התאחדות התעשיינים נזכרת בתעשיינים הקטנים ובפרט הרחוקים רק כאשר יש צורך לגבות דמי חבר. עודד טירה היה הנשיא האחרון ולמעשה היחידי שאני זוכר שהשתדל לדאוג למפעלים הקטנים. לכן הוא גם גבר על דורון טמיר שהיה מועמדו של הנשיא היוצא דן פרופר. עודד טירה הוכיח מנהיגות אמיתית שלא שוכחת את המפעלים הקטנים שהצביעו עבורו. המצב היום, ערב בחירות להתאחדות, דומה מאד למאבק שהיה ב 1999. גם היום יש מועמד של הנשיא היוצא שרגא ברוש. אך הפעם הנהגת ההתאחדות הרחיקה לכת וניסתה להביא לפסילתו של המועמד דוד ארצי. אני משוכנע כי דוד שביקר אצלי במפעל, ידאג טוב יותר לאותם מפעלים קטנים ורחוקים שהתאחדות התעשיינים נוטה לשכוח אפילו שהמפעלים הגדולים והחזקים ממילא יודעים ומסוגלים לדאוג לעצמם ואינם זקוקים להתאחדות אלא רק בשביל הכיבודים. אני מצביע לדוד ארצי. זה הצ'אנס היחידי לקבל תמורה לדמי החבר הגבוהים שגובה ההתאחדות..

הצדק יצא לאור. ההתאחדות היא המעוז האחרון של הבולשביזם. לא עוד. ביום 1/1/2012 בוחרים התעשיינים בתעשיין דוד ארצי, שחי ונושם תעשייה מזמן שצביקה אורן עוד לא ידע איך נראה מפעל תעשייתי מבפנים. החונטה השלטת נכשלה בניסיון המכוער לפסול את מועמדותו של דוד ארצי והשופט תיאודור אור חשף לאור השמש את הקנוניה שרקמו מי שכעת האדמה רועדת תחת רגליהם העומדים לאבד את ההגמוניה שהכשירה שרצים,טפילים ושאר מזימות שנרקמו במחשכים. ביום 1/1/2012 יוצאת ההתאחדות לדרך חדשה של עבודה אמיתית למען התעשייה הישראלית על קשת המפעלים שבה, גדולים כקטנים. דרך שתביא לאיחוד השורות, ניקוי אורוות, התייצבות והירתמות, של כל בעלי התפקידים בהתאחדות- מהנשיא דוד ארצי ועד לאחרון פקידי המנגנון של ההתאחדות - שתתחיל סוף סוף למלא את יעודה.