אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קראו עוד סגור

חתונת הזהב

59 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

פרסם תגובה בטל
56.
וואלה
היי שפי אהלן בטח את לא זוכרת אותי אבל נפגשנו פעם לפני שנים במקרה כאן בהודו. מאוד מקסים שאת ישר יותאת להגן על ספי אבל לא חשוב לא צריך, רוב הקוראים פירגנו ומי שלא, מה זה חשוב. אני יודע כמה ההצלחה שלכם שווה ומאחל לכם מזל טוב על הכל. כרגיל נהניתי לקרוא את אימי גינזבורג- מה היא כבר לא בידיעות?- ודימיינתי שגם אני שם על המרפסת עם הטובורג. נכון מה שאמרת- לא הכל יכול להכנס לכתבה וכולם יודעים אז תנוחי בטוב. בהצלחה.
אלון | 10.01.12
53.
ל49
וואלה אם חמוץ לך בפה תאכל שוקולד או משהו מתוק אחר... ספי לא מתרברב אלה מספר את האמת, את העובדות. זו לא הייתה יד המקרה ששיחקה אלה ההתמדה והנחישות לא להשבר ולמצוא את הכוחות להמשיך הלאה גם כשקשה ולא קל בלי לחפש את מי להאשים. כשהוא יכול לבקש מחיר וגם לקבל אותו מה בעצם הבעיה? אתה זה שתדאג לנו ותחסוך עבורנו? נשמע לי יותר כמו צרות עין ולא פרגון אמיתי. אתה יודע מה אומרים? ״אם אין אני לי-מי לי?!״ ובאמת מי לי? תודה לאל שאפשר לחיות בכבוד בזכות עצמנו. ודרך אגב... לא אדון צלם מיליונר אלה אדון צלם שחי בלי מינוס וזה מספיק לנו. אחרי שנים ארוכות של עוני ועבודה קשה אנחנו לא זקוקים להרבה וזה בהחלט תודה לאל כי לבד כולנו כלום אחד גדול! ;-) שיהיה לך רק טוב ;-) 
שפי  | 09.01.12
52.
ל-49, 31
31-את כותבת מתוך מקום שלא מכיר את ספי, אותי או את החיים שלנו כאן. עזבנו על מנת שנוכל לחיות ולבלות זמן איכות עם הילדים שלנו ולא לראות אותם ״לדקה וחצי בבוקר ושעה בערב״ בגלל מחול החיים המטורף שמדינת ישראל יכולה להציע. עזבנו מפני שהרגשנו שמיצינו את החיים שלנו שם והרגשנו שאנחנו רוצים לחיות את החלומות שלנו כבר בגילגול הזה. הודו זו אולי מדינת עולם שלישי אבל מתפתחת בקצב כלכך מהיר שיש כאן הכל מהכל. הרפואה מאוד מתקדמת ולרוב יותר זולה ממה שנשלם למאוחדת או מכבי בארץ כך שתודה לאל, אם היינו צריכים משהו היינו יכולים לדאוג לעצמנו. תודה לאל או איך שלא תקראי לכוח האדיר הזה שסביבנו. להיות צלם חתונות בארץ זה אכן לא משהו שספי היה עושה והוא עושה את זה כאן כי זה מעניין וציבעוני שזה משהו שאת ואני יודעות שאי אפשר להגיד על חתונות בארץ... הוא צלם אומן ועושה את מה שבא לו. עכשיו בא לו על זה ומחר מי יודע? כאב לך לקרוא את התיאור המנוכר וזה בגלל שאת לא יודעת את כל הסיפור... זה לא היה איזה עני אלא איש הי-טק הודי מארה״ב שברח עם אישה ענייה שהתאהב בה והוריו לא הסכימו שינשא לה, כך שלא היה מקום לחתונה עתירת אורחים ומסיבות. אי אפשר לספר 10 שנים של התרחשויות בכתבה בעיתון, ;-) לא כל פרט יכול להכנס לכתבה... אולי בספר וגם זה רק אנקדוטות...  
שפי  | 09.01.12
51.
תגובות לתגובות ;-)
ל-43. ספי לא מצלם רק את הפאר וההדר. אם תבדקי את האתר שלו תוכלי לראות ששנים ארוכות הוא עבד עם המון אירגונים הומניטריים ותיעד בצורה מדהימה את הפרוייקטים שלהם ברחבי הודו. העבודה שלו עזרה לאירגונים האלה לגייס עוד כספים על מנת להמשיך לעזור לאנשים מסביב. וכן, השילטון כאן לא מתייחס מספיק לעניים ומושחת אבל תחשבו כמה קשה לעשות את זה באוכלוסיה כל כך גדולה כי אפילו בישראל השילטון לא ממש עושה את זה וזו עובדה! די להיות יפה נפש ולחשוב שאת יודעת יותר ממנו על איך להתנהל במדינה שאולי ביקרת בה או קראת ספר עליה. אנחנו היינו אלה שעברנו את מה שעברנו כאן והצלחנו לעבור את כל זה בלי להשבר ולהתייאש למרות כל הנקודות בדרך שיכולות למעוך אנשים וחלומות. אומרים ״אל תדון אדם עד שתגיע למקומו״ אז כשתהיי שם, נוכל לדבר... ;-)
שפי | 09.01.12
49.
קראתי, התלהבתי, אבל נשארתי עם טעם חמוץ בפה.
כפסע היה בין כישלון קולוסאלי לבין ההצלחה הנוכחית של ספי ברגרסון. אפשר לומר שיד המקרה שיחקה כאן תפקיד לא קטן. ובאיזשהו מקום, לצערי, האדון הצלם המיליונר החדש לא הפנים לֶקח של ענווה ומידתיות. רק התהפך מזלו לטובה - והוא תוקע מחירים בלי הכרה, נהנה לקבל את חלקו השמן בעוגת העושר, פתאום יש לו דעה חשובה בכל דבר ועניין, מסתכל על העניים בעין עקומה, על הארץ בעין עקומה, בטוח בעצמו עד מעבר לסף גבול הטעם הטוב. על זה הוא מוסיף עוד תובנות 'רוחניות'. נו באמת. SORRY, בשורה התחתונה, לצערי נראה לי שהשתן עלה לו לראש. יש לו עוד הרבה עבודה עצמית לעשות במישור הרוחני. בכל אופן בהצלחה לך ולכל המשפחה.
 | 08.01.12
46.
כצלם מקצועי לשעבר (עוד אחד שבחל בצילום חתונות). מאוד התחברתי לתחושותיו של ספי!
היכולת להתמיד ולא לומר נואש, היא שמבדלת בין הרוצים ש.... לעומת אלו הגורמים לכך לקרות. ישר כוח! אגב, האם "אוכל רחוב הודי" תורגם לעברית?.......לא שיש לי בעיה עם האנגלית, אבל אני חי בארץ כרגע אז זה יותר הולם.
על אנשים ועכברים | 07.01.12
44.
איזו הפתעה למצוא כאן את אימי גינזבורג הנהדרת
איזה כיף למצוא פה את אימי גינזבורג היא כותבת נהדר ואני קוראת אותה בידיעות מזה שנים ארוכות. כתבה נהדרת כתובה נהדר, וכרגיל נותנת הצצה אחרת על הודו. כמי שחיה פה שנים בעצמיי, אני יודעת כמה קשה להגיע להצלחה כזו אז מזל טוב. ואימי המשיכי לכתוב.
איריס | 07.01.12
43.
כתבה מעולה אבל ...
מציעה לספי ברגסון לקרוא את הספר "טיגריס לבן". החתונה המפוארת מממנת את התושבים העניים? הלא הכסף הזה מלכתחילה נגזל מהפה של העניים בהודו. השלטון שם מושחת, העשירים מנכסים לעצמם נכסים בינלאומיים ומחזיקים את העניים בתנאי עבדות, במצב שאין בו תקווה. אבל ספי "לא רואה את זה ככה", כי הוא רואה את זה מנקודת מבט שבעה של מערבי עשיר. אם הוא היה צלם הודי הוא לא היה יכול להרוויח את מה שהוא מרוויח, כי ההודים העשירים מזלזלים בהודים ומוכנים לשלם הון לצלם מערבי. בתור צלם "דוקומנטרי" הוא מצלם רק את היופי, הפאר, ההדר שהעשירים רוצים להפגין. הוא בטח לא מצלם את העבדים שעמלים מאחורי הקלעים...
תמר | 07.01.12
39.
כתבה מעולה,כצלם אני מרגיש הזדהות
ממש כתבה מעולה,מעודד לדעת שיש עתיד לצלמים מהסוג הזה,אני באופן אישי מצלם אירועים בדרך שלי,שהיא מזכירה מאוד את הכתבה, לא קל בישראל לשכנע בדרך הזו כי באמת הרוב רוצה את הסטנדרט,אבל לאלו שמבינים ויודעים להעריך צילום שמספר סיפור זו ממש חוויה. שאפו!
תשובי קובה | 06.01.12
35.
צלם מוכשר מאד ומשמח שיש מקומות שאפשר לחיות בהם מצילום סטילס!
כשאני מסתכלת בתמונות שלך שהן יפהפיות אני יודעת שכצלם בארץ היית מקסימום מפרסם תמונה תמורת קרדיט באחד האתרים. חבל שפה במדינתנו המתקדמת וההיי טקית כל כך לא יודעים להעריך צילום סטילס. לא חשבתי שדווקא מהודו תבוא הישועה. כל הכבוד שהיה לך את האומץ לצאת מפה זה מדהים שהמזל הביא אותך להצליח בתחום ולהתפרנס בכבוד בהודו שהיא מדינה שדי קשה להתפרנס בה בכלל.
מורן | 07.01.12
31.
כשזה מצליח אתה גיבור כשזה נכשל אתה חסר אחריות
לקחת תינוקת ולחיות איתה בחוסר כל במדינת עולם שלישי נטולת אמצעי רפואה מערביים גובל בחוסר אחריות. אבל מה זה משנה? הצלחתי? אני מפורסם? יש לי ספר בינ"ל? האם מה שחשוב ההגשמה העצמית שלי והמשפחה זה רקע, תפאורה מלווה? תובנות? האם בארץ היה מסכים להיות צלם חתונות? בחו"ל הוא אתנוגרף? סוציולוג? מתעד אתני? הכי כאב לי בכל הכתבה לקרוא את התיאור המנוכר בלי להניד עפעף של התמעשר החדש: "הייתי פעם בחתונה פשוטה מאוד במקום מרוחק מאוד, והחתן אמר לי בביישנות שמה שהוא שילם לי עלה לו יותר מכל שאר החתונה". האם רק לפני יומיים לא היית במצב שלו? האם הרגש שלו והחלומות שלו נותרו רק חומר גלם לעשיית כסף, לפרסום כסף ולניצול חד צדדי?
מיכל | 07.01.12
29.
גם אני בוגרת מכללת הדסה ועברתי תקופה קשה
גם אני ממכללת הדסה, אמנם למדתי מדעי המחשב ולא צילום, אך גם אני כשיצאתי לשוק העבודה היה לי מאוד קשה, עבדתי כמעט בחינם וחיפשתי וחיפשתי עד שמצאתי עבודה טובה וגם אותה אחרי שנה איבדתי. כיום אני בתקופה של התחזקות רוחנית ומרגישה שזה באמת נותן את אותותיו גם במישור הכלכלי. מהכתבה המדהימה הזאת אפשר גם להפיק שיעור להצלחה בחיים. תודה רבה לכם!
שלי | 07.01.12
8.
קוראים לזה השלמה. עד שהמצב לא היה בקאנטים הוא נלחם בעצמו, ומאז הוא השלים עם מצבו.
הוא עושה משהו שהוא לא מכבד בשביל כסף, בדיוק מה שהוא ניסה להימנע ממנו בארץ. ההבדל היחיד הוא שבארץ היו ברירות, אבל ברגע שהוא היה מוכרח, הוא חזר. כל השאר הם תירוצים כדי להסביר את המצב הזה. אגב, זה דבר טוב - רק כשאדם נכנע ומוותר על חלום לא מוחשי הוא יכול להתפתח, ואולי להשיג חלום אחר. עובדה.
שיטה פסיכולוגית מיושנת | 06.01.12
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת