוחב בדברים מעניינים, שיעורי השערה ברמה מצויינת.ילדתי מאושרת, כיתה מגובשת, הורים ברמה.נראה לי שזה מקסימום שאפשר לקבל ממערכת חינוך החינמית שלנו. וכן, למרות שראשונה עברה ללא שום הכנה, אשקיע את ההנשמה ע"מ ששניה תגיע לאותו מקום .

ומאוד רוצים לגדל רובוטים קטנים בבית. יש לנו שכנים שיש להם שני ילדים מוכשרים, כל היום בכינור ובפסנתר, מאמינה שהציונים שלהם גם הכי טובים. אבל לא תראו חיוך, לא תשמעו צהלה. זוועה. למה לטרטר ילד? מה יש להם לרוץ כל כך מהר, לקראת מה בדיוק? ואחר כך כשיהיו מבוגרים חסרי כישורים חברתיים (כי הלימודים בלחץ באו על חשבון החברה) איך הם יסתדרו בדיוק מול אנשים אחרים? היום יותר חשוב לעבוד על כישורים חברתיים מאשר על הציונים הגבוהים בתעודה. ותעזבו את המחוננים בשקט, תנו להם ללמוד מבלי מקל בגלגלים.

עדיף שהילד יגדל כמו כל שאר הילדים ויטופח בחוגים והצטיינות מאשר שיהיה במסגרת של אוניברסיטה כבר מגיל קטן. לא חשוב כמה יהיה גאון, אינטילגנציה רגשית זה משהו שלא בא עם גאונות וכל ילד צריך להתבגר כמו כל שאר הילדים. יהיה לו מספיק זמן אחרי הצבא להיות גאון. ככה לפחות אני חושבת, ומלא אנשים אומרים לי שאני גאון - אפילו באוניברסיטה לא הייתי ואני אדם די מצליח ודי צנוע ומעדיפה להיות כמו כולם מאשר להיות מבודדת חברתית, כי המקום שממנו באתי הוא לא ממש מקשיבים לבאך או שולחים אנשים לאוניברסיטאות.

כולם העדיפו חיים נורמליים, בחברת ילדים נורמליים מאשר להיות בחברת חנונים תחרותיים בעלי אגו שזה של א. ברק מתגמד לידם. בינתיים 3 מהם כבר אחרי תואר שני, ואחד בדוקטורט. הקטנים יותר עוד נהנים מנעורים מאושרים. אני בטח עושה משהו הרבה יותר טוב ממשרד החינוך.....

ולכן הם מבחנים שניתן להתכונן אליהם ולשפר ביצועים בצורה משמעותית. אין מבחן של אינטיליגנציה שראוי להקרא כזה.מבחן שבודק פוטנציאל ולא ידע. ספק אם יהיה

קשה למצוא הורים שמוכנים למצוא את הזמן ולהתמסר עד כדי כך לטיפוח של הילדים. השאלה היא איך הילדים "מעכלים" את הציפיות הגבוהות מהם

"אם לוקח לך יותר מדי זמן לחשוב, נחש ותחזור אליה אחר כך. אין טעם לבזבז עליה זמן על חשבון שאלה שאתה מסוגל לפתור" ילדים מחוננים הם לא אלו שמוציאים את הציונים הכי טובים, הם אלו שאוהבים לדעת, להביו, ללמוד ומוצלחים בכך.

אני הורה לילדים שנמצאו מחוננים (בלי קורסים ועזרה מקצועית). כל ילדי הולכים יום בשבוע למסגרות הלימוד המיוחדות הללו והם נחשפים למידע וידע שלא קיים במערכת החינוך הרגילה. אבל יחד עם הייתרונות הגדולים חשוב לומר שמחוננות מהווה במקרים רבים נטל כבד על הילדים "שמתוייגים" כ"חנונים" ו"תולעי-ספרים" על ידי חבריהם. בנוסף לכך הם נדרשים לעמוד בכל המטלות הרגילות של בית הספר (כלומר להשלים באופן קבוע את יום הלימוד שפיספסו או בחינות שנערכו באותו היום). הנטל הזה לא קל!!! ילד "רך" שנכנס למסגרת של מחוננות (אם אינו מבריק במיוחד) עלול להגיע לעומס נפשי/חברתי/לימודי שלא יוכל לעמוד בו...ואז הכישלון (במיוחד כשההורים אמביציוזים מדי לגבי "הגאון הצעיר") יביא את הילד לבעיות שקשה לחזות אותן מראש. הורים היזהרו מ"דחיפת" ילדיכם לכיוון זה. אל תצפו מהילד שיגשים את משאלות ליבכם וילך בדרך שאתם חלמתם עליה פעם...

בתור מחונן ובן נוער, אני חושב שכיתות מחוננים זה דווקא דבר טוב (אני לומד באחת כזאת). בהתחלה קצת חריג, אבל בשללבים מתקדמים בחטיבה ובתיכון כבר לא שמים לב. חוץ מזה, בכיתה רגילה אתה תמיד מתבלט, בכיתת מחוננים אתה יכול להיות ממוצע ולהרגיש טוב עם זה.

אצלי היו פשוט נותנים כדור להעביר את הזמן ...

זה היה בשנות ה-80. אז לא היו קורסי הכנה, וליתר דיוק , בכלל לא ידענו שיש כזה מבחן חשוב. באו, בחנו, הלכו. נקודה. המחונן היה מחונן, ולא איזה תוכי שלמד ושינן היטב איך לענות ואיך לחשוב, ולקח מקומו של מחונן אמיתי. אחרי 3-4 שנים נגמרה לי המחוננות. כתת מצורעים זו היתה ולא בני אדם. בטח לא ילדים.... גם חלק מהמורים היו נפלים אמיתיים. למזלי עברנו דירה לעיר אחרת, ולמרות שגם שם היתה כיתת מחוננים, החלטתי להמשיך בלימודים הרגילים. שיחקתי בחצר, פתחתי את הראש (תרתי משמע), הלכתי לתיכון רגיל ובמקביל, כך רציתי, למדתי באוניברסיטה בת"א. כיום אני מחוננת בבית עם ילדים קטנים מחוננים, ובקרוב אחזור למשרד העיצוב המחונן שלי..... לא יודעת מה לכתוב, אבל אם המחוננות תיקבע לפי לימודי ההכנה למחוננות, אז תשקיעו ותכינו הרבה כיתות מחוננים בהרצליה-פיתוח, סביון וכפר שמריהו, וסליחה אם שכחתי את עומר וקיסריה..... אה, כן, עיקר שכחתי: אחרי שיגמרו לימודי המחוננות ושעורי הבית של החננות, ישארו ילדים רגילים ומסכנים, שיש להם הורים אמביציוזיים, והכל, ע"ח ילדים מחוננים אמיתיים.

ומהמחוננים שטופחו עד דק, לא יצא ולו גאון קטן אחד. עדיף כישרון על מחוננות.

כל מה שאחרי זה זה רכישת כלים (מתמטיקה, תווי נגינה, הנדסה...) לביצוע. מי שלא מתחיל ממש מוקדם אחר את הרכבת

כשהייתי ביסודי הכריחו אותי לעשות מבחן התאמה אותו עברתי בהצלחה. מאז לא הפסיקו להטריד את אמי לגבי העשרה למחוננים, והיא נכנעה. יום אחד שאלתי את המורה לטבע בכיתה ג' של תחילת שנות ה-80 איך יכול להיות שיש פרחים בקישון המצחין, ואם הם כל כך מצליחים לפרוח שם אז למה לא משתמשים במה יש להם בפנים כדי לנקות רעלים ומחלות. בתגובה היא חייכה, ביקשה ממני בנימוס להפסיק עם הדמיונות שלי והמשיכה במערך השיעור כמתוכנן. הדבר היחיד שרציתי היה שמישהו ינסה להתייחס למחשבות שלי קצת יותר ברצינות, ויעזור לי לבסס או להפריך אותן. לא היה לי שום רצון לדעת יותר מאותו השיעמום. זמן קצר לאחר מכן ביקשתי מאמא "להפסיק עם המחוננוּת" וללמוד כרגיל. לשמחתי זכיתי באמא קשובה מאד, והיא הסכימה להוציא אותי מהמסגרת הזו. יותר משני עשורים לאחר מכן, ואינספור מחקרים אקדמיים מאששים את כיוון המחשבה "הדמיוני" שלי. יותר משני עשורים, וכיתות המחוננים בישראל עדיין מלמדות עוד מאותו השיעמום, והורים היסטריים נלחמים כדי להכניס את הילדים שלהם למסגרת המנוונת הזו שכמעט כל מחונן אחר שהכרתי בבגרותי העיד עליה ככזו. מספיק עם הפיקציה הזו. או שמשרד החינוך ישכיל לטוות עבור אותם תלמידים תוכניות לימוד יצירתיות באמת עם מורים בעלי מעוף בהתאם, או שיבטל כבר את כל הפסטיבל סביב המושג הזה.

כמו שמסגרת לילדים אוטיסטים או הסובלים מפיגור נותנת מענה לצרכים מיוחדים שלהם, כך גם מסגרת לילדים מחוננים. את זה ההורים השולים את ילדיהם להכנות לא רואים, או שמדחיקים. יש חוגי רובוטיקה, טיסנאות, דרמה או כל דבר אחר גם בלי הגיבנת של תואר המחוננות. הילד שלי יודע שהוא הולך לחוג רובוטיקה ולא ל"מסגרת מצויינות". אני דווקאמ אמין במיון, אבל רק בגילאים מבוגרים יותר. מעניין גם שאין מחקר שבודק הישגים ושביעות רצון אצל מבוגרים שכילדים השתתפו במסגרות הללו.