"כשר בהשגחת הבד"צ"

ברגע שהם מזהים כישרון הם ש ו כ ר י ם אותו! כישרון אחד יצירתי יכול לגרום לאחת משתיים: 1. לקדם את החברה בתחום עליו (אולי) לא חשבו 2. (בזה ששכרו אותו) הוא לא יעבוד עבור חברה מתחרה מזכיר-מה מדיניות של חברות עם 'כיסים עמוקים' שרוכשות חברות אחרות רק עבור סל הפטנטים שלהן.

מתעלם מהם ומתעלל בממשק של פייסבוק השכם והערב בלי שתהיה להם יכולת למחות. כשמתייחסים אליך ככה בבנק אתה יכול לעבור בנק, אבל איזה תחרות אמיתית יש לפייסבוק? בקיצור אנחנו תקועים עם האידיוט הזה.

מצויינים להייטק, פחות טובים לנס/מטריקס, כל השאר לחברות ביטוח וכו'. מדובר באנשים שונים בתכלית.

כאילו העובד לא יושב גם ככה עשר שעות + מול המחשב שזה הרסני כשלעצמו. אני עובד בחברה שמשקיעה מאוד בעובדים אבל כשזה מגיע לקפיטריה לא ממלאים את הארונות בכל הג'אנקפוד הקיים, וטוב מאוד שככה

עם 4 גיגה זיכרון ולצפות מהם לעבוד בצורה יעילה ואפקטיבית

חוצפה ממדרגה ראשונה. זה מראה בדיוק את מצב השוק היום. שוק שבו המרואיין הוא אפס שעושים לו טובה שאפילו נפגשים איתו. בשבילך, המנכ"ל ה"נפלא" זו שעה-שעה וחצי של אשת כוח האדם ו\או המראיין הטכני. בשביל המרואיין אלה הם יום-יומיים של לחץ לפני הראיון, הראיון שלכשעצמו אינו בדיוק כפית סוכר ואז בין שלושה ימים לשבוע עד לקבלת הטלפון\מכתב שאומר שאינכם מעסיקים כרגע (כי הרי לא הייתה משרה בכלל, לא כך ציינת?). הגישה הזו למרואיין היא בדיוק הגישה שגורמת למראיינת לחשוב שהם יכולים לייבש מרואיין חצי שעה לפני שמראיינים אותו וכן להעביר אותו מסכת שלמה של מכשולים אשר מיותרים למציאת האדם הנכון לתפקיד. כשאני מראיין אנשים אני נותן את מלוא הכבוד לכל מי שמתראיין אצלי ומבין שזו פגישה לווידוא התאמה דו-צדדית ולא "אני הגדול והיפה שיש לו כרגע את כל הכוח" יכול לעשות מה בא לי. ונחשו מה, אני מרוצה מכל אדם שקיבלתי אלי לצוות והם נותנים לי את אותו הכבוד כשהם מקבלים את נדנדת הכוח הוירטואלית (לדוגמה כאשר אנשים אחרים מציעים להם יותר).

שכחת את העלאות השכר דלות השומן ואת חודש דצמבר שבו אתה נפרד מהבית ומהילדים ומעביר את כולו בחיק חבריך לצוות...

עם כל הכבוד, לא לכל אדם יש זמן וכסף לעשות "פרסום" לעצמו בכל מיני חברות. מה גם, שרוב הפעמים, כשמשרה מתפנה, אז כל התהליך מתחיל מהתחלה. יראיינו אותך שוב ושוב, אם בכלל יזכרו אותך. האמת היא, שזה פשוט נועד להראות לבוסים שמחלקת משאבי אנוש אשכרה עושה משהו (והיא לא). ועוד אמת קטנה: כסף זה מה שקובע, וחברות יעשו הכל העיקר לא לתגמל אותכם במה שבאמת עולה להן: משכורת.

אבל מרויח 50 אלף שקל בחודש

עובדים עלינו ! חצי מהמשכורת לממשלה (מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות, פנסיה חובה) 25% למים, חשמל, ארנונה, דלק, מע"מ.... ומה שנשאר הולך לשכירות. ואוכלים ארוחת ערב אצל ההורים. מי שחי בדירה משלו זוכה לקנות גם קצת אוכל.

חומרת חלומותיך לפיתוח - השקעה של עוד כמה אלפי שקלים בכלי העבודה העקרי של המפתח, שזה המחשב שלו, תניב מוטיבציה ופרודקטיביות גבוהה, בעלות חד פעמית. תנסו לא להתקמצן על SSD ומסכי 22", ותתפלאו כמה זה יוערך לאורך זמן.

אלא גם לשמור אותו בתוך החברה. בהרבה חברות לא חושבים על זה בכלל.

אין כל "תום לב" בחברה שמבזבזת למרואינים את הזמן לריק. קל וחומר כאשר אותה חברה משתמשת ברעיונות של המרויאנים על מנת לקדם את עצמה... שוק עבדים ותו לא..

עבדתי בכמה חברות. באלו שבהן היה מנהל שהשכיל להצליח למיין ולגייס את האנשים הכי מבריקים או יצירתיים, המקום פרח, וראו את התוצאות בתוצר (וגם הלקוחות מקבלים הרבה יותר). מי שלא משכיל להבין את ההבדל ולמצוא אנשים יוצאי דופן שמביאים משהו שונה לתמהיל נתקע עם הבינוניות. אגב, זה נכון לדעתי לכל התחומים. גם מזכירה, אם תהיה ברמה יותר גבוהה, וגם עורך דין מצטיין יעלה על הבינוני (ולא רק בליטיגציה). הדבר הזה נכון לא רק במקצועות הטכנולוגיה. אין תחליף לאיכות.

היא לייצר ערך לבעלי המניות של החברה - התזה לפיה שווה להוציא מליונים כדי לקנות חברה רק כדי לשים יד על אדם מבריק לא מחזיקה מים ב-99.9% מהמקרים.

יש כאלה שמרוויחים 10000 דולר ויש 100 $ אני מרוויח 10 נקי (לא ברוטו כמוך) וטוב לי אתה מוזמן לנסות את מזלך בחו"ל נראה לאן תגיע עם כישורייך וכמה תהיה עלות המחייה שלך

חוגגים על חשבונם. משלמים שכר זעום יחסית לעולם (לא, משכורת ברוטו של 10,000 ש"ח היא לא משכורת גבוהה, היא משכורת נמוכה) ומצפים שיעבדו תשע שעות ביום חמישה ימים בשבוע כשבשאר העולם עובדים 7-8 שעות ביום 4-5 ימים בשבוע.

כדי לגרום לך להעביר כמה שיותר שעות במשרד ולשכוח שיש לך גם חיים מחוץ לזה..

לא צריך אנגלית, אתה יכול להתלבש איך שאתה רוצה. הבוס שלך מפגר שלא סיים תיכון. ויש קפה נמס בשפע עם כוסות קלקר איכותיות ביותר. כמו כן בחגים מפרגנים בתלוש קניה על סך 300 ש"ח ,ובשעת חילוקו , עושים בראנץ צהריים איכותי עם בורקסים בשלל טעמים, כגון גבינה ופיצה, השנה פירגנו גם בתרד. וכמובן אי אפשר בלי מייל התודה המסורתי בסוף השנה מהמנכ"ל, שאומר כי לכל העבודה הקשה שלנו יש פירות ושנמשיך לעבוד קשה. כמובן שבסוף המייל רשום "נשלח מהסלולרי שלי" - הוא באמצע חופשה משפחתית, שלישית השנה בשוויץ. מי צריך את פייסבוק.