שנתיים פה שלוש שם. עוד איזה שנה במקום אחר.... אחרי שנתיים רצוף בישראל...הגיע הזמן לנדוד שוב. בלתי אפשרי שלא לחיות כך עם הסיר לחץ הזה פה. חייבים להתאוורר!!!!! ומי שלא יכול שיתאוורר פחות. אבל שיתאוורר קצת בחוץ..... זה פשוט לא נורמלי מה שהולך כאן. מלא יהודים על פיסת אדמה כל כך קטנה... שעה לכל כיוון ושלט עצור גבול לפניך.... ובכל זאת.... איפשהו ואיכשהו זה עובד. מוזר. וגם עובד לא רע אחרי הכל.... רוסים, עיראקים, מרוקאים, צברים, ערסים, צפונים, ייקים, ערבים, חרדים..... מפליא שזה איכשהו מצליח בכלל. ואפילו לא רע. אבל כאמור, חובה להתאווררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר מדי פעם או כל הזמן כל אחד כפי יכולתו. רק אל תהיו תלושים..... חשוב לרכוש מקצועות חופשיים על הדרך... חלק מהמרואיינים נשמעים קצת תלושים....חבל. בשורה התחתונה..............-כסף. חשוב מאוד. יש כסף..., יש חופש, יש אהבה, יש צדק, יש אופטימיות ורוגע נפשי, בריאות יותר טובה, אוכל יותר טוב ועוד ועוד ועוד ועד...

אם אנשים היו מזיזים את עצמם ומגלים עולמות ומקומות חדשים - העולם היה הופך למקום יותר טוב. אנשים היו מרחיבים את האופקים ולומדים לחשוב ולחלום בשפה אחרת ובצורת חשיבה אחרת ואז הזר לא היה כל כך זר ומאיים. אבל בעיקר האמת שלך שנולדת איתה עם כל האמיתות המזוייפות והפולקלור הנדוש של העם שנולדת אליו שלא לדבר על הדת שאוחזת בציפורניה כמעט כל אדם - מכל זה היינו משתחררים וההשפעה על העולם היתה חיובית בצורה מדהימה. כשאנשים יבינו שהאמת לא אצלם ביד. כאשר אנשים יבינו שאין אמת ושהכל זמני ויחסי. כשאנשים יבינו שהאדמה לא שלהם. שהבית שלהם לא שלהם. ושהזכות שלהם והבעלות שלהם לא שלהם באמת. כאשר אנשים יבינו שהם ארעיים וצריכים להתנהג בהתאם. איזה עולם נפלא אז היה קורה פה. בנתיים הגרף הפוך. וככל שחברה נתונה פרימיטיבית יותר כך ברור לה שהיא צודקת יותר. שהאדמה שלה ושהאמת שלה. וכך רוב האנשים נולדים בדיוק באותו המקום שהם מתים לאחר שבילו את כל חייהם כמייצגי האמת והטוהר עלי אדמות.

אין דבר כזה "זהויות שונות", בטח לא לאדם שעד גיל 20-22 חי במדינה אחת (נניח ישראל) ואז עבר למדינה אחרת, שהה בה 4 שנים, ועבר למדינה נוספת שהה בה שנתיים ואז למדינה נוספת ושהה בה 3 שנים והיום הוא בן או בת 29-31. הוא נותר ישראלי. הוא יכול לפלצן ולדמיין שהוא צרפתי או משהו אחר, אבל הוא ממש לא. אנשים שלא מתגעגעים למדינת המוצא שלהם ולא מחפשים להיות עם אנשים מהמדינה שלהם, הם בדרך כלל אנשים שמעולם לא חשו חיבור או רצו לחוש חיבור למדינתם ולמעשה למוצאם.