השוק הסיטונאי בעיקרו עוסק באופן ההפצה של המוצר מהיצרן, קרי הוט ובזק אל הצרכן. ההתמקדות בשכלול השוק הזה גורמת לכך שמספר היצרנים נותר סטטי ולכן רמת השיפור במחיר או באיכות בטווח הקצר אולי תשתפר, אולם בטווח היותר רחוק תפגע. הרפורמה אינה מאלצת את מי שיש לו יכולת, ממון ואינטרס טבעי כמו סלקום ופרטנר להשקיע בהקמת מרכזי יצור משלהם, קרי השקעה בתשתיות. זהו עקב האכילס המשמעותי של הרפורמה. מבחינה זו היא עלולה להיות בכייה לדורות. השוק הסיטונאי צריך להיות אמצעי מקל ומעודד כנגד השקעה בתשתית. הנקודות שהועלו במאמר שלמעלה למעט נושא הפיקוח על בזק הן שוליות ביחס לסוגייה שהעלתי.

הצרכנים אשמים, מושפעים מפרסומות אינפנטיליות ומהצהרות "אתה צריך את זה" "אתה רוצה את זה" "זה יעשה אותך מאושר" צרכנים טיפשים הם גן עדן למשווקים, וגיהנום לשאר האוכלוסיה שסובלת עליית מחירים בגללם. עיינו ערך ארה"ב וכל אנשי המכירות שם.

מהפכה בחוקים בירוקרטים והתנהלות ארכאית היא שינוי חד, בדרך כלל לטובה. לא סתם מחוקקים חוקים או קובעים נהלים חדשים, חושבים עליהם קודם. בעיות כמו שנוצרות אצלנו הם בגלל שלא חשבו מספיק (אולי שוחד).

אולי אף גרועות יותר, ממה שהיה לפני המהפכה.