כך תיכנתו אותך, לחשוב במושגים של שחור-לבן, לחשוב שרק מאבק בשוק פרוע מפתח את החברה האנושית. בדנמרק ובפינלנד יש סולידריות חברתית יחד עם חופש כלכלי הן מושא לקנאה בכל העולם. אף אחד לא מציע קומוניזם טוטליטרי, תרדו מן הדמגוגיה הזאת.

כולם יכולים להתלונן. זה קל. להתלונן על מחיר המחיה, על כך שכל דבר עולה כסף ולהאשים איזה אויב בלתי נראה שנקרא לו "קפיטליזם". אבל (ויש אבל גדול) לא היינו מגיעים לשום מקום בלי אותו הקפיטליזם שפתאום כולכם שונאים כל כך. משמעותו של קפיטליזם הוא שוק חופשי, וכולם נאבקים כדי להצליח בו. התחרות בין הפרטים באוכלוסייה היא שמביאה לנו את כל מה שיש לנו - עבודה, טכנולוגיה, פיתוח, שגשוג כלכלי וחופש. לכל המעוניינים בקומוניזם - באמת הייתם רוצים לחיות אחרת? במקום בו מישהו מלמעלה מכתיב לכם כיצד לחיות את חייכם? באיזו עבודה לעבוד? כמה כסף מותר לכם להרוויח או להוציא? חיים כאלה הם חיים של עבד, ואני בטוח שמרביתכם לא הייתם רוצים לחיות כך. הבעיה הגדולה ביותר היא שאין דבר כזה דברים בחינם. כל דבר צריך להרוויח בעבודה קשה, ולא לכל אחד מגיע. עם החופש באים חסרונות - אין לכם מי שידאג לכם, ואם לא תדאגו לעצמכם אז חייכם יהיו קשים ומרים. עבדים לא צריכים לחשוב ולבצע החלטות, הם מקיימים את פקודות האדון, ואילו האדון מספק את כל צרכיהם - מקטן ועד גדול. על כל אדם לבחור מה הוא רוצה להיות - אדון על חייו, לטוב ולרע, או סוציאליסט, המבקש להפוך את כולנו לעבדים - לא שלו, אלא של החברה כולה.

קלינטון השאיר את ארה"ב בעודף תקציבי, בוש כבר הביא את ארה"ב לגרעון ע"י קיצוצי מיסים ומלחמות נכון רפורמת הבריאות, עולה כסף - אבל להזכירך - החברה שאתה מצדד בהם מתנגדים להעלאת (בעצם החזרת) מס על מטוסי סילון פרטיים! הם גם כמעט גרמו לכך שארה"ב היתה חדלת פרעון - כמה חזירים אפשר להיות? על תוכנית החילוץ אפשר להתווכח - לפחות היסטורית לא נראה שאתה צודק. בנוסף רמת האנפלציה וערך המטבע בארה"ב יחסית לנושא העיקרית שלה (סין) משאירים פתח רחב לפיחות - אם יהיה צורך בו

ואף על פי כן, הרעיונות שהוא מעלה יפים, אפילו אם הם לא מעשיים.

מסוג האנשים שמצליחים להסביר בצורה בהירה את מה שכל שאר האנשים חושבים בצורה מעורפלת.

הפתרון בעולם לצמיחה קיים בסעיף תחבורה תוריד מחיר רכבות לחצי מחיר הדלק לחצי וכל הכלכלה תזוז קדימה ואפשר לעשות את זה לחייב בכל המדינות לרכוש רק היברידי-

בהמשך לדבריו, בתנ"ך קוראים לזה שנת שמיטה. אחת לשבע שנים, עוצרים את התפוקה, חיים מהעודפים של שנים קודמות ולוקחים זמן ללימוד, תכנון וארגון ואולי גם להנאה - או כמו שהבחור אומר - "אוקיי - בוא לא נצמח כל הזמן, אלא נפיץ את הטוב ונהנה ממנו". מעניין היה לחשוב מה היה קורה למדינות ותאגידים שפעם בשבע שנים היו עוצרים כדי להתחדש ולהתאים את עצמם לתנאים החדשים שנוצרים כל הזמן.

קריסה של הקפיטליזם מתוך כתבה שפורסמה ב-BBC: "חמישה מומחים בתחום הכלכלה רואים את המתרחש באיחוד האירופי ובארה"ב כקריסה של הקפיטליזם המערבי. הסיבוב הנוסף של המשבר הפיננסי גרם לתושבי מערב אירופה להטיל ספק ביציבותה של המערכת הכלכלית המודרנית. אין תקדים לעלייה יוצאת הדופן בפעילות הכלכלית הגלובלית. היא נמצאת בסתירה מוחלטת למשאבים ההולכים ואוזלים ולאיזון האקולוגי השברירי שבהם תלויה ההישרדות שלנו. חוסר האיזון הזה מלווה בהתדרדרותה של המערכת האקולוגית העולמית ב-60%. אנחנו מתחמקים מהאמת שהמספרים הללו מציגים לנו. אנחנו מתעקשים שצריך להמשיך בצריכה המופרזת. קל לאתר את הסיבות לעיוורון הזה. יציבותו של הקפיטליזם המערבי תלויה במידה רבה בצמיחה הכלכלית. כאשר הצמיחה נעצרת, הפוליטיקאים נכנסים לפאניקה. העסקים פותחים במלחמת הישרדות. האנשים מאבדים את העבודה ולפעמים גם את הבתים שלהם. נסיגת הכלכלה מאיימת עלינו כמו ענני הגשם שנראים באופק ומתריעים מפני סערה. אלה שמטילים ספק בעיקרון הצמיחה הכלכלית נתפסים כמשוגעים, אידיאליסטים או מהפכנים. ובכל זאת, אנחנו חייבים להטיל ספק בעיקרון הזה. מיתוס הצמיחה הכלכלית השלה אותנו. הוא לא ענה לציפיותיהם של 2 מיליארד איש שממשיכים להתקיים מ-2 דולר ליום. העיקרון הזה הרס את המערכת האקולוגית השברירית שבה תלויה ההישרדות שלנו. הוא נכשל בגדול בלהבטיח את היציבות הכלכלית ובשמירה על מקורות הקיום של האנושות. הצלחה של מעטים, שמבוססת על הרס האקולוגיה וחוסר צדק חברתי מתמיד, אינה מהווה בסיס לחברה מתורבתת".

ללא ערכים, ללא שמירה על הכללים והחוק, שום שיטה לא תצליח. הקפיטליזם הצליח תקופה די ארוכה, עד שנפרצו כל הסכרים. הקפיטליזם הפך למילה גסה, בגלל החזירות של אנשים רודפי בצע. כמו שסכין מביאה תועלת, רק אם עושים בה שימוש נכון. כך לגבי כל שיטה, אם אין שמירה על כללי האתיקה , השיטה נועדה לכישלון.

בדרך כלל רק זקנים אינם פוחדים לשאול שאלות שיכולות להביך אותם עצמם או את הסובבים אותם. בכך אולי הוא שונה מרוב היועצים הכלכליים הצעירים וה"מבריקים" הנחשפים בתקשורת הכלכלית. מה שחסר לי בכתבה, זה מעט מדרכי הפעולה שהוא מיעץ למנהיגיו הפוליטיים על פי תפיסתו, כפיתרון ולו חלקי לכשלים שהוא מזהה בהיתנהלות הגלובלית של היום.

מרקס אמר שבקפיטליזם כל הזמן חפשים להחליף את העובדות במכונות זולות יותר. זה המצב כיום. מארקס אמר כי הקפיטליזם מועדד צריכה מוגזמת וזה מביא למצב בו או יש יותר מידי בשוק דבר שגורם לקריסת חברות, או פחות מידי וזה גורם לקריסת חברות. הוא צודק בכל הטענת שלו, אבל המסקנות שלו הן הבעיה. הפתרון של מארקס הוא קומוניזם. שזה אומר שאנשים צריכים לחיות בקהילות פועלים שחיות עבור הרווחה של כולם. אבל גם אם נתעלם מברית המועצות כרגע, ראינו שאפילו בישראל - בקיבוצים, איפה שלא היה לך פוליטיקה מדינית, עדיין זה לא עבד. עדיין היו כאלו שבאמת עבדו והיו כאלו שקצרו את הפירות של אחרים. וזו הסיבה שקומוניזם ברעיון שלו לא עובד. אבל הקפיטליזם גם לא עובד. לפחות בגישה הנוכחית כיום. ולכן הגיע הזמן במקום למחוק הכל, להבין מה לא עובד ולשנות אותו אחרי שמבינים מה לא עובד בו, ולהבין מה כן עובד, ולראות איך אפשר להשאיר אותו ככזה.

אם הבחור יודע לשלב רעיונות של קיינס, מרקס ושוק חופשי.

הוא תומך בחוק להגבלת הגירעון של המדינה? סבבה, זה מה שהקפיטליסטים דורשים. הגירעונות האלה נוצרו בגלל דרישות הסוציאליסטים לממן את מדינת הרווחה. הוא טוען שהכללים הכלכליים לא חלים בתוך המשפחה? אבל זה ברור לחלוטין. ברור שחוקי הכלכלה חלים רק בתחום הכלכלי של חיינו, ויש הרבה תחומים בחיינו שהם לא כלכליים. הוא נגד חילוץ תאגידים ומדינות, כי זה יוצר מצב שמי שהסתכן והפסיד לא נושא באחריות? מצוין, אבל זאת תמיד היתה עמדת הקפיטליסטים. חילוץ תאגידים על ידי הממשלה היא דרישה של הסוציאליסטים, שתומכים בהתערבות הממשלה בכלכלה.

יש משהו מאוד מסוכן במהפכות שהעולם חווה בעת האחרונה. הנקודה שהכי מעוניינת היא שלכאורה אין באמת דרישות קונקרטיות, אלא קריאה כללית לצדק חברתי. זה התחיל ב"אביב הערבי", התקוממות ספונטנית לכאורה של עמים שסבלו במשך שנים מדיכוי ואי מימוש חירותם, וזה ממשיך בניצנים של התקוממות שעולם המערבי חווה עקב המשבר הכלכלי. מה שחשוב לומר זה שבכל מחאה צריכות להיות דרישות מהותיות. אם לא יהיו דרישות כאלה, הארגון המאורגן ביותר יכבוש את השלטון ללא קרב כמעט. זה מה שאנחנו רואים במצרים. ממהפכה שהדגישה את הרצון לקידמה, לטכנולוגיה, לפרלמטריזם, לשלטון העם ולא שלטון הנשיא (מלוכני מודרני..), הגענו לשלטון דתי שמקדש ערכים שאינם עולים בקנה אחד עם המערב. כך גם במערב, אם לא נתעשת ונדרוש אידיאולוגיה סדורה מהמוחים, נקבל את הארגון הכי מאורגן שקרוב לאידיאולוגיה של המוחים (קומוניזם..). טעות לחשוב שמנהיגי המחאה לא מקדמים אג'נדה מסויימת. לא במקרה רוב רובם משתייכים לצד מסויים של המפה הפוליטית. נכון, מחאה צריכה להיות, הדרך לא ברורה ונראה שצריכה להיות תורה חדשה. יחד עם זאת, צריך איזה "משה" שיביא את התורה ולא רק ימריד את העם נגד פרעה..