מגמת ההתכנסות בתוך העצמי מגיעה לשיאים חדשים בחלק (התרבותי) שלנו של העולם. אגב, ישנם עוד ביטויים למגמה הזו. למשל העיצוב של הרבה מהמכוניות הקטנות כיום. אם משווים אותן למכוניות של לפני עשור ואחורה, רואים במכוניות של ימינו ירידה משמעותית בגודל החלונות. המכוניות הללו מתחילות להראות כמו מיכל עם כמה חרכים, שבשלב האבולוציוני הבא לא אופתע אם יהפכו למשהו שדומה לצוללת עם פריסקופ. (ואפרופו פריסקופ, כבר עכשיו, עם התקנת מצלמת רוורס בהרבה רכבים, מעדיפים הנהגים להסתכל במסך קטן במקום לפנות אחורה ולהסתכל דרך החלון האחורי. וכך בהצלבה עם מגמת הקטנת החלונות ברכב, מתקבלת מגמת ה"צוללת והפריסקופ" לעיל). אני מסכים עם מר שנדר באבחנותיו, ולדעתי בחלוף כמה שנים, אנשים יגלו מחדש את הצורך שלהם בתחושת המרחב והמגע עם הסביבה. ואז לפחות יגבילו את השימוש באזניות למספר קטן של מצבים. למשל לנסיעה ארוכה וצפופה באוטובוס...

פשוט שם, לצערי, אין חיבור לאוזניות וכל בני הנוער של מדינת ישראל משמיעים לכולם את סוג המוזיקה מועדפת עליהם. אני בעד חיבור לאוזניות.