התכונה הזאת לא מצויה כאן בשפע, כי כולם הוא "אובר חוכמים", כמו הרבה מהכותבים כאן. ישנם יזמים מבריקים, וחלקם יכולים להצליח בכל מקום בעולם...אבל לא בישראל (=כמעט כמו הכדורגלנים שלנו). הדרך מרעיון מבריק להקמת חברת ענק הוא ארוך ומתיש, ודורש סבלנות וסיבולת...ולא נדבר על יכולת שיווק ושרות. ואל תשכחו שיש לנו גם את התעשיות הבטחוניות, שמפתחות ומוכרות.... הדרך היחידה לחברה ישראלית, היא להקים אותה בארץ...אבל לקיים אותה בחו"ל (=לא בחולון).

חברת מדפסות תלת מימדיות לא מאמינה שהיא יכולה להתחרות בHP לאורך זמן ולכן נמכרת. אפשרות שניה היא שאת הבעלים לא מעניין להמשיך לגדל את הצמח הזה. מי שטוען שהבעיה היא עם מנטליות היזם הישראלי שטובה כדי להזניק חברה אבל לא כדי להמשיך ולטפח אותה יצטרך להסביר איך זה שבכל זאת יש כאן כמה חברות גדולות. הבעיה לדעתי היא אחרת. הרי פייסבוק לא מכרה את עצמה במיליארד דולר לגוגל כשעוד הייתה "קטנה". ניתן להניח שלו פייסבוק הייתה קמה בישראל, היא הייתה נמכרת בשלב מוקדם. לא בגלל בעיות ניהול, אלא כי הישראלי מרגיש קטן לעומת השוק העולמי בעוד שלאמריקני למשל מאוד טבעי לכוון לכל ארה"ב בתור התחלה. חברות שמראש מכוונות למשק הישראלי לא נמכרות בד"כ לחברות זרות, להוציא אולי גרופון.

ומאוחר יותר הוא פוטר ע"י הדירקטוריון. הוא ניסה להקים חברה חדשה, שתהיה בשליטה מלאה שלו (NeXT) אבל די נכשל. לא ממש דוגמה טובה.

אנשים טובים, מוצר מדהים. השווי לא מפתיע בכלל.

הישראלים טובים מאוד בכל מה שקשור לתעוזה, בכל העולם קיימת יצירתיות אולם המבנה האישיותי של ארצות התרבות, שעיקרה שמרנות, מסורת ותרבות, מונעת "לקיחת סיכונים" שמיד מקבלת ביטוי סטטיסטי במדדים של הצלחה ישראלית / מול האחרים הבעיה של הישראלים נובעת בדיוק מאותו המקום של היתרון בהקמת חברות הזנק. חוסר במסורת ובתרבות ארגונית וניהולית. רוב חברות הסטארט אפ לא מנוהלות באמות המידה העיסקיות המקובלות בעולם. במקום בו החדשנות מאפשרת "הבנה" לחוסר הבגרות הניהולית, הרי שברגע שהחברה מפסיקה להיות סטארט אפ ומתחילה להימדד כחברה בינלאומית, ומעוניינת לגדול בשוק הזה. גם השדרה הניהולית אמורה להיות כזו. ולצערי אין לנו מספיק מזה. היוצאות מן הכלל נהנו ממנהלים יוצאים מן הכלל!!! אלא שהמנהלים עדיין חושבים שהם כן כאלו שכן מבחן התוצאה האולטימטיבי הישראלי הוא האקזיט.

קודם כל, לגוגל יש הרבה יותר משלושה פיתוחים שמקורם בישראל, ומדובר בפיתוחים היותר בולטים של גוגל (למשל, השלמת המילים והמשפטים בשורת החיפוש, שהם סימן היכר של גוגל מהשנים האחרונות, הם פיתוח ישראלי נטו). ואם כבר ציינו את זה, אז אותו הדבר נכון לגבי מיקרוסופט. עשרות אחוזים מהפיתוח העולמי שלהם מגיעים מישראל. תעשה לי טובה, אל תחשוב שהקטנה בחשיבות הופכת אותך לנכון וצודק יותר. תבדוק את העובדות לאשורן ובלי דעות מוקדמות. אתה מדבר על הימור מצד היזם, אבל זה מראה על חוסר ההבנה שלך. רוב היזמים שאני פגשתי לא מקימים את החברה במטרה למכור אותה. למשל, אני מכיר מאוד מקרוב יזם שהצליח למכור חברה אחת בסכום עתק (אחד מחמשת האקזיטים הגדולים במשק הישראלי אי פעם, אולי אחד משלושת הגדולים אי פעם) אבל את החברה השניה שלו הוא לא הצליח למכור בגלל אסטרטגיה מוטעית שעיכבה את פיתוח המוצר בשנתיים. זמן קריטי במונחים של סטארט אפ שחי על כספי השקעות נטו ושורף מהם מיליוני שקלים ויותר מכך כל חודש. התכנית שלו הייתה למכור את המוצר בסכום שקרוב למיליארד דולר בשנה. זה גם מה שתאגידי ענק בחו"ל שהתעניינו בפרוייקט ציפו שיקרה. אלא שבגלל האסטרטגיה הלא נכונה שנבחרה כשהמוצר יצא הוא יצא באיחור ואם לא די בכך, בצורה שאינה אטרקטיבית לשיווק (למרות שטובי המוחות בעולם, ומי שמכיר יודע, ישבו פה בישראל -בהרצליה קיפוח שלך-על המוצר הזה). לא הייתה כאן שום כוונה מראש למכור את החברה. הייתה כוונה להקים חברת ענק. זאת הכוונה של הרבה יזמים. אם לא חברת ענק אז חברה בינונית. הרבה חברות נמכרות בשלב שבו הם כבר מכניסות כסף, ולא מעט כסף, ליזמים. תראה את קונדואיט. זאת חברה שלפני שנה וחצי כמעט נמכרה בגרושים, העסקה בוטלה למרבה המזל-למרות שהיא כמעט נמכרה. למרות זאת, מדובר בחברה שהייתה רווחית מאוד גם בתקופה שכמעט נמכרה. מאז היא הספיק לחלק דיוודנדים בחצי מיליארד דולר למחזיקים בה (200 מיליון בשנה שעברה ועוד 300 מיליון השנה). אם היא הייתה נמכרת, היזמים לא היו מקבלים סכום כזה. היא לא נמכרה, סביר להניח, כי היזמים הצליחו לעמוד בלחץ של המשקיעים. מי שמפחדים יותר על הכסף ופחות מתעניינים בסיכוי להפוך לחברת ענק, או יותר נכון, פחות סובלניים לראות אם זה יתפתח לכיוון הזה, הם המשקיעים. משקיע ששם 20 מיליון דולר המהווים כמה עשרות אחוזים לפחות מהונו על סטארט אפ ורואה הזדמנות לעשות 120 מיליון דולר בוודאות ובאופן מיידי ממכירת החברה מול סיכוי קטן יותר באופן משמעותי להרוויח 480 מיליון דולר ממכירות של החברה ולא ממכירתה תוך כמה שנים או מול סיכוי להרוויח 30 מיליון דולר תוך שנה ולאחר מכן החברה תסגר, יילך על האפשרות הבטוחה ביותר וילחץ אליה. מה גם שמשקיע חייב את הכסף שלו בחזרה כדי להמשיך לעשות עסקים. ככה זה עובד. בעולם למשקיעים יש יותר אורך רוח. חלק מהחברות נמכרות כי אין להן ברירה. הן פיתחו מוצר בינוני שמתחרה בהווה בהצלחה בחברות גדולות ומטריד אותן. כדי לשמור על השוק הן קונות את החברה הישראלית הקטנה וממוססות אותה עם הזמן. אבל זה לא מסביר את המכירות הבהולות של חברות ישראליות, שכן רבות מהן מציעות טכנולוגיה וכוח אדם ייחודי. המדינה צריכה לחשוב איך לעודד יזמים שיקימו חברות שמפתחות מוצרים חדשים ונשארות עדכניות לאורך זמן ולא יימכרו לחברות בחו"ל תמורת נזיד עדשים.

מדובר בסכומי-עתק. המשקיעים אינם עניים ואינם זקוקים לכסף למחייה. לעומת זאת, בחצי מיליארד שקל אפשר לרכוש דירות עבור כ- 500 משפחות באזור המרכז שאין להן לאן ללכת ואיפה לגור, ואף יותר משפחות בפריפריה ! משקיעים יקרים ואמידים - נדבו את הכספים שתרוויחו או חלקם לטובת אומללים חסרי-בית. אתם עשירים - לא תרגישו בחוסר כלשהוא.

משקשק מהמחשבה? אז למה אתה מצפה שיזמים יעשו את ההחלטה הזאת, לוותר על כמה מליונים ביד שיכולים לסדר אותם לכל החיים בשביל סיכוי זעיר להיות מליארדרים ולהרים משהו גדול - אבל מה יעשו עם המליארדים? זה רק קללה, כולם ירדפו אותם ברחובות, יכתבו עליהם טוקבקים שליליים כל הזמן על זה שהם "חזירים קפיטליסטים" וכו', וממילא אין מה לעשות עם הכסף הזה בארץ, ההבדל פה בין 10מליון ל1000מליון זניח. ולגבי "50% מהפיתוחים של גוגל מאז שהחברה נכנסה לישראל מגיעים מישראל", מאיפה הבאת את השטות הזאת? יש אולי שלושה מוצרים משמעותיים של גוגל שהגיעו ממרכזי הפיתוח בישראל. מספיק לציין ששני המוצרים הכי נפוצים ורווחיים של גוגל, מנוע החיפוש וג'ימייל, על שניהם לא עובדים בארץ. גם מכניס הכסף הגדול שלהם, תשתית הADWORDS לא פותחה בארץ.

רוב הדברים שאמרת נכונים - במיוחד מכירת 'טכנולוגיית' התפוזים לספרד, שחיסלה את שלטון התפוזים של ישראל. אבל, לדוגמא - "דיל טיים ז"ל, שמכרו את החברה שלהם ב600 מיליון דולר לאיביי" - אם החברה היתה נשארת כמו שהיא - היא כבר היתה מתפרקת היום. המוצר לא היה עומד במבחן הזמן, מה גם שאז שוויה לא היה שווה 600 מליון דולר! כבר אז החלו להיכנס חברות השוואת מחירים עם גב ענק (אמאזון למשל), מ]פתחות את אותו המוצר שטכנולוגית אין בעייה ליישמו ואז מה? ברגע שהיזם מוכר - הוא פנוי להתחיל משהו חדש! כמו ששרפמן ז"ל (יזם סדרתי) עשה.

אז רוב הסיכויים שזה נובע מכך שהשוק הגדול ביותר של מדפסות התלת מימד הולך להיות השוק הצרכני, ושם ייתכן ויהיה להם קשה מאוד להתחרות בחברות אחרות, מכיוון שבשוק זה מה שקובע הוא המחיר, יכולות ההפצה והשיווק.

אנחחנו מפתחים מצויינים, אבל לא מקימים חברות ענק. נו אז מה? יש לנו תעשיית פיתוח ענקית. אנחנו טובים בפיתוח אבל רעים בניהול. נו אז מה? כל אחד צריך לעשות את מה שהוא יודע. להשקיע את הערך המוסף בתחום בו אתה מצטיין.

ישראל הפכה למרכז פיתוח בה מעסיקים מוחות מקומיים בשכר גבוה ובבוא האקזיט כולם מרוויחים בגדול דבר שלא קיים במפעלי ייצור ענקיים (אלא אם כן הם מייצרים בסין). גם לפני 100 שנים אמרו חכמי הדור שכבר אין יותר מה להמציא וטעו בגדול, אז תנו לראש היהודי להמציא ולפתח, ולשאר העולם להיות פועלים שחורים בשכר רעב

מדפיסים משהו מתוך מחשב וזה יוצא בהזרקת פלסטיק תל מימדית מדהים לראות את זה. חבל שלא הצליחו להמריא עם הדבר עם הדבר הנפלא הזה.

חבל שיש יחס הפוך בין מידת ההשפעה של התקשורת ומידת האחריות שלה לשגשוגה של ישראל. בכל העולם, תפתחו את האקונומיסט הבריטי לדוגמא, כותבים על התופעה השלילית של ההייטק הישראלי. איך סיכם זאת אחד הכתבים האמריקנים הבכירים, "בישראל יש למעלה מ3000 חברות הייטק אבל רק 4 מהם בעלות מחזור של מיליארד דולר בשנה ומעלה, צריך לשאול מהי הסיבה לכך?" צריך להבין, מישראל יוצאים כל שנה 20% מהפטנטים והטכנולוגיות בשוק ההייטק העולמי. מדינה שמספר תושביה מהווה פחות מ0.1 אחוז מאוכלוסיית העולם מייצגת את עצמה בשוק הההייטק בנוכחות גבוהה פי 200 ביחס למשקלה באוכלוסיה. אין גאדג'ט אחד כמעט שאין בו כמה מרכיבים עיקריים ישראלים. אגב, זה כולל גם את כל הסמארטפונים וכולל מעבדים מרכזיים בתוכם. בודאות. צריך להבין שמרכז הפיתוח של גוגל בישראל מעסיק 250 עובדים ועוד פחות מכך עובדי פיתוח ועם זאת 50% מהפיתוחים של גוגל מאז שהחברה נכנסה לישראל מגיעים מישראל. זאת כאשר יש להם קרוב ל30,000 עובדים בעולם. אותו הסיפור נכון לגבי אינטל ולגבי חברות אחרות שמוצגות לנו כאילו עשו לנו טובה והכניסו לכאן רגל מתוך ציונות כאשר בפועל הם נכנסו לכאן רק אחרי שהבינו את גודל הפוטנציאל. איך אמר הסמנכ"ל של מיקרוסופט? הסיבה שאנחנו בישראל היא שבישראל יש מהנדסים ברמה ובאיכויות שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר בעולם. סליחה, נזכרתי, אפילו ביל גייטס אמר זאת בעצמו. איך אמר המנכ"ל של יאהו? "אי אפשר לשמור על תחרות בשוק ההייטק העולמי כיום בלי להיות בעלי נוכחות (מרכז פיתוח) בישראל". הפינים הם בעלי השכלה מעולה, אנשי מקצוע מהאיכותיים בעולם ואפילו יזמים יחסית. אבל בכל שלושת המדדים האלו הם נופלים בכמה סדרי גודל מישראל. בכל זאת יש להם את נוקיה שבשיאה הייתה גדולה פי כמה מטבע שלנו. הבעיה היא, כפי שכבר אובחנה בכל העולם-חוץ מפה בישראל, שהיזם הישראלי ממהר למכור. היזם הישראלי משקיע בממוצע קצת יותר מ5 שנים ברעיון שלו משלב הקמת החברה ועד לשלב האקזיט הסופי. מדובר בשנים שבהם הוא מכתת רגליו בעולם ובארץ בניסיונות לגייס כספים ועובד בעצם במשרה מלאה של איש שיווק, לצד זה הוא גם מעסיק את עצמו, לפחות בחצי השנה-שנה וחצי הראשונות וכאשר מדובר בחברה הראשונה שלו במשרה מלאה וחצי גם כאיש פיתוח וכמובן שלאחר מכן גם בניהול וגיוס אינטנסיביים. הוא יורק דם ועובד כמו חמור כדי לטפח את הרעיון שלו. הוא לא עצלן ולא אדיוט, הוא גם סובלני וממתין שנים. אז מה גורם לו לזרוק כך את המיזם שלו תמורת כמה עשרות מיליונים בודדים כאשר סטיב ג'ובס, וגם קטנים ממנו בהרבה, חיכו עם החברה שלהם שנים ולא מכרו אותה עד שהפכה לענקית? מה קרה לבעלים של דיל טיים ז"ל, שמכרו את החברה שלהם ב600 מיליון דולר לאיביי בדיוק בחודש שבו דיל טיים הישראלית דורגה כאתר המכירות השלישי בגודלו בעולם, בדיוק אחרי איביי ואמזון-שתיהן היום ברשימת 500 החברות הגדולות בעולם, אמזון גם ב100 החברות הגדולות בעולם? לחץ של קרנות הון הסיכון? חוסר אמונה בכך שאפשר לנהל חברה גדולה מישראל לאורך זמן? לא יודע. מה שאני כן בטוח בו הוא שיש בעיה שהמדינה יכולה לפתור עם יותר מעורבות ועם הגדלת ההשקעות אגב. אני יודע שכן יכולות לקום בישראל מבחינת פוטנציאל 4-5 נוקיות, ויותר מכך. יש כאן בעיה יסודית, אפילו בשוק ההייטק שנחשב לאקס טריטוריה מבחינת התנהלות מסתבר שנכנס החלק הקלוקל בחשיבה הישראלית. אותו חלק שכבר לפני כמה עשורים מכר את כל סודות גידול פרי ההדר לספרד בעבור נזיד עדשים והפך אותה למעצמת העל בתחום התפוזים, מעמד שהיה שמור קודם לכן לישראל.

אנחנו רק מקווים שבעקבות הצלחתו של האקזיט תישאר החברה בישראל....

רכשתי מדפסת אובג'ט למשרד עיצוב קטן לפני ארבע שנים. ומאז הבנתי שאני הופך להיות פרה חולבת עבור החברה. הסכם שירות תחזוקה של אלפי דולרים בשנה, תקלות בלי סוף, ואפילו על מנת לשדרג את התוכנה המלאה בבאגים נדרשתי לחידוש הסכם שירות. האסטרטגיה של החברה הישראלית ירתה לעצמה ברגל כאשר היא קברה את האפשרות שמשתמשים פרטיים קטנים ירכשו את המוצרים שלה. קיוויתי שיום אחד החברה תרכש ע"י חברה בין לאומית, עם תודעת שירות גבוהה, שתשים את הלקוח בראש סדר העדיפויות, ותאפשר פריצה של המוצר המדהים הזה למיינסטרים. החלום עומד להתגשם

באסה, הייתי מקבל חבילה של אופציות

בישראל יש יכולת לפתח מוצרים מדהימיםת אך כששזה מגיע להפיכת החברה לחברה עולמית זה בעייה , ניתן לספור על יד אחת את מספר החברות שהפכו לחברות עולמיות זה כמו שנאמר על משה רבנו "כי מנגד תראה את הארץ, ושמה לא תבוא"

זו חברה רווחת, לא קטנה, וותיקה ומובילת שוק. אני רק מקווה שההסכם כולל השארת הפיתוח והייצור בארץ.

"...הושקעו בה עד היום כ־28 מיליון דולר על ידי רשימה ארוכה של משקיעים אלמוניים, בהם יגלום (35%) וקרן TDA (טמפלטון לשעבר)..." אז הם אלמוניים או ששמותיהם ידועים - ומוכרים אפילו?