בקיץ שלפנינו צפוי גל של עליית מחירים בעקבות העליה במחירי הדלק להתפשט בכל העולם כי אנו מקושרים ומשפיעים זה על זה. לכן, הפיתרון אינו יכול להיות מקומי אלא עולמי. אם היינו שמים לנגד עינינו את הערבות ההדדית כדרך חיים אז לא היה מצב בו מדינות היו מעלות את מחיר הנפט (שמחיר הפקתו 50% מהמחיר הנ וכחי) בעוד שאחרות קרובות לפשיטת רגל. כך כגם הממשלות היו מנהיגות תוכנית חירום כלכלית שמטרתה למתן את יוקר המחיה ולהקטין את הפערים החברתיים והכלכליים והולכים וגדלים בעולם. אם לא נעשה כך כמצא עצמנו בגל מחאה שיתפשט בכל האולם ושעלול להפוך לאלים עקב התסכול של מיעוט ההישגים מגל המחאה של קיץ 2011. רק העלאת ערך הערבות ההדדית בינינו תביא תקוה לאנשים.

כשהגוף מזדקן מתחילים בו קילקולים,אפשר כמובן להקל על הסימפטומים אבל המגמה היא מרורה,הגוף עומד למות.תמיד נראה בהתחלה שלטיפול הסימפטומטי יש תוצאות אך בחלוף הזמן השפעתו הולכת וקטנה עד שהופכת לחסרת אפקטיביות מאחר ואין טיפול במעיין הנביעה עצמו.כך גם המערכת הכלכלית העולמית,מגיעה לסוף דרכה המוכרת,הטיפול בסימפטומים הולך ונחלש,ובסופו של דבר לא תהיה ברירה,נהיה חיבים לעשות טיפול בשורש עצמו.אז מה בעצם יוצר את כל התחלואים? ובכן זוהי המערכת הפגומה הנוצרת מקשר בין פרטים אנוכיים ונצלנים הרוצים לעצמם בלבד.תקן את האדם תיקנת את הקשר,תיקנת את הקשר תיקנת את המערכת.ואיך עושים את זה? כמו שאני מבין זהו תפקידו האמיתי של החינוך לאדם בכל גיל ובכל מקום.

המחירים ממשיכים לעלות , וסיבות למכביר נמצא לכך. נראה כי המציאות הנוכחית המושתת על תחרותיות, גורמת לנו לרצות יותר מהסובבים אותנו,ועכשיו אנו נדרשים לסדר עדיפויות חדש ושונה. ואף אם מועקה פנימית עמוקה מציקה לנו ,כסף לא תמיד יפתור את הבעיה, נראה כי יותר מכל , אנו חסרים יחס אנושי אחר, וגובר הצורך בחברה אשר מעניקה לכל פרט שבה את התחושה ,שמקשיבים לו ודואגים לו - אחרת המרירות הזו תצטבר ותתפוצץ לנו בפנים.

רק מערכת שמבוססת על ערבות הדדית בין כולם תיתן פתרון כולל ומקיף. פתאום נראה שיש מספיק מזון לכולם, ואף אחד לא רעב. במצב של היום, מאות אנשים מתים מרעב כל יום כאשר חשבון הבנק של אנשים אחרים תופח ותופח - ולמעשה מבחינתם זה לא משנה - הרי הם לא יאכלו יותר סטייקים ביום.

הפחתה מכמויות המזון, תעשה רק טוב לאנשות. למדינות העניות, יש לסבסד את סל המזון הבסיסי.