ישראל לא צריכה גמישות. ישראל צריכה יציבות. דווקא בגלל שהמערכת הפוליטית נמצאת במצב תמידי של חוסר יציבות, צריך ליצוק עמודי תווך שיחזיקו אותו. בחירות נקבעו כל 4 שנים אבל בפועל בשני עשורים האחרונים כמעט שלא ראינו קדנציה מלאה. ככה לא מתנהלת מדינה. איך אפשר לחשוב לטווח ארוך אם אחריי שנתיים כבר מתחילים להתכונן לבחירות שהוקדמו בשנה. נכון, בחירות זה מעניין - אבל זה רע למדינה. תקציב חד-שנתי גם הוא רע. שוב, זהו תקציב מנקודת מבט צרה. "נסיים את השנה הזאת וכבר נראה מה יהיה בעתיד..." (או יותר נכון, "אחרינו המבול"). תקציב דו שנתי נפרס לטווח ארוך יותר, מושקע בצורה חכמה יותר. כך אפשר לקדם (יחסית) יותר פרוייקטים ארוכי טווח. וגם נמנעים מסחטנות פוליטית. כל הכבוד לשר האוצר שטייניץ שדוחף בכל הכוח לתקציב דו שנתי. על השר שלום אני מתפלא, שכן הוא אדם מאוד מוכשר וגם הוא מבין בכלכלה. אם נתוני הפתיחה הם שמדינת ישראל "גמישה" ויש בה שינויים רבים (שזה לא דבר טוב) - אז צריך לשאוף ליותר יציבות ולא ליותר גמישות. שטייניץ תמשיך בכל הכוח.